המטבע החזק בעולם? השקל גובה מחיר
השקל שובר שיאים בעלייה מתמשכת מול המטבעות המובילים בעולם. במקביל להוזלת הרכישות שלנו בחו"ל, קיימת פגיעה קשה ביצואנים. האם יש לכך פיתרון? המרוויחים, המפסידים ולמה ניסיונות ההתערבות של בנק ישראל לא ממש יעזרו
בשנים האחרונות השקל הישראלי קבע לא מעט שיאים של עוצמה אל מול המטבעות הזרים. חוזק של מטבע הוא עניין יחסי, וניתן לקבוע אותו רק ביחס למטבעות אחרים. אם נבחן את המתרחש בשוק המטבעות בשנתיים האחרונות, נגלה שהשקל הוא בין שלושת המטבעות החזקים ביותר בעולם ובחלק מהתקופה הוא למעשה תופס את המקום הראשון כמטבע החזק בעולם.
בהשוואה מול הדולר, מתחילת 2015 השקל עשה את ההתחזקות המשמעותית ביותר מבין המטבעות המובילים (12.1%), כאשר אחריו במקומות השני והשלישי נמצאים הדולר הטייוואני והיין שהתחזקו בכ-6%.
בחינה מול סל המטבעות שמפרסם בנק ישראל, מעלה שבשנת 2017 השקל הגיע לשיא עוצמתו, כששיא כל הזמנים נקבע ביולי 2017. למעשה, כבר 14 שנה, מאז שנת 2004, נמשך תהליך מגמתי של התחזקות השקל בעולם.
איך זה קורה? במהלך השנים הללו אנחנו עדים לשיפור גדול בנתונים כלכליים חשובים, אשר מצביעים על חוסנה הכלכלי של ישראל - מה שמביא יותר ויותר ביקושים למטבע הישראלי.
"עברנו להיות מדינה עם עודף בחשבון השוטף, מדינה שמלווה לחו"ל ולא לווה. המצב הביטחוני השתפר יחסית, לעומת ימי האינתיפאדה השנייה ותקופת הפיגועים, המדיניות הפיסקאלית אחראית יותר ותוסיף לכל זה את העובדה שבנק ישראל מצליח לעמוד ביעד האינפלציה תקופה ארוכה", אומר ל-ynet אורי גרינפלד כלכלן ואסטרטג ראשי של בית ההשקעות פסגות.
"הגרף הוא מאוד תנודתי, אבל אתה רואה מגמה ברורה - השקל מתחזק ואפילו נסיונות ההתערבות של בנק ישראל ברכישת מט"ח על מנת לרסן את ההתחזקות, לא באמת מצליחות".
היצואנים משלמים את המחיר
הכינוי "המטבע החזק בעולם" עושה רושם של איזו "גאווה לאומית", אבל למציאות הזו יש גם השלכות הרסניות.
מצד אחד, שקל חזק טוב לציבור הצרכנים - המוצרים והשירותים שאנחנו (ישירות או באמצעות היבואנים) קונים במט"ח, כמו טיסות ונופש בחו"ל, הלבשה, אלקטרוניקה, מחשבים, מזון ועוד - זולים יותר.
אולם מנגד, כל מי שהוא יצואן - נפגע מכך. הוא משלם משכורות לעובדים שלו בשקלים, אך את ההכנסות הוא מקבל בדולר או באירו (השווים פחות). כלומר, הרווח שלו נשחק או שהוא פשוט מפסיד. במציאות כזו לא ניתן לשרוד לאורך זמן, עסקים עלולים לקרוס ולפטר עובדים.
כאמור, במהלך השנים בנק ישראל מנסה להתערב בשוק המט"ח ולרכוש דולרים כדי להעלות את שער החליפין וכך לסייע ליצואנים, אלא שזה עובד נקודתית בלבד ולא ממש מצליח לשנות את המגמה. רכישת הדולרים המאסיבית של בנק ישראל הביאה את יתרות המט"ח של הבנק המרכזי בסוף שנת 2017 לסכום של 113 מיליארד דולר - גידול של 38% בתוך ארבע שנים (חלק מהרכישות נעשו במסגרת התוכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז בישראל על שער החליפין).
בין הכלכלנים קיים ויכוח מתמשך, אם זה אפקטיבי להתערב במגמות הללו ובאילו פעולות לנקוט, אם בכלל, כדי לנסות לרסן את ההשפעה על המשק.
"כשאתה מסתכל על זה ברמה משקית, אם התחזקות השקל הוא דבר שקורה בגלל חוזקו של המשק, אי אפשר להמשיך ולשמור על סקטור אחד (היצואנים), כי בסוף אתה תפגע בסקטור אחר (הצרכנים שנהנים ממוצרים זולים). צריך לתת לכלכלה לעשות את שלה", אומר גרינפלד.
לדבריו, "רוב הייצוא הישראלי הוא יצוא של היי טק. שם, למרות השחיקה במטבע, הם מצליחים. יש להם יתרון יחסי והם יכולים להעלות מחירים בניגוד לחברות לואו טק, כגון חברת טקסטיל שמתחרה מול חברה הודית".
גרינפלד מוסיף ואומר כי "בחברות הלואו טק זו פגיעה אנושה, אבל אנחנו נמצאים ברמת אבטלה מאוד נמוכה. מי שנפלט מאותן חברות יכול לכאורה למצוא תעסוקה אחרת. גם עם כל ההתחזקות של השקל, אתה רואה את נתוני הלמ"ס שהייצוא הישראלי הולך וגדל".
האם יש דרך לשנות את המצב הזה?
גרינפלד מאמין כי לא ניתן לשנות את המצב, ולכן במקום להילחם בו, צריך לאפשר לו לחלחל כך שייוצרו איזונים באופן טבעי. "לכלכלה יש חוקים משלה. יש משולש ידוע - ריבית, אינפלציה ושער חליפין. אפשר לשלוט רק על שניים מתוך שלושת המרכיבים. כל ניסיון לשלוט על שלושתם זה כמו לעשות ג'אגלינג עם יותר מדי כדורים.
"ברמה התיאורטית תמיד יש בלמים ומאזנים. בלא מעט ענפים אין כל כך תחרות, ואז ההתחזקות של השקל לא מתגלגלת לצרכן. יש גם חסמים לייבוא, למשל יבואנים בלעדיים וכדומה. אחרי כל כך הרבה שנים של התחזקות השקל, היית מצפה לגידול דרמטי בייבוא שגם היה מביא להיחלשות השקל, אבל זה לא קורה. מה זה אומר? שההתערבות צריכה להיות דווקא בהסרת חסמים.
"יש ענפים שאולי אין להם זכות קיום. אם מקבלי ההחלטות היו רוצים לעשות שינוי - זה לשחרר חסמי יבוא, בטח בענפים שאין להם תחרות גדולה בארץ. אז הייבוא היה גדל, הלחץ על השקל היה גובר והוא נחלש".
לנטרל את התקבולים מחו"ל
בהתאחדות התעשיינים לא מקבלים את האמירות הללו, וטוענים כי הממשלה צריכה לנקוט בצעדים דרסטיים כדי לסייע להם. "אנחנו צריכים לנהל מפעלים ולהסתכל לעובדים בעיניים. אז אי אפשר להגיד 'זה הכלכלה ואין מה לעשות'", אומר ל-ynet שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.
לדבריו, "אין הבדל אם אתה חברת היי טק או חברה בתעשייה המסורתית - כולם מתמודדים. ברור שמי ששולי הרווח שלו גדולים יותר אז יש לו כרית ביטחון גדולה יותר. היום הכריות של כולנו יותר קטנות. אני לא צריך לחכות שכולם יגיעו למצב שהם לא יכולים לחיות".
לדברי ברוש, הדולר זה צד אחד של המשוואה. הצד השני אלה הסביבה ויוקר המחיה של התעשייה בישראל. "כאשר הארנונה מתייקרת ב-2.8% זה חלק מהוצאות הייצור. מחיר המים זה אותו סיפור וכן הרגולציה. יש כאן תנועת מספרים - מצד אחד הדולר והאירו, ומצד שני הכל מתייקר - הארנונה, שכר מינימום מים ועוד".
ההתערבות של בנק ישראל לא ממש עוזרת. יש לך פתרונות אחרים?
"במשך שנים בנק ישראל עושה מה שהוא יכול, ואני לא יכול להתלונן. יש פה ספקולנטים שעובדים בשוק ובנק ישראל מודה. צריך לטפל בדבר הזה.
"בנוסף, יכול להיות שצריך לחשוב על מדיניות שונה קצת. אנחנו מדינה ייחודית שמקבלת הרבה כספים מחו"ל, למשל כל מיני רנטות ותקבולים שמקבלים מחו"ל. צריך לנטרל אותם כמו שנטרלו את הגז (התוכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז בישראל). הבנק יקלוט את הדולרים ולאזרחים יתנו ישר שקלים. אני מסכים שזה חשיבה לא שגרתית, אבל זה הכרחי.
"ממשלת ישראל חייבת לעודד רכישה תוצרת הארץ, קודם כל בחברות ובארגונים הממשלתיים. אני לא מבקש שיקנו ביוקר, אלא באותו מחיר ובאותה איכות. כמו שיש חוק כזה בארה"ב".
האם התעשיינים משתמשים מספיק באפשרויות הגידור, להגן על עצמם מחוזקו של השקל?
"התעשיינים עושים. אבל אתה לא יכול לגדר משהו שעוד לא מכרת. איך אתה יכול לגדר מכירה של עוד שנה או שנתיים? זה טוב רק לזמן הקצר".
לפנייה לכתב/ת 
