סיידוף יגיש הצעה חד צדדית לרכישת יורוקום
איש העסקים האמריקאי קוטע את המגעים עם הבנקים על רכישת יורוקום, ויגיש בקרוב לבית המשפט הצעת רכש חד צדדית בתנאים משופרים. בעל השליטה שאול אלוביץ’ צפוי לתמוך בהצעה
איש העסקים האמריקאי נתי סיידוף יגיש עד סוף השבוע לבית המשפט הצעה חד צדדית לרכישת השליטה ביורוקום תקשורת. פרטי ההצעה אינם ידועים, אבל ל”כלכליסט” נודע שסיידוף ישפר את התנאים שהציג עד כה, ויזכה כנראה בתמיכת בעל השליטה שאול אלוביץ’. ההצעה תוגש גם לבנקים הנושים של יורוקום, והם יהיו חייבים להשיב בתוך ימים ספורים לחיוב או לשלילה.
למעשה, סיידוף נוקט צעד קיצוני וקוטע את המגעים עם הבנקים, שהתנהלו זה שבועיים בלי שהצדדים הגיעו להסכמות. הסיבה העיקרית למבוי הסתום היו חילוקי הדעות בין בנק דיסקונט לבנק הפועלים לגבי המיתווה להסדר.
אדוארדו אלשטיין מצטרף למירוץ לרכישת השליטה בבזק
אלוביץ' חתם על הסכם למכירת השליטה ביורוקום לנתי סיידוף
הגשת ההצעה לבית המשפט תאלץ את הבנקים הנושים ‑ דיסקונט, הפועלים והבינלאומי ‑ לנקוט עמדה רשמית באשר לקבלת ההצעה החדשה או דחייתה. בנק הפועלים נוטה למכירת השליטה לסיידוף, בתנאי שיהיה שיפור ניכר בתנאיה, משום שהיא הצעה מיידית.
זהו יתרון חשוב, משום שהחברות התפעוליות של יורוקום זקוקות להזרמה מיידית של 20-30 מיליון שקל, שבלעדיה הן עלולות לקרוס. הסכום הזה היה אמור להגיע ממרכיב התשלום המזומן בהצעה שסיידוף היה אמור להגיש.
בנק דיסקונט, לעומת זאת, מצדד יותר בבחינת חלופות בלי למהר לחתום על עסקה. בדיסקונט עדיין מנסים לגייס רוכשים פוטנציאליים נוספים לחברה, כשהשמות הבולטים עד כה הם אדוארדו אלשטיין (באמצעות אי.די.בי), קרן תש"י והקרן הזרה TPG. עם זאת קיימים מתעניינים נוספים בעיסקה, בעיקר זרים. בדיסקונט סבורים שאפשר למקסם את התמורה מהעסקה ולקבל יותר ממה שמבטיחות ההצעות של סיידוף.
עם זאת, סיידוף איננו מעוניין להיקלע למצב שבו הוא משמש כאובייקט להתמחרות בין כמה מתעניינים. זה כבר קרה לו בהתמודדות על רכישת אפריקה ישראל, שבה הוא עמד לבדו מול נציגות הנושים. ברגע האחרון חזר מוטי בן משה לתמונת התחרות, ולאחר ששני הצדדים שיפרו את הצעותיהם, בן משה הצליח לרכוש את החברה בהצעה בפער ניכר מסיידוף, בהליך שארך קרוב לשנתיים.
ההצעה של סיידוף, שעמדה עד כה בבסיס המגעים עם הבנקים, התייחסה לשלושה רכיבים: תשלום מיידי במזומן עם חתימה על העסקה; פריסה של חלק מהחוב על פני עשר שנים; והשתתפות של הבנקים ברווחי קבוצת יורוקום בחמש השנים הקרובות. שלושת הרכיבים אמורים להסתכם ב־1.14 מיליארד שקל, ובתמורה אמור סיידוף קבל את אינטרנט זהב (בעלת השליטה בבזק), חלל תקשורת, אנלייט ופרוייקט מידטאון.
רכיב המזומן בהצעה זו הסתכם ב־370 מיליון שקל, שתמורתם סיידוף היה אמור לקבל אג"ח להמרה ל־90% ממניות יורוקום. הנפקת אג"ח להמרה תאפשר לסיידוף לבצע את העסקה בלי לחכות להיתר השליטה של המדינה בנכסים האסטרטגיים - בזק וחלל תקשורת.
בעקבות ההזרמה היו אמורים להישאר ליורוקום, לפי ההצעה הזו, חוב של 323 מיליון שקל לתקופה של עשר שנים, שיישא ריבית שנתית של 3%. תשלום הקרן יחל בעוד שנתיים. רכיב מהותי בהצעת ההסדר הוא השתתפות הבנקים ברווחים עתידיים בסכום של 447 מיליון שקל.
סעיף זה החליף הצעה קודמת למחיקה של כמה מאות מיליוני שקלים מהחוב, ונועד לחסוך מהבנקים ביקורת ציבורית נוספת ערב פתיחת הדיונים בוועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת טיפול הבנקים באשראי ללווים בעייתיים.
הגשתה הרשמית של ההצעה החדשה לבית המשפט עשויה להביא את השופט איתן אורנשטיין להורות לבנקים הנושים לקיים הצבעה, אם לדחות או לקבל את ההצעה הזו. אורנשטיין הורה לצדדים לנהל משא ומתן עד ה־31 בינואר.
מקבוצת סיידוף נמסר כי כאשר תוגש הצעה כלשהי לרכישת בזק, תימסר הודעה מסודרת בנושא.
לפנייה לכתב/ת 
