הגיל השלישי: כך תתמודדו כלכלית
איך מתמודדים בני הגיל השלישי שיוצאים לפנסיה עם הירידה ברמת ההכנסה, האם יש דרך להתכונן לרגע הזה והאם משתפים את המשפחה המורחבת, ואיך מתחילים דרך חדשה בעולם שהופך ליותר ויותר דיגיטלי?
בשיתוף בנק הפועלים
עם עליית תוחלת החיים בישראל והגידול במספר הקשישים באוכלוסייה, מתחדדים להם אתגרים חברתיים עמם צריך להתמודד פלח משמעותי זה באוכלוסייה הקשורים, בין השאר, למערכת הבריאות, תרבות הפנאי, עליית גיל העבודה ועוד.
אחד האתגרים המהותיים ביותר העומדים בפני הגיל השלישי הוא האתגר הכלכלי־פיננסי. לא מדובר רק במצב אליו הם נקלעים שבו הכנסתם קטנה משמעותית והם חיים מפנסיה חודשית או קצבת ביטוח לאומי, אלא גם בשל העובדה כי כלל המערכות הפיננסיות עובדות כיום במישור הדיגיטלי ופונות ללקוחותיהן דרך אתרי האינטרנט או האפליקציות בסמארטפונים.
לבני הגיל השלישי, הזקוקים יותר מכל להכוונה כלכלית ואף למעקב הדוק אחר מצב חשבון הבנק, הדבר מהווה אתגר גדול.
להיות מוכנים מראש
"הזקנה לא קופצת עלינו בגיל 70. השינויים הגופניים מתחילים הרבה שנים לפני כן והם מהווים עבורנו נורות אדומות להכנתנו לגיל הזה", אומרת ד"ר רינת בן נון, חוקרת חברתית המתמחה בפלח אוכלוסייה זה.
"זקנה טובה תלויה בהכנה של שלושה גורמים - בריאות וכושר גופני, זוגיות ומשפחה וכלכלה. בנוגע לכושר הגופני, המחקרים מראים שאדם
"בנוגע לזוגיות ולתא משפחתי, גם כאן המחקרים מראים כי אדם המגיע לגיל זקנה עם פרטנר לחיים ועם תא משפחתי מגובש, חווה אותה בצורה טובה יותר.
"בנוגע לפן הכלכלי, הרי שאי־אפשר לדעת מה ילד יום ולכן מומלץ שלא להסתמך על הפנסיה של העבודה או על קצבת הביטוח הלאומי. לכן, צריך להתכונן לזקנה ולדאוג לחסכונות עבור גיל זה".
במה שונים בני הגיל השלישי מהוריהם?
"ראשית, תקופת הזקנה ארוכה יותר מדור ההורים. בנוסף, היום, בניגוד לעבר, אנשים מחכים לצאת לפנסיה ולהגשים שאיפות כמו לטוס סביב העולם או לרכוש מוצרים עליהם תמיד חלמו. בפועל, האנשים האלה גומרים לעצמם את החסכונות והם מגיעים למצבים כלכליים קשים. הבעיה מתעצמת לאור העובדה שאין להם מקורות הכנסה חדשים".
ד"ר בן נון מסבירה כי ההכנה לגיל הזינה צריכה לכלול את ההבנה שיום יבוא ויכולת הניידות תרד, ולכן עדיף לחשוב מראש על ההשלכות של המשך מגורים בדירה הנוכחית או קניית דירה חדשה שאינה מונגשת.
"אנשים רוכשים בימינו בתים חדשים בגיל 50 או 60 ודי מדחיקים את העניין של מה יהיה עם הבית הזה כשאני אקבל שבץ חלילה ואצטרך הליכון. כמו כן, הם לא דואגים מספיק לכך שהבניין או הבית יהיו קרובים למקומות כמו קופת חולים, מרכז מסחרי או מועדון גיל הזהב האזורי. אדם שלא ידאג לעצמו מראש בנושאים אלו, יגזור על עצמו חיי בדידות בבית".
לדברי בן־נון, "כשם שהם צריכים לדאוג לנגישות ולעצמאות הבסיסית שלהם בגיל הזקנה, הרי שהם צריכים לדאוג מראש גם להחלטות הפיננסיות."
לאחרונה יצא משרד המשפטים בקמפיין לעידוד אנשים לחתום על ייפוי כוח מתמשך כדי להגיע מוכנים לשלב הבא של חייהם.
הנכדים ישמחו לעזור
"ישנם מספר טיפים חשובים להתנהלות כלכלית בגיל הזקנה", אומרת גלי איזנקרפט, מנהלת השירות בבנק הפועלים.
"לטיפ הראשון אני קוראת 'בקצב שלך' – אין צורך לקבל החלטה דחופה ובדוחק. קחו את הזמן לעבד את המידע ולהבין את
"הטיפ השני הוא לבקש חומר כתוב עם עיקרי השיחה כך שהדבר יסייע לכם לקבל החלטה כדי לא לשכוח פרטים חשובים".
הטיפ השלישי נוגע להתנהלות הפיננסית גרידא. "יש להשתמש בצורה נכונה בכרטיסי אשראי בנקאיים וחוץ־בנקאיים", היא מסבירה. "מומלץ לקיים מעקב ובקרה שוטפים אחר ההוצאות בכרטיס, מומלץ לא לחלק לתשלומים אלא אם מדובר בהוצאות שנתיות או רכישות גדולות."
בנוסף, איזנקרפט מציעה לנצל את שפע ההזדמנויות בתחום הדיגיטל. "הנכדים או חברות השירותים השונות ישמחו להכיר לכם את הכלים הדיגיטליים שיהפכו את חייכם לפשוטים ונוחים יותר. אם יש קושי בשימוש במערכות טכנולוגיות, בקשו ליווי והכוונה מהבנקאי."
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף בנק הפועלים