מטכנולוגיה צבאית לחזית הרכבים האוטונומיים
חברת ADASKY פיתחה סנסור לרכבים אוטונומיים שמסוגל לזהות את הכביש בכל מזג אוויר ותנאי שטח. המוצר שמקורו בטכנולוגיות הצבאיות, נמצא בחזית פיתוח התחבורה האוטונומית, זו שתשנה את חיי בני האדם באופן מוחלט. סיפור הצלחה ישראלי
רכבים אוטונומיים, כאלה שנהוגים בלעדית או חלקית באופן רובוטי, ללא עזרת הנהג, הם כנראה הבשורה שתשנה הרבה מאורחות חיינו בעתיד, בעיקר על ידי הפחתת השפעת הגורם האנושי על הנהיגה הפרטית והתחבורה הציבורית.
אם כל זה נראה מוגזם, צריך להתעמק מעט ולגלות שכל תעשיית הרכב העולמית עסוקה בצורה קדחתנית ביצור רכבי העתיד האוטונומיים. החל מחברות הרכב המוכרות, עבור דרך גוגל, אפל, טסלה ועוד - כולם מפתחים רכב אוטונומי.
הרכב יהיה מוצר טכנולוגי ומשכך, חברות טכנולוגיה ישראליות רבות עוסקות במוצרים, שישרתו את התעשייה עתירת הידע הזו וישראל, הפכה יעד נחשק אליו עולים לרגל כל השחקנים הגדולים בענף הרכב העולמי.
טכנולוגיות ביטחוניות הופכות לבשורה
הכירו את חברת ADASKY, שחקנית בתחום אביזרי הבטיחות בעולמות הרכבים האוטונומיים. הסטארטאפ יחגוג בינואר הקרוב שנתיים להיווסדו מעסיק כבר 55 עובדים, רובם מהנדסים, שמגיעים מחברות ההייטק הישראליות; מתחומי פיתוח הצ'יפים, הסנסורים, אלגוריתמים של ראיה ממוחשבת ובינה מלכותית (AI).
"החברה שלנו ממוקמת ביוקנעם ויש לנו גם משרד קטן בת"א", מספר דרור מאירי, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה. "למען האמת, אנחנו לא חברת סטארטאפ טיפוסית. אנחנו חברת Spin-Off, שיצאה מחברה אחרת, חברה פרטית קטנה בשם סנסור אופטיקס, שנוסדה על ידי שני מדענים יוצאי רפאל, ופיתחה מערכות של ראיה טרמית לתעשיות הביטחוניות".
מאירי מציין כי לפני כשנתיים זיהה המנכ"ל אבי כץ, שהטכנולוגיה שפותחה עשויה לעניין מערכות ראיה לרכבים אוטונומיים ורכבים עם מערכות בטיחות מתקדמות והחליט שהחברה תפנה לחברות שעוסקות בכך. "הרכבים האוטונומיים מתוכננים בשלב הראשון להיות משלבי נהיגה אוטונומית ונהיגה אישית. בשלבים הבאים יהיו רכבים שיגיעו עד רמה של שחרור הנוסע מנהיגה בכלל. החברה משווקת את המוצר שלנו, Viper, לכל רמות הנהיגה האוטונומיות - מהמשולבות ועד אוטונומיות מוחלטות".
החברה גייסה ממש בפתיחתה סכום משמעותי ממשקיע אסטרטגי זר (שאינו מעוניין בחשיפה) ובנוסף קיבלה החברה מענקים מהמדען הראשי. "ביומה הראשון של החברה היה בה כבר קניין רוחני, חומרה, כסף וצוות בסיסי מיומן ומוכשר. זה היה יתרון גדול עבורנו. עד לפני חצי שנה פיתחנו את הטכנולוגיה אבל הכל היה 'תחת הראדאר'. היציאה שלנו החוצה, לידיעת הציבור, התרחשה כשכבר פנינו ללקוחות אסטרטגיים".
- עד כמה החברות הישראליות הן שחקן משמעותי במגרש הטכנולוגיות לרכבים האוטונומיים?
"ישראל הפכה למקור כוח אדם ויכולות אנושיות עבור חברות הרכב הגדולות בעולם. רק בסיליקון ואלי (עמק הסיליקון) יש לנו מתחרים, מבחינת החדשנות וכוח האדם. זו טכנולוגיה שקשה להתחרות בה כי רוב הפיתוחים קורים בכלל בענף הביטחוני. יש לנו מתחרים בארה"ב אבל הם שנה או שנתיים מאחורינו ברמת הפיתוח ולכן ההתקדמות שלנו קריטית כל הזמן".
- מה זה Viper, או מה בעצם אתם מפתחים?
"מהערכות שלנו ולפי לקוחות פוטנציאליים, הבנו שיש מחסור במוצרים שיתנו מענה לתנאי ראיה בתנאים משתנים - אור יום בוהק, נהיגת לילה, שלג, ערפל או גשם כבד. הסנסורים שקיימים היום בשוק לא נותנים לכך מענה. עם הסנסור שפיתחנו, שנמצא כבר בהדגמות אצל לקוחות שלנו, וייכנס לייצור המוני ב-2020, יש פתרון לראייה בתנאי שטח בעייתיים. כמובן שהוא עובד גם בתנאים רגילים".
"כל סנסור מגיע עם היתרונות שלו ובכל רכב יהיו הרבה מאד סנסורים שיגדילו את הבטיחות. אנחנו מאמינים שעם הטכנולוגיה שלנו נוכל לאפשר התאמה לכל סוגי הרכב - אוטונומיים בלבד, אוטונומיים חלקית וגם במערכות הבטיחות ברכבים רגילים לחלוטין. זה הופך את המוצר לכזה שמתאים למקסימום רכבים".
Viper כולל מצלמה, אלקטרוניקה משמעותית ופתרון ראיה ממוחשבת, שמבוסס על בינה מלכותית ורשתות נוירונים, שמאפשרת לזהות הולכי רגל, בעלי חיים ואובייקטים על הכביש ובסביבתו, בכל תנאי מזג האוויר ובכל תנאי התאורה, כך שהרכב יוכל לפענח בצורה מיטבית את תנאי הדרך.
- ומה התכניות לעתיד?
"מבחינה טכנולוגית אנחנו עובדים על הדורות הבאים של המוצר. התמונה של השנים הקרובות ברורה למדי ואנחנו עובדים על הבנת פענוח הדורות הבאים, שיתאימו לצרכי העתיד. אנחנו משקיעים הרבה בפיתוח הזה ובחדשנות של מוצרים שיתמכו במוצר שלנו. אנחנו שוקדים בעיקר על ראיה ממוחשבת ובינה מלאכותית. יש לנו כבר היום צוותים שאוספים בכל העולם דאטה הכרחית לטכנולוגיות האלה".
"במקביל אנחנו מגייסים כל הזמן אנשים מוכשרים ומבחינה עסקית אנחנו מעמיקים את הקשרים על לקוחות ושת"פים ועובדים על השתלבות בפרויקטים עולמיים בתחום הרכב".
- מנקודת הראיה שלך, איך אתה רואה את הענף והעתיד בו?
"כמו בכל טכנולוגיה חדשה, זה שוק בהייפ וגם הירידות בענף - שיש ושעוד יהיו - יהיו זמניות. זה שוק שישנה את החיים של כולנו והוא ודאי בהסתברות ההתרחשות שלו. השוק הזה קורה ויקרה".
לפני כחצי שנה החלה החברה לקבל סיוע גם ממכון היצוא. בין השאר השתתפו נציגי החברה במשלחת שיצאה לפגישות עם יצרני רכבים באירופה. ADASKY הצטרפה למשלחת שיצאה בתחילת יולי לגרמניה ואיטליה. בסיוע הנספחויות הישראליות במינכן ומילאנו, החברות הישראליות נפגשו עם השחקנים המובילים הרלוונטים בתעשייה, כמו: BMW, Bosch ,Diamler ,Porsche ,Lamborgini ,FCA ו- IVECO. "עשו שם עבודת הכנה מדויקת של התאמת היצרן לסטארט אפ המתאים. המיקוד היה מצוין והתוצאות טובות", אומר מאירי. "במכון מקשרים אותנו, באופן שוטף, ללקוחות או שותפים מתאימים. זו הבנה עמוקה ומקצועית של הענף ועבורנו יש לזה ערך מוסף גדול".
בסוף אוקטובר צפויה להתקיים ועידה עם מנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה של משרד ראש הממשלה בכנס בינלאומי, שיתקיים בארץ עם שמות גדולים מהעולם בתחום ונציגי חברת ADASKY יהיו חלק ממנה.
מעבדה עולמית לנהיגה אוטונומית ותחבורה חכמה
"ישראל הפכה בשנים האחרונות למעבדה עולמית לנהיגה אוטונומית ותחבורה חכמה", מוסיף שגיב אלעד, מנהל ענף רכב במכון היצוא. לדבריו, החברות הישראליות, שידועות בחדשנותן, מובילות בתעשיית הרכב העולמית, בדגש בעיקר על טכנולוגיות משלימות לרכב האוטונומי".
"תחומי הרכב והניידות ישתנו תוך כ-5 שנים באופן דרמטי כתוצאה מהתקדמות טכנולוגית, שינויים רגולטוריים ושינויים בהתנהגות הצרכנים", מוסיף. "המהפך הזה יאפשר לשחקנים ולמודלים עסקיים חדשים, לפלס דרכים משלהם אל תוך השוק".
"לחברות הישראליות פוטנציאל עסקי נרחב בתחום זה. ADASKY היא דוגמה טובה לתחום, שישראל מצטיינת בו במיוחד והוא תחום הסנסורים וה-Deep Learning (למידה עמוקה), שעומדת מאחורי רכיב החומרה. התחרות העזה בין יצרניות המשנה על טכנולוגיות שיתנו להן את הערך המוסף אל מול המתחרות והחברות הישראליות, הן שחקניות חשובות במערכה הזו".
"מכון היצוא בשיתוף מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה, מסייע לחברות הישראליות באיתור הזדמנויות אל מול חברות בין לאומיות", מסכם אלעד. "במהלך הפעילות השוטפת של הענף, אנחנו מארחים משלחות רבות בארץ ומקיימים אירועים בחו"ל. אנו מזמינים חברות נוספות לקחת חלק בפעילות השוטפת של הענף ולהיות חלק מהעשייה שלנו".
בשיתוף מכון היצוא
לפנייה לכתב/ת 
