רפורמת המס האמריקאית: תוכנית נטו אי שוויון. פרשנות
הניתוחים הבלתי תלויים מראים שרפורמת המס, הכוללת הורדת מס חברות ל-20%, תגדיל את הצמיחה רק באופן מזערי ומנגד תוביל לגירעון של עוד טריליון דולר בעשור הקרוב. האימפריה של טראמפ תרוויח מהרפורמה וגם ילדיו לא ישלמו מס ירושה. ואיך אפשר בלי: התוכנית כוללת פטור ממס לבעלי מטוסים פרטיים. מה מתחבא בתוכנית המס שאישר הסנאט?
בשעות הקטנות של הלילה, בין שישי לשבת, הסנאט האמריקאי העביר על חודו של קול (51-49), רפורמה אדירת ממדים במערכת המס בארה"ב. בשורה התחתונה, מדובר בהעברת עושר כבירה לתאגידים, לבעלי המניות שלהם, ולבעלי הון באופן כללי. הנה טעימה שתמחיש עד כמה: התוכנית כוללת פטור ממס לבעלי מטוסים פרטיים.
כך התגלגלה רפורמת המס של טראמפ:
התוכנית שהוצגה באפריל: מס החברות יירד מ-35% ל-15%
השינויים שבוצעו בספטמבר: מס החברות יירד מ-35% ל-20%
בנובמבר: התוכנית אושרה בקונגרס
בדצמבר: רפורמת המס אושרה בסנאט
בדרך להעברת תוכנית המס (יש עוד שלבים בדרך, אבל הצבעת הסנאט הייתה המשוכה העיקרית) ירדו הרבה מסכות. בהתחלה, המחוקקים הרפובליקנים טענו שהורדות המס ישלמו על עצמן. מדובר באחד מעיקרי האמונה שלהם בעשורים האחרונים, ובטענה שאפשר לשמוע גם בישראל. הורדות מסים אמורות להגדיל את ההשקעה במשק, להזניק את הצמיחה, וככה להוביל לאותה רמה של גביית מסים. זה סוג של קסם: מורידים מסים, אבל לא מגדילים את הגירעון.
אבל כל הניתוחים הבלתי תלויים הראו בימים האחרונים שרפורמת המס, שבליבה הורדה של מס החברות ל-20%, תגדיל את הצמיחה רק באופן מזערי (0.8% לאורך עשור). מנגד, היא תוביל לגירעון של עוד טריליון דולר בעשור הקרוב. לפחות. כלומר, הנימוק הכלכלי לא תומך בה. ובכל זאת המחוקקים הרפובליקאים, אלה שאמורים היו להיות 'ניצים תקציביים' שמרנים, הצביעו בעד.
למה? ממגוון סיבות. אחרי שלא הצליחו להעביר אף יוזמת חקיקה מהותית בשנה החולפת, הרפובליקאים זקוקים נואשות להישג, ל-Win, כפי שמכנה זאת הנשיא טראמפ. תוכנית המס היא ניצחון כזה, והם גם הצליחו להכניס לחקיקה סעיפים שפוגעים קשות ברפורמת הבריאות של ממשל אובמה, ששנואה עליהם (וכך יגרמו למיליוני אמריקאים לאבד את ביטוח הבריאות שלהם). סיבה נוספת: התורמים של המפלגה הרפובליקאית רצו לשלם פחות מסים, והמחוקקים סיפקו את הסחורה. ציני, אבל זו כנראה המציאות.
ויש גם עוד זווית, אידאולוגית יותר: הורדת מסים היא דרך 'להרעיב את המפלצת'. בשלב ראשון מורידים מסים, ואז כאשר הגירעון מכה, מקצצים בתקציב ומקטינים את הוצאות הממשלה, אג'נדה ידועה של הימין הכלכלי. ולבסוף, יכול להיות שיש מחוקקים רפובליקאים שבאמת מאמינים שהתוכנית תמריץ את הכלכלה ושהצמיחה 'תחלחל' אל מעמד הביניים והעניים. אבל בשנת 2017, אחרי כמעט ארבעה עשורים שבהם כבר נרשמו הורדות מסים מאסיביות אבל השכר הממוצע בארה"ב דרך במקום, קשה לקבל טענות כאלה כפשוטן.
מה שבטוח הוא שהנשיא טראמפ ירוויח אישית מהרפורמה הזאת. טראמפ הצהיר השבוע בעצרת במיזורי שרפורמת המס "תעלה לי הון. הדבר הזה לא טוב עבורי. תאמינו לי". ההפך הוא הנכון. לא רק שתוכנית המסים מכילה סעיפים שמורידים משמעותית את שיעור המס שטראמפ ישלם על ההכנסות מהאימפריה העסקית שלו, שכוללת 500 חברות שונות, אלא שילדיו לא ישלמו מס ירושה. רפורמת המס מבטלת אותו.
לקינוח, בעוד שהורדת מס החברות היא קבועה, הרי שחלק ניכר מהטבות מס ההכנסה בתוכנית הסנאט האמריקאי הן זמניות. בעשור הקרוב הן יפקעו. התוצאה היא הטבת קבועה מס לבעלי המניות ולבעלי הון באופן כללי, העמקת הגירעון, והטבות חולפות למעמד הביניים.
מה לגבי הזווית הישראלית? אפשר לצפות לקולות שיגידו שאנחנו צריכים לקחת דוגמה מרפורמת המס האמריקאית. ובכן, מדובר בדוגמה לתוכנית נטו אי שוויון, שנשענת על היגיון כלכלי מפוקפק במקרה הטוב ושקרי במקרה הרע. טיעון אחר שבוודאי יעלה הוא שישראל "חייבת" להתיישר עם הדוגמה האמריקאית ולהוריד את מס החברות. מי שטוען כך צריך להסביר טוב טוב למה.
לפנייה לכתב/ת 
