האם הקיצוצים יבריאו את טבע? התרחישים האפשריים
חברת טבע אמנם פרסמה את היקף הפיטורים הצפויים, אך המשך מהלכיה עדיין נמצא תחת אפלה. האם תעביר מפעלים לחו"ל או שבכלל תימכר לגורם חיצוני? האם תקבל סיוע מהמדינה, למרות מיליארדי השקלים בהחזרי מס? האנליסטים מנסים לתת תשובות. "כשאדם חולה כורתים את רגלו במטרה להבריא אותו. לא כדי שהחולה ימות. וזו המטרה גם כאן"
עכשיו, כשנתוני הפיטורים שמתכננת טבע ידועים - כ-1,700 עובדים - מהי האסטרטגיה של החברה להמשך? האם תעביר מפעלים למזרח הרחוק? האם היא בכלל תימכר? האם וכיצד תוכל לחזור לעצמה? האם, למרות החזרי המס שקיבלה לאורך שנים, טבע תקבל סיוע מהמדינה או שתבקש תספורת מהבנקים או מהציבור? אספנו את כל התרחישים האפשריים - כך טבע תיחלץ מהמשבר הקשה.
הפגנות? פיטורים? בטבע מגייסים עובדים חדשים
אפקט דומינו? כך ישפיעו הפיטורים בטבע על המשק הישראלי
כחלון יפגש עם מנכ"ל טבע: "ממשלת ישראל תסייע לכל עובד"
"המנכ"ל החדש של טבע קאר שולץ בעיקר חותך עכשיו, אבל לא בטוח שכל התוכנית האסטרטגית ברורה לו בשלמותה", אומר אנליסט פארמה וביומד מאי.בי.אי בית השקעות סטיבן טפר ומוסיף כי "החברה טרם פרסמה אותה לציבור ולשוק, אבל הם יגיעו לתוכנית אסטרטגית רחבה רק בחציון השני של 2018 - וזה תהליך ארוך".
"יש מוצרים לא רווחיים, ואת אלה טבע רוצה להפסיק לייצר"
טפר מפרט את מהלך העניינים הצפוי להערכתו ומסביר ש"בשלב הראשון טבע מבצעת קיצוצים רחבים והמגמה היא להוריד בצורה דראסטית את ההוצאות - לקצץ איפה שהחברה מרגישה שיש חוסר יעילות, למשל סוגרת מפעלים פחות רווחיים.
"כרגע עוד לא מדברים על סגירת מפעל בישראל והקמת מפעל חלופי במקום אחר, אלא רק על סגירה. בשלב זה החברה רוצה להשתמש בצורה היעילה ביותר באותם המפעלים, ומה שלא יעיל, לסגור".
גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז', מסכים כי כרגע לא נראית באופק העברת מפעלי טבע לאזורים אחרים בעולם. "האסטרטגיה היא סביב סגירת ומכירת מפעלים, ופחות סביב העברת מפעלים למדינות כאלה ואחרות. בגלל המצב שהתפתח בשוק הגרניקה בארה"ב, יש מוצרים שפשוט לא רווחיים בכלל או לא רווחיים מספיק - ואת אלה טבע רוצה להפסיק לייצר. ברגע שהיא תפסיק לייצר אותם, אין צורך במפעל שייצר אותם, ולכן כרגע מדובר בסגירת מפעלים".
כאמור, בשלב הנוכחי תהליך של מכירת החברה פחות סביר, "ואין הרבה קונים שעומדים בשער שרוצים לקנות את החברה", אומר טפר, "גם אם מחיר המניה יורד, עדיין יש חוב מאוד גדול. מחיר החברה כולל החוב הוא כנראה מחיר לא אטרקטיבי, ולכן צריך לייעל את החברה כדי להציל אותה. במצב בו החברה נמצאת היום, אני לא רואה מישהו שבא ורוכש אותה.
"בתרחיש של השתלטות עוינת, הסיכוי שטבע תישאר חברה ישראלית הוא מאוד נמוך"
מה יקרה אם הארגון מחדש וההתייעלות לא יצלחו? "הבעיה שהיום תחום הגנריקה נמצא באי-וודאות מאוד גדול, ולכן לא בטוח שחברות התרופות הגדולות בעלות האמצעים לרכוש חברה, כמו למשל פייזר, רואות הזדמנות כרגע לקניית חברה כמו טבע. אם מחיר המניה יגיע למחירים נמוכים מאוד, יכול להיות שלקרנות פרטיות מאוד גדולות, שיכולות להתמודד עם חוב כזה גדול, יהיו שיקולים בעד קניית טבע, אבל זה לא יהיה תהליך פשוט.
"אם תהיה השתלטות עוינת על טבע, וודאי שאם יהיה פירוק, לא נוכל לדבר עם טבע כחברה ישראלית. לכן, חשוב להסתכל על מהלך ההתייעלות של המנכ"ל החדש כמהלך שבאמת נועד להציל את טבע, ובמיוחד להציל אותה כחברה ישראלית. אם ניתן לתרחישים קיצוניים כמו השתלטות עוינת להתממש, הסיכוי שהיא תישאר חברה ישראלית הוא מאוד נמוך".
אלפר יוצא מנקודת הנחה כי "לאף חברה אין עתיד מובטח כחברה עצמאית, וזה בוודאי המקרה של טבע. לכן, אם המאמצים לא יצליחו או לא יצליחו מספיק, ייתכן שיגיעו למסקנה שטבע כיחידה עצמאית לא מסוגת להתמודד בשוק, וייכנסו קרנות הון או שחקנים אסטרטגיים ויחליטו לקנות את טבע. כך שאי אפשר להוציא את מכירתה מכלל אפשרות, אבל ייקח זמן עד שנגיע למצב כזה וצריך לראות איך טבע מסתדרת".
"המטרה כאן להציל את החולה, לא רק לענות אותו"
האם גל הפיטורים המתוכנן בישראל יהיה האחרון, או שנראה את החברה יוצאת לעוד ועוד מהלכי קיצוצים עד שתתכווץ מאוד? אלפר מעריך כי לפי פני הדברים כעת, ייתכן שלא יהיו גלי פיטורים נוספים. "זהו גל די אגרסיבי, 25% מכלל העובדים בחברה - זה מספר די גדול. אם יהיו גלי פיטורים נוספים זה בגלל שמה שנעשה עד כה לא מספיק, בגלל ששוק הגנריקה בארה"ב ימשיך להידרדר או בגלל שיציאה ממוצרים מסויימים והמשא ומתן על מחירי המוצרים לא יצליח ותזרים המזומנים של החברה לא ישתפר מספיק מהר. שום דבר לא מבטיח שזהו הגל האחרון, אבל אם הגל הנוכחי יצליח לייצב את החברה, זה יהיה הגל האחרון".
בעניין האפשרות להמשך הפיטורים טפר סבור כי "מטרת ההנהלה הקיימת לבצע התייעלות לא כדי להמשיך לפטר שנה אחר שנה, אלא כדי להבריא את החברה. לכן אני לא חושב שעובדים כאן בשיטת השלבים, ומקווה שיסגרו על פחות מכ-1,700. אבל אי אפשר לדעת, כמו שבעבר החברה והשוק לא יכלו לצפות את הסערה בשוק הגנריקה.
"הציפייה כרגע, שתהליך הקיצוצים הנוכחי יבריא את החברה. במצב שבו אדם חולה מאוד כורתים את רגלו במטרה להבריא אותו, לא כדי שהחולה ימות, וזו המטרה גם כאן - להציל את החולה ולא רק לענות אותו".
"טבע תהפוך לחברה מוכרת, רווחית ובינונית - לא יותר מזה"
האם טבע תוכל לחזור לעצמה? באיזה אופן היא תוכל לעשות זאת? אלפר מעריך שמאוד לא סביר שטבע תצליח לחזור לעצמה. "במידה ויצליחו צעדי ההתייעלות, העתיד של טבע כחברה עצמאית, שורדת, מוכרת, מרוויחה - הוא לא העתיד של טבע שהכרנו, אלא טבע חיוורת יותר, אבל שורדת.
"טבע לא תשרוד באמצעות קופקסון חדש, אלא בזכות הפיטורים הגדולים, למרות שהם בלבד הם לא חוכמה. החוכמה היא לדעת את מי לפטר ואיך לעשות ארגון מחדש של החברה. מול אילו מדינות לעבוד, לאחד בין מוצרים, ובהנחה שכל הדברים האלה מצליחים ובונים חברה על בסיס עלויות הרבה יותר נמוך - טבע תהפוך לחברה מוכרת, רווחית, בינונית וסולידית, אבל לא יותר מזה. המפתח הוא להוריד עלויות ולהתחיל לעבוד בצורה יעילה".
טפר מוסיף כי "בשלב הראשון יש לייצב את טבע ולייעל אותה בצורה כזו שתזרים המזומנים יספיק להחזיר את חובותיה הגדולים. כשתזרים המזומנים יגדל והחוב פחות יעיק, טבע תוכל לחשוב איך היא צומחת. אבל יעבור תהליך ארוך עד שניתן יהיה לדבר על צמיחה".
עוד מפרט טפר כי כיום לטבע יש שני מוצרי דגל ייחודיים שאמורים לתת לה תקווה כלשהי ופוטנציאל צמיחה בעתיד, אך לא מיידית. "המוצר הראשון הוא מוצר לטיפול מניעתי במיגרנה", הוא אומר, "שיכול להכניס כמה מיליארדים כשהיא תגיע לשיא המכירות. המוצר השני קרוי אוסטדו, לטיפול בהפרעות תנועה במחלת הנטינגטון ובמחלות נוספות. שני המוצרים ביחד הם מוצרים משמעותיים שיכולים לפצות במידת מה על הקופקסון, אבל רק בעתיד ולא בשלב המיידי.
כרגע יש שחיקה ב-2018 וב-2019, ואלה שני מוצרים שרק מתחילים את דרכם. הם ייתנו אפשרות צמיחה רק בעוד שלוש-ארבע שנים. החברה תצטרך לבצע קודם קיצוץ חד בהוצאות, לייצב את החברה, להקטין את החוב ורק אז לעבור לתוכניות צמיחה בעתיד".
"זה כאב הכרחי כדי להציל ולמנוע פשיטת רגל"
כיצד נראה תרחיש שבו טבע לא תצליח לעמוד בחובותיה, ותבקש תספורת מהבנקים או מהציבור? לדברי טפר, תוכנית הקיצוצים הנוכחית עושים כדי לא להגיע לסיטואציה כזו. "כרגע לא נראה שהחברה נמצאת במצב שיאלץ אותה להגיע לתספורת", הוא מוסיף, "אין שום בעיה שטבע תשלם את תשלומי הריבית.
"לגבי תשלומי הקרן, אם היא לא הייתה מבצעת את מהלך ההתייעלות - הייתה לה בעיה. אבל אם תהליכי ההתייעלות יצליחו, יהיה לה מספיק כסף לשלם את הקרן, למרות שהיא די על הקשקש.
"במקרה הכי גרוע, אם יישאר חלק קטן מהקרן שטבע לא תוכל לפרוע, היא תמיד תוכל לגלגל את החוב קדימה בריביות יותר גבוהות. אבל מטרת תוכנית הפיטורים היא לא להגיע למצב של תספורת. הסדר חוב הוא תרחיש אפשרי רק במקרה קיצוני ובמקרה של השתלטות על החברה. סיפור הפיטורים כואב, אבל זהו כאב מאוד הכרחי כדי להציל את החברה כחברה ישראלית, כדי למנוע פשיטת רגל, פירוק החברה וחיסול פעילותה בישראל".
מנגד, אלפר טוען כי היו איזכורים בתקשורת הבנילאומית בימים האחרונים על משא ומתן שמנהלת טבע עם בעלי החוב להאריך את פרישת החובות שלה. "אולי הם יגייסו חוב כדי להחליף חוב בנקאי", הוא אומר, "וכל זה נעשה במקביל לפעילות הפיטורים. זה לא שאם הצעדים ייכשלו אז טבע תעשה את כל הפעולות בנוגע לחוב - היא עושה זאת במקביל. היא מתקנת את עצמה, הן מבחינה תפעולית והן מקבלת עול החוב בטווח הקצר והבינוני. לא בטוח שזו תספורת, אלא יותר בנייה מחודשת של מבנה החוב".
"זה לא עניינה של הממשלה להתערב בניהול חברות פרטיות"
האם תרחיש שטבע תקבל סיוע מהמדינה באמצעות ערבויות לחובותיה הוא אפשרי? אלפר טוען כי "אפשרי שהממשלה או המדינה יכולים לעשות מה שהם רוצים, אבל האם זה רצוי? מאוד מאוד לא רצוי, זה על גבול הגיחוך.
"מה פתאום שהמדינה תשתמש בכספי המיסים כדי להקל על חברה פרטית שנמצאת בקשיים? בישראל מפוטרים כל שנה עשרות אלפי אנשים, קראתי נתון שדיבר על 80 אלף איש. במה דמם פחות סמוק מדמם של עובדי טבע? אין בזה שום הגיון, גם לא מבחינה כלכלית. זה יתנקם מאוד בכלכלת ישראל אם הממשלה תגיד לטבע איך לעבוד או איפה עדיף לתת להם ערבויות ואיפה עדיף לא לתת. אלה כספי מיסים, זה לא עניינה של הממשלה להתערב בניהול העסקי של חברות פרטיות".
טפר טוען כי "ברור שערבויות מדינה לחובותיה של טבע יסייעו לה מאוד כי זה יקל עליה, יעלה משמעותית את המניה ולחברה יהיה אוויר לנשימה. אבל ערבויות לחוב לא פותרות את הסיפור. הן ייתנו רוגע מסויים, אבל זה לא משהו שיכול לבוא במקום מהלך התייעלות. אני לא מאמין שתהיה סיטואציה שהחברה תגיד שיהיו אפס מפוטרים אם תהיה ערבות לחוב. זה לא כלכלי למדינה ולא לטבע.
"אם החברה לא מתנהלת נכון כלכלית, צריך להקטין את גודל החברה ולהתאימה למציאות החדשה. ערבות יכולה להיות חלק מעסקת חבילה כוללת, שבה אולי מנסים להציל את המפוטרים, אבל כשמנסים להקטין את מספר המפוטרים - יש לעשות זאת ביעילות. זה לא נכון כלכלית שהמדינה תבוא לטבע ותגיד שתחזיק עובדים שאין להם אפילו מה לעשות, שיבואו כל יום לעבוד, ובתמורה טבע תקבל ערבות. יתכן שיגיעו לפשרה לפיה יקטינו את היקף הקיצוצים, וזה יכול להיות מהלך מעניין שתלוי בממשלה ובדו-שיח שלה עם טבע".
לפנייה לכתב/ת 
