קק"ל תתבע 1.4 מיליארד שקל מהמדינה על הפרת ההסכם
בקק"ל מאשימים שאישור החוק למיסוי קק"ל מהווה הפרה של התחייבות המדינה. בקרן שוקלים להקים חברה בע"מ כדי שיוכלו לקבל זיכוי במע"מ
בתגובה להעברת החוק למיסוי קק"ל
מתכוונים בקרן הקיימת לישראל להגיש נגד המדינה תביעת השבה על סכום של 1.4 מיליארד שקל, בטענה להפרת ההסכם ביניהן מ־2015. במסגרת ההסכם העבירה קק"ל לאוצר 2.2 מיליארד שקל, ובתמורה התחייבה שלא יהיו לה דרישות כספיות נוספות מקק"ל עד סוף 2021, וכן שלא תעביר את חוק מיסוי קק"ל. בקרן טוענים ששני הסעיפים האלה הופרו.
בתגובה לשתי האפשרויות שהועמדו לקק"ל בחוק החדש, הודיעה קק"ל לאוצר
ביום רביעי שהיא בוחרת במסלול של תשלום מסים החל משנה זו, ולא במסלול של העברת מענק חד־פעמי ופטור ממס לשלוש שנים. החוק שאושר לפני שבועיים בכנסת הציע לקק"ל שתי חלופות: הראשונה, תשלום מס כבר השנה; השנייה, העברה חד־פעמית של 65% מרווחיה מקרקע השנה - סכום השווה ל־1.2 מיליארד שקל, בתמורה לפטור ממס עד סוף 2020.
כמו כן שוקלים בקק"ל, בעקבות העברת החוק, לרשום חברה בע"מ שתנהל את פעילות הקרקעות שלה. קק"ל רשומה כחברה לתועלת הציבור (חל"צ), וניהול הקרקעות באמצעות חברה בע"מ יאפשר לה לקבל זיכוי במע"מ. סגן יו"ר קק"ל ויו"ר ועדת הכספים שלה, ארנן פלמן (ליכוד), טוען שחוק מיסוי מע"מ כפה למעשה על קק"ל את הצעד הזה. "המדינה רואה אותנו כחברה מסחרית. אין לנו ברירה. המדינה עשתה מאתנו שק חבטות, חייבו אותנו במיסוי ואת הוואקף לא".
הסיבה שקק"ל מתכוונת לתבוע רק 1.4 מיליארד שקל ‑ ולא את מלוא הסכום שהעבירה, 2.2 מיליארד שקל ‑ היא ש־800 מיליון שקל הוציאה המדינה בתאום עם הקרן. 400 מיליון שקל הושקעו באיכות הסביבה, ו־400 מיליון שקל הושקעו בפיתוח הצפון.
יו"ר קק"ל דני עטר. אין היגיון לבחור את אופציית המענק למדינה
החלטה זו של קק"ל אכזבה את אנשי האוצר, שקיוו שקק"ל תבחר באופציית המענק. זאת משום שהכנסות ממס נרשמות בתקציב המדינה בצד ההכנסה, ואינן מאפשרות לחרוג ממגבלת ההוצאה ‑ כלומר להגדיל את התקציב. למענק, מנגד, יכולים באוצר להתייחס כהוצאה מותנית בהכנסה, וכך להגדיל את ההוצאות.
אולם אופציית המענק לא השתלמה כלכלית לקק"ל. כלל המסים שהיא צפויה לשלם בשנה יעמדו על כ־500 מיליון שקל, ובשלוש שנים ‑ בין 1.2 ל־1.5 מיליארד שקל. סכום זה שווה או גדול מסכום ההעברה הצפוי.
הבחירה של קק"ל לשלם מס יצרה חור של מיליארד שקל בתקציב 2018 ושל 800 מיליון שקל בתקציב 2019. חורים אלה יחייבו את הממשלה לבצע קיצוצים רוחביים. מצד שני, היא תגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב־500-400 מיליון שקל לשנה.
צפו בראיון ynet עם יו"ר קק"ל
לפנייה לכתב/ת 
צילום: שאול גולן
מומלצים
