כמו באנגליה: כך יש לעבור לתשלום מאובטח בישראל
מעבר לתקן אבטחה חדש בשימוש בכרטיסי אשראי בישראל, אמור להתבצע עד תחילת 2019, אולם ללא התגייסות של הרשויות לקמפיין רחב בנושא, המהלך לא יצלח - הן מצד העסקים והן מצד הצרכנים. דעה
מדינת ישראל הצטרפה בחודש שעבר למגרש המדינות המתקדמות שרוצות להגן על הצרכנים ועל בתי העסק מפני הונאה וכן לאפשר קבלת פתרונות תשלום מתקדמים בבתי העסק.
לאחרונה פרסם בנק ישראל הוראה להטמעת תקן ה- EMV, שמהווה סטנדרט בינלאומי לקריאה ולזיהוי מאובטח של כרטיסי אשראי, פיזיים או וירטואליים (באמצעות הנייד), על ידי מסופי תשלום. החל מינואר 2019 כל עסקה שלא תבוצע בתקן EMV, תגרור העברת האחריות להתכחשות או הונאה - לבית העסק.
מדינות אירופה, דרום אמריקה, אפריקה, מזרח אסיה ואף הרשות הפלשתינאית כבר נמצאות בקדמת הטכנולוגיה וכבר הטמיעו את התקן לפני מספר שנים. בארה"ב התהליך בעיצומו.
גם אנגליה כבר עשתה זאת והיא מקרה בוחן מעניין למה שמתוכנן כאן בארץ. באנגליה היו כמיליון מסופי תשלום לשדרוג לעומת 120,000 בלבד בישראל, תוך שנתיים וקצת, וחודשיים לפני המועד הסופי שסוכם, 97% מכלל העסקאות הפיזיות נעשו ב- EMV.
חינוך שוק
מה סוד ההצלחה? בטרם התחלת המעבר ל-EMV באנגליה, נערך קמפיין רחב להעלאת המודעות בקרב הצרכנים שהסביר לקהל כיצד המעבר ישפיע עליו ואיך זה עובד. ההתגייסות הרחבה, הן של המדינה והן של העסקים, הביאו לתוצאות מדהימות. כמו כן, פורסמו סטטיסטיקות ומחקרים שחשפו את היקף ההונאה החזוי ללא EMV לעומת החיסכון לאחר היישום שהסתכם בלמעלה משלושה מיליארד פאונד.
מאמצי חינוך השוק השלימו את המהלך והקלו עליו. לאחר כניסת התקן מספר ההונאות צנח וצומצם בהיקפו ב -67%. במקביל להצלחה, חלה עלייה משמעותית בהונאה במדינות השכנות לבריטניה, בהן תשתיות EMV לא היו קיימות באותו זמן.
איך ישראל יכולה להצליח כמו באנגליה? חינוך שוק מהווה גורם משמעותי ביותר להצלחה; הציבור הוא חלק בלתי נפרד מתהליך המעבר והצרכנים כמו גם מפעילי מסופי התשלום בבתי העסק, אינם מכירים מספיק את משמעות ה EMV, יתרונותיו, שלל אופני השימוש בו ופתרונות האבטחה המוגברים שהוא נותן.
גם אכיפה היא קריטית להצלחה; יש לוודא כי הוראות בנק ישראל בנוגע לפתיחת מסופים חדשים נאכפות, תוך מתן דגש על קיום מסוף התומך ב EMV בכל נקודת קצה. אמנם, על מנת להקל על המעבר, איפשר בנק ישראל להקים מסופים במערכת החדשה של שב"א בתצורה של פס מגנטי בלבד, שאינו תומך ביישומים מתקדמים כמו תשלום ללא מגע, תוך מתן ארכה של 12 חודשים להטמעה מלאה של התקן.
יש לוודא כי הנחייה זו לא תעכב ביצוע עסקאות EMV מלאות במסופים שכבר הוסמכו. כמו כן, אין די בתמריץ שלילי בדמות העברת האחריות לבתי העסק. בכדי לתמרץ גם בתי עסק קיימים לעבור לתקן נדרש גם לייצר תמריצים חיוביים לשחקנים השונים על מנת שיהיה להם אינטרס כלכלי להסב בתי עסק קיימים מבלי לגלגל את העלויות לפתחם. למרות העלויות הכרוכות בכך, ייהנה כלל המשק מאבטחה מוגברת ופתיחת אפשרויות מגוונות לתשלום שהיו חסומות עד כה.
הטכנולוגיה כבר כאן
חשוב לומר כי גם היום, בישראל רמת הונאות נמוכה בכרטיסי אשראי, וזאת הודות למערכות ניהול הסיכונים המתקדמות של חברות כרטיסי האשראי. מעבר לתקן EMV ימנע את מרבית הונאות אלה מלכתחילה.
בנוסף, שדרוג הטכנולוגיה בנקודות הקצה בבתי העסק, תאפשר הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ואפשרויות תשלום מגוונות כגון תשלומים סלולריים, הפעילות בצורה הולכת וגדלה במדינות רבות, אך עדיין אינן רווחות בישראל לאור היעדר טכנולוגיה מתאימה בנקודות הקצה לקבלן.
הטכנולוגיה כבר קיימת בישראל, והיא תאפשר מגוון רחב של אפשרויות שייקחו את חוויות התשלום בישראל צעד נוסף קדימה. אנחנו יכולים להיות חלק מההצלחה.
הכותב הוא מנכ"ל וריפון ישראל וסגן נשיא לפיתוח עסקי בוריפון העולמית
לפנייה לכתב/ת 
