שתף קטע נבחר
 

ה-OECD: בישראל עובדים הכי קשה אבל חיים הרבה מעל הממוצע

דו"ח איכות החיים והרווחה האישית של ארגון ה-OECD מצייר תמונה מעורבת באשר לחיים בישראל. מבחינת יציבות בשוק התעסוקה, ישראל מקבלת ציון מהרמה העליונה, מחד. אך מאידך, מיומנויות האוכלוסייה הבוגרת נופלים לקטגוריית הציון השלישית והתחתונה

ההכנסה הממוצעת בישראל יחסית נמוכה, בהשוואה לממוצע ה-OECD ו-15% מהמועסקים בישראל עובדים שעות ארוכות - מהגבוהים ב-OECD. כך עולה מדו"ח איכות החיים והרווחה האישית לשנת 2017, שמפרסם היום (א') ארגון ה-OECD. עוד עולה מהדו"ח, כי מיומנויות האוכלוסייה הבוגרת נמוכות יחסית, התמיכה החברתית חלשה ואיכויות המים והאוויר בתחתית ה-OECD.

 

דו"ח איכות החיים והרווחה האישית (Well Being) של ה-OECD מצייר תמונה מעורבת בנוגע לישראל. המדדים מחלקים את ציוני המדינות לשלוש דרגות - הדרגה העליונה הטובה ביותר, הדרגה האמצעית והדרגה התחתונה ביותר. בעוד שבמרבית הפרמטרים מצטיינות ארה"ב, קנדה ונורבגיה, עם ציונים מהדרגה העליונה במרבית התחומים, ישראל מקבלת את הציונים מהדרגה השלישית והנמוכה במספר לא מבוטל מהתחומים.

 

לחצו על התמונה להגדלה


 

כך, למשל, ישראל מקבלת את הציון הנמוך 3 בתחום מספר שעות העבודה, כאשר 15% מהמועסקים במדינה עובדים שעות ארוכות מאוד - הנתח באוכלוסייה מהגבוהים בארגון. אחד משמונה מועסקים במדינות ה-OECD בדרך כלל עובדים 50 שעות בשבוע, ואילו משך הזמן שמוקדש במהלך השבוע לפנאי ולטיפוח אישי הוא פחות מ-15 שעות בשבוע.

 

זה מה שמזכ"ל הארגון חשב על ישראל בשנה שעברה    (צילום: עפר מאיר)

זה מה שמזכ"ל הארגון חשב על ישראל בשנה שעברה    (צילום: עפר מאיר)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

תוחלת חיים גבוהה ויציבות בשוק התעסוקה

מנגד, תוחלת החיים בישראל מקבלת ציון מהדרגה העליונה ב-OECD - עם 82 שנה מלידה ועד פטירה, תוחלת חיים שגבוהה בשנתיים מהממוצע ב-OECD. כמו כן, 69% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 15-64 מועסקים בעבודה - נתון גבוה מעט מהממוצע ב-OECD, העומד על 67%. שיעור האבטלה לטווח הארוך בישראל הוא מהנמוכים בין מדינות הארגון ועומד על 0.5%, בעוד הממוצע בארגון עומד על 2%.

 

מבחינת יציבות בשוק התעסוקה, ישראל מקבלת ציון מהרמה העליונה, ואילו בתחום המתח מהעבודה היא מקבלת ציון מהדרגה השנייה, כך שמצבה בשני פרמטרים אלה טובים יותר מממוצע ה-OECD.

 

בתחום זיהום האוויר ואיכות המים מקבלת ישראל ציון מהדרגה השלישית והנמוכה ביותר, וזוהי נקודת חולשה של המדינה בהשוואה למצב ביתר מדינות ה-OECD.

ההכנסה השנתית הממוצעת ברוטו לעובד במשרה מלאה היא בדרגה השנייה והאמצעית ב-OECD, בעוד שבתחום הדיור, מספר החדרים לנפש במדינה הוא בדרגה השלישית והתחתונה.

 

הבריאות, כפי שהיא נתפשת על ידי האזרחים במדינה בדרגה הראשונה והעליונה. אמנם ההישגים בהשכלה הם בדרגה הראשונה והעליונה בישראל, אך, כאמור, מיומנויות האוכלוסייה הבוגרת נופלים לקטגוריית הציון השלישית והתחתונה. כך גם המיומנויות הקוגניטיביות בקרב בני ה-15 והתמיכה החברתית שיש לתושבי המדינה - גרועים יחסית וממוקמים בקטגוריית הציון השלישית והתחתונה.

 

לעומת זאת, בתחום היכולת של האזרח להשפיע על השלטון בישראל זכתה בישראל לציון מהקטגוריה השנייה והאמצעית, וכך גם שיעורי ההצבעה בבחירות. תחושת הביטחון העצמי היא בדרגה שנייה ואמצעית ואילו שיעור הרציחות הוא גבוה ונופל בקטגוריית הציון השלישית והתחתונה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים