מתגבש בפולין: תשלום פיצויים למי שרכושם הולאם על ידי הקומוניסטים
ממשלת פולין מגבשת בימים אלה תוכנית פיצויים האמורה לתת מענה למי שרכושם הולאם על ידי המשטר הקומוניסטי בין השנים 1989-1945. סכום הפיצויים יעמוד על כ-20% משווי הנכס המולאם ויהיה כפוף לתקציב המדינה. לא ברור האם החקיקה תחול רק על אזרחי פולין כיום או על מי שהיו אזרחים בעת ההלאמה ויורשיהם
ממשלת פולין גיבשה הצעה חדשה לתשלום פיצויים למי שרכושם הולאם על ידי המשטר הקומוניסטי ששרר בפולין מ-1945 עד 1989 או ליורשיהם. עיקרי ההחלטה הוצגו אתמול (ד') בוורשה במסיבת עיתונאים על -ידי סגן שר המשפטים פטריק יאקי ופרופ׳ קמיל זאראדקביץ׳, בכיר במשרד המשפטים. הצעות קודמות באותו הנושא נדונו בפרלמנט הפולני מראשית שנות האלפיים אך לא אושרו ולא נחקקו.
אף שפרטים מעשיים רבים עדיין לוטים בערפל, ההצעה מלמדת על נכונותה העקרונית של הממשלה הפולנית לפתור את הסוגיה הכואבת של הרכוש המולאם, הנוגעת גם למאות אלפי ישראלים, בעלים או יורשים של נכסים שהולאמו בפולין אחר מלחמת העולם השנייה.
אלו עיקרי ההצעה החדשה:
לא תהיה השבה בפועל של הרכוש שהולאם, לא מבנים, לא קרקע ולא נכסי יצור. הפיצוי יינתן בתשלום כספי בלבד.
הצעת הפיצויים מתייחסת רק לרכוש הנמצא בגבולותיה הנוכחיים של פולין.
התביעות לפיצויים תוכלנה להיות מוגשות לממשלת פולין תוך שנה אחת ממועד כניסה לתוקף של החוק החדש, ככל הנראה עד 2019 . הזכות לתבוע פיצויים תפקע מאליה לאחר שנה.
תשלום הפיצויים שיאושרו יהיה בגובה של 20% משווי הרכוש שהולאם. התשלום יעשה במזומן (75%) ו-25% מהתשלום יעשה באגרות חוב מיוחדות שתנפיק הממשלה הפולנית.
הבסיס לחישוב גובה הפיצויים הוא שווי הרכוש בעת הלאמתו, כלומר, במחצית השנייה של שנות הארבעים של המאה הקודמת. לא נאמר באילו שיטות חישוב ישתמשו השמאים הממשלתיים ו״ועדות ההערכה״ המיוחדות שידונו בתביעות. כמו כן, לא נאמר כיצד יתורגם השווי של הנדל״ן ב-1945 למחירים של היום.
תשלום הפיצויים יהיה כפוף לסדר העדיפויות של תקציב ממשלת פולין, יהיה תלוי בה, ויימשך מספר שנים ניכר, כנראה החל מ-2019. בתקופות של ריסון תקציבי יקטנו גם הסכומים המתוקצבים לפיצויים.
השווי הכולל, במחירים הנוכחיים של הרכוש שהולאם בפולין הקומוניסטית נאמד על-ידי ממומחים ב-140 מיליארד זלוטי (בערך כ-135 מיליארד שקל'). לפיכך, סכום הפיצויים האפשריים המירבי עשוי לנוע בין 28 ל-30 מיליארד זלוטי. מנסחי הצעת החקיקה רמזו שהסכומים בפועל יהיו נמוכים מ-20 מיליארד זלוטי, בין השאר בגלל קשיי הוכחה ומשום שבתי משפט בפולין כבר פסקו בלא מעט תביעות להשבת רכוש מולאם.
ההצעות הקודמות לתשלום הפיצויים נפלו בעיקר בגלל העדר פתרון פוליטי מוסכם לבעיית האזרחות של מגישי התביעה. גם בהצעה החדשה לא ברור האם החקיקה תחול רק על אזרחי פולין, או רק על מי שהיו אזרחי פולין בזמן ההלאמה ויורשיהם מדרגה ראשונה, או על כל הבעלים והיורשים בפולין ובעולם שיוכלו להוכיח את זכויותיהם ברכוש. נראה כי האופציה השלישית היא היחידה המעשית, לאור מה שמקובל בעולם כיום.
אף שציבור יוצאי פולין בארץ גדול, אין לדעת מהו מספר הישראלים ממוצא פולני שיעמדו בדרישות חוק הפיצויים הנ״ל, אם וכאשר ייכנס לתוקף, ומהם סכומי הפיצויים שיייפסקו להם.
"חיוני שהשבת הרכוש או הפיצוי יהיו מלאים וכי התהליך יהיה הוגן וצודק עבור כל מי שאיבד את רכושו, כולל עבור ניצולי שואה מפולין ובני משפחותיהם. על חקיקה זו להביא צדק לאותם אזרחים פולנים לשעבר שסבלו כל כך ולקחת בחשבון את השואה. אל לה להפלות את אותם ניצולים או בני משפחותיהם רק בשל העובדה שאינם אזרחי פולין כיום", אמר גדעון טיילור, יו"ר ועדת התפעול בארגון היהודי להשבת רכוש (איל"ר) בתגובה לדברי סגן השר.
איל"ר פועל מאז 1993 מול ממשלת פולין בדרישה להתייחס לסוגיית השבת הרכוש מתקופת השואה באופן מקיף. פולין היא המדינה היחידה בגוש האירופי שלא אישרה תוכנית מקיפה לטיפול בהשבת רכוש פרטי שהוחרם על ידי הנאצים או הולאם על ידי המשטר הקומוניסטי.
לפנייה לכתב/ת 
