כהנמן: "ת'יילר הוא עוף מוזר שהפך לדמות מובילה בכלכלה"

"ריצ'רד ת'יילר הפך בהדרגה לאבי הכלכלה ההתנהגותית. הוא המייסד של הכלכלה ההתנהגותית כפי שאנו מכירים אותה כיום", כך אמר זוכה פרס הנובל הישראלי פרופ' דניאל כהנמן ששיתף פעולה עם ת'יילר במסגרת מחקרים בנושאי קבלת החלטות וכלכלה התנהגותית.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

בראיון שערכנו עם פרופ' כהנמן בעקבות זכייתו של ת'יילר בפרס נובל לכלכלה, הוא מספר כי "ת'יילר הוא החבר הכי טוב שלי, איש מבריק ומצחיק. לחוש ההומור שלו הייתה השפעה גדולה על הצלחתו ככלכלן. הוא יוצא מגדר הרגיל ביכולת הכתיבה הבהירה שלו ויכולת הדיבור. כשהוא התחיל את הקריירה שלו היה בכלל ספק אם יקבל קביעות. הוא היה עוף מוזר בתור כלכלן. הוא הדמות המובילה בתחום שחשיבותו הולכת וגדולה בכלכלה".

הכרזה על ריצ'רד ת'יילר זוכה פרס נובל בכלכלה(צילום: רויטרס)

עוד מפרט כהנמן מהי בעצם תמצית המחקר בזכותו זכה ת'יילר בפרס הנכסף. "הוא לא כלכלן מן השורה. העבודה שלו מלכתחילה כללה עקרונות שבאו מן הפסיכולוגיה. בין התופעות הראשונות שהוא מצא הייתה מה שנקרא 'אפקט הבעלות', אנשים קובעים מחיר שונה לדבר שיש להם ולדבר שאין להם ויכלו לקנות. יש לכך כמה פירושים. אבל הממצא הזה הוא אחד הממצאים החשובים ב-40 השנים האחרונות".

על פי ועדת הפרס, תרומתו של ת'יילר "בנתה גשר בין הכלכלה לבין המחקר הפסיכולוגי בנושא קבלת החלטות של הפרט. הממצאים והתובנות סייעו ביצירת התחום החדש של כלכלה התנהגותית, אשר השפיע עמוקות על תחומים רבים במחקר ובמדיניות הכלכלית".

כהנמן מסביר כי "כאשר יש משא ומתן בין עובדים לחברה, יש ערך חשוב לחוזה הקודם במסגרת מה שנקרא 'מסגרת התייחסות'. אנשים חושבים על ההסכם במושגים של ויתורים והישגים, מה שמשנה לגמרי את ההתנהגות של האנשים ומנוגד לכלכלה הקלאסית, שלפיה הדבר היחידי שחשוב בהסכם הוא מהו ההסכם.

ריצ'רד ת'יילר(צילום: AFP)

"אך בפועל, הפסיכולוגיה תופסת תפקיד - ההסכם הקודם משחק תפקיד מאוד חשוב, כלומר לאנשים מאד כואב לעשות ויתורים, הרבה יותר משהם נהנים מההישגים. זה ממצא אחד שריצ'רד ת'יילר גילה ומתבטא במקומות שונים ואחרים".

כהנמן ממשיך ואומר שה"ממצא השני שת'יילר מצא במחקרו, הוא העדפת האנשים לברירת מחדל. לזה יש השלכות מיידיות ויישומיות, בעיקר בתוכניות חיסכון. מתברר שוב ושוב שאם אנשים מסכימים לאיזו תוכנית שהיא ברירת מחדל, זה יוצא יותר טוב לעומת מצב בו הם מנסים לנהל את התוכניות שלהם בעצמם. הרעיון הוא להציע לעובדים ברירת מחדל לטובתם, בה הם חוסכים יותר לעומת מצב בו היו חוסכים לבד".

ההגינות בתיאוריה הכלכלית

בשנת 2002 פרופ' דניאל כהנמן זכה כאמור בפרס נובל בעצמו כפסיכולוג קוגנטיבי ובזכות הישגיו בתחום התנהגות הצרכנים וקבלת החלטות בתנאים של חוסר וודאות. במהלך הראיון שאלנו אותו על המחקר המשותף שלו ושל ת'יילר. לדבבריו, "עסקנו הרבה בנושא ההגינות בתחום המסחר. ההגינות היא דבר שלכאורה אין לו משמעות כלכלית או לפחות אין לו משמעות בתיאוריה הכלכלית. אבל מתברר שיש לו משמעות. יש רגישות רבה אצל צרכנים לאיך מתייחסים אליהם ולמה שהם רואים כהוגן ולא הוגן.

"בנוסף, ת'יילר התעסק הרבה בכל מה שקשור לברירת המחדל, הבעיות של אנשים בשליטה עצמית. הוא חיפש לזה פתרונות על ידי כך שהוא ניסה לשנות את הסביבה שלהם". 

דניאל כהנמן(צילום: gettyimages)

ניתן לקבל דוגמה לדבריו של כהנמן בספרו המשותף עם קאס סונסטין (Cass Sunstein) בשם Nudge. סונסטין, שהיה האחראי על התקינה בממשלה אובמה, דן בפשטות של החוזים. "החוזים שכותבות חברות, בעיקר פיננסיות, מסובכים כל כך שאי אפשר להבין אותם", מפרט כהנמן. "על ידי זה שאתה מחייב פשטות בחוזים כדי שכל אחד יוכל להבין אותם, אתה תורם תרומה גדולה ליכולת הצרכן להתמודד - זה שינוי בסביבה. מדובר בתקינה המשפיעה על המון תחומי חיים ושמושפעת ישירות מן הרעיונות של הכלכלה ההתנהגותית".

כיצד השפיע המחקר המשותף שלכם על מדיניות כלכלנים ומדינאים בארה"ב ובעולם?

"ת'יילר לא השפיע על מדיניות כלכלית במובן של מסים או ריבית", עונה כהנמן, "הוא השפיע על מדיניות הקשורה ליחס שבין השלטון לאזרח. בתחום הזה יש מדיניות, ועליה הייתה לעבודתו השפעה גדולה מאוד. וזה לא רק בארה"ב. גם בכל ארצות אירופה, כולל הנשיא החדש של צרפת, שנתן הוראה מיוחדת להתקין את זה.

בתור כלכלן התנהגותי בעצמך, מה דעתך על גל הפופוליזם בפוליטיקה העולמית שמביא מצביעים להחלטות לא בהכרח רציונליות?

"אני לא חושב שלכלכלה התנהגותית או לפסיכולוגיה יש הרבה מה לומר מעבר למה שעיתונאים אמרו. אלו אנשים שבמובן מסוים מאבדים את משמעות החיים שלהם ומקומם בחיים, וזה כנראה המקור לתנועות שקוראים להן פופוליסטיות. בארה"ב זה הביא לבחירת נשיא".