שחוקים בעבודה? יש מה לעשות
איך נלחמים בשחיקה של עובדים בעבודה - אחת מהמגיפות הקשות של שוק העבודה במאה ה-21 ומה הפתרונות שהמדינה מציעה באמצעות קרן מעגלים? "אנחנו מאמינים שהטיפול בשחיקה מתחיל ברמה הנפשית". צפו
בשיתוף קרן מעגלים
שחיקה היא אחת המגיפות הקשות של שוק העבודה במאה ה-21. היא נובעת מהגברת האינטנסיביות והלחץ, מעלייה בשעות העבודה, מהקידמה הטכנולוגית המואצת ומחוסר היכולת להתנתק. והאמת היא שלא קשה לראות את זה לעובדים, שהרי אחרי הכל, עובד שחוק הוא עובד חסר מוטיבציה ובדרך כלל גם בעל ביטחון עצמי ירוד. כדי להרחיב על הנושא זימנו לאולפן ynet, את יפה ויגודקצי, יו"ר קרן מעגלים, איציק צאיג, מנכ"ל אסם, ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.
צפו
"ברוב המקרים העובד לא יודע להגיד שהתופעות הללו נובעות מתהליך של שחיקה", אומרת יפה ויגודקצי, יו"ר קרן מעגלים כשנשאלת על מה הסממנים של שחיקה וגם מה הגורם המרכזי לה. "ברור לנו מעל לכל ספק שזה נובע מעבודה שיש בה תנאים פיזיים קשים, עמידה ממושכת, עבודה מונוטונית, סחיבה של משאות, עבודה סיזיפית ליד מכונה ומה שברור לנו מעל לכל ספק שאין היום יכולת לעשות הפרדה בין התופעות הפיזיולוגיות לבין התופעות הנפשיות. והגרוע מכל, העובד מתקשה להסביר לעצמו ולאחרים שזה בעצם נובע משחיקה.
יצירת שייכות בין העובד למקום העבודה
לדבריה, העובד לא מודע לעובדה שהמוטיבציה שלו יורדת, ושחלקם הגדול כבר לא כל כך רוצה להגיע ליום עבודה הנוסף שלו, ומחפש כל מיני מפלטים. "המפלטים הם ביטוח לאומי, לקבלת נכות, הרופא המשפחתי כדי לקבל חופשות, ולנסות ולהתחמק עד כמה שאפשר מהמטלות הקשות שמוטלות עליו".
-זו בעיית מאקרו של כל המשק כולו, איך המדינה נלחמת בשחיקה?
שרגא ברוש: "אנחנו יודעים שאחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בפריון זה כוח אדם. גם במקצועיות שלו ולא פחות מזה במוטיבציה שלו וברצון שלו להצלחה. אז אנחנו מטפלים בזה, בקורסים, הדרכות, ימי כיף. זה חלק מיצירת מהשייכות של העובד למקום העבודה ואנחנו רוצים לייצר את השייכות הזו, אנחנו עובדים עליה לאורך כל השנה, זה חלק מתורת הניהול ומצד שני המשך פיתוח העובד.
לדבריו, בסופו של דבר עובד שעובד לאורך שנים ועושה בדיוק את אותה עבודה יום-יום יום-יום, מה כבר אפשר לצפות? "כך שבהחלט אם משקיעים בעובד, מקבלים עובד עם מוטיבציה גבוהה יותר ועם שחיקה נמוכה יותר".
מה עם עובדי המפעלים? איציק צאיג, מנכ"ל אסם, מציין שבחברה עוסקים בנושא לא מעט "אנחנו עסוקים בזה המון, דרך המעורבות שלו בתחנת העבודה, ובכל דבר שהוא עושה. עובד שמבין מה התרומה שלו למפעל, מקטין את השחיקה שלו באופן יחסי".
-וברמת הארגון מה אתם עושים כדי לעזור לאותם עובדים?
איציק צאיג: "ברמת הארגון אנחנו מעודדים אורח חיים בריא, תזונה נכונה, מעודדים ארוחה משפחתית. ובכלל מסבירים על חשיבות האיזון בין הפנאי לבין העבודה עצמה. מהי החשיבות של המשפחה וילדים, אנחנו מביאים ילדים ומשפחה לתוך מקום העבודה על מנת ליצור את הקשר ביניהם. העובדים מאוד גאים שהם מביאים את המשפחה שלהם לעבודה.
הכשרות לעובדים על חשבון המדינה
לפעמים אין מנוס מלעשות איזשהי הסבה, וכאן נכנסת לתמונה קרן מעגלים שבעצם מספקת הכשרה לאותם עובדים בסכנת שחיקה.
"הקרן באה לעובד כצעד ראשון למצוא לו פתרון בתוך מקום העבודה שלו", מסבירה יפה ויגודקצי, יו"ר קרן מעגלים. "המטרה שלנו להשאיר אותם בתוך מעגל העבודה. או במקום שהעובד נמצא בו, כי מבחינתנו זה עדיף, או לתת לו חלופה אחרת שהוא משתמש בה או מיידית או בעתיד היותר רחוק, אבל הוא יודע שהוא קיבל עוד מפתח שבאמצעותו הוא יכול לפתוח דלת אחרת, דלת נוספת והכל כמובן תלוי בצרכים של המשק, ופרמטרים נוספים".
לדבריה השדרוג בתוך מקום העבודה מעלה את העובד מדרגה והופכת אותו ליותר משוייך אל הארגון, ויותר נצרך על ידי הארגון, כי גם היכולת שלו להרגיש נצרך ותורם הוא חלק מהעניין של התמודדות בשחיקה. ויגודקצי מציינת בנוסף, כי קיימת אופציה לעובדים שרוצים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה. "אנחנו יודעים שהיום גיל הפרישה זה דבר מאוד מאוד מאוד מאוד נזיל, יש לחץ להעלות את גיל הפרישה והעובד רוצה שיהיה לו אפשרות לעבוד גם אחרי גיל הפרישה, אז הוא ודאי יבחר במקצוע חדש ולא מקצוע שהוא כבר מתעסק בו 30 או 40 שנה".
-מה הערך המוסף של המעסיקים מהבחינה הזו? איך הם משכנעים או איך הם תורמים לתחושה של העובד להרגיש נצרך?
שרגא: "אני חייב לומר בכנות שבזמנו חשבנו שהבעיה היא ברמת הפיזית. עובד ליד מכונה, בן 65, שסוחב משאות והשאלה הייתה: איך הוא יכול להמשיך לסחוב עד גיל 67? אבל ככל שנכנסים לנושא יותר, הקטע הנפשי הוא הדומיננטי. לא תמיד השחיקה היא רק ברמה הפיזית ולכן אנחנו לא רק שותפים מלאים, אנחנו מאמינים שהטיפול בשחיקה מתחיל ברמה הנפשית, הטיפול בנפשו של העובד ורק אחר כך במקום העבודה, שיהיה לו גם נעים גם נוח".
איציק צאג: "למעלה מ-70 אחוז מהקידומים באוסם הם קידומים מתוך החברה", מציין. "היום מפעיל מכונה באסם שונה ב-180 מעלות ממה שהיה לפני 5 ו-10 שנים. השליטה של העובדים בתחנת העבודה היא שליטה של איש מקצוע, לא של מפעיל שעומד ועושה עבודה מאוד מונוטונית. זה כלי מאוד מרכזי להתמודד עם נושא השחיקה, השעמום, והמונוטוניות של מקום עבודה שבו אתה אומר 'בשביל מה אני בא בבוקר לעבודה' ".
-איך מממשים את הזכות הזו ואילו הכשרות מקצועיות גם קיימות?
יפה: "ההסכם שבין המעסיקים וההסתדרות והמדינה מתנה מספר קריטריונים. העובד צריך קודם כל לענות על 2 מתוך 12 קריטריונים, הוא צריך שיהיה לו לפחות 7 שנות וותק בעבודה שוחקת - גם לא ברצף או לחילופין עשרים שנות וותק ולא חשוב מה הגיל - ולהקלט למגוון של מאות הכשרות שניתנות אחרי שעות עבודה.
ויגודקצי מבהירה כי לא העובד ולא המעסיק לא משלמים על ההכשרה. "הכול במימון של המדינה. אנחנו מנסים עד כמה שאפשר, לייצר את ההכשרות קרוב למקום מגוריו של העובד. יש גם מעסיקים שמסיעים ומחזירים את העובדים למכללות ומהן, כדי לאפשר לעובד אחרי יום עבודה להיכנס לכיתה ולהתחיל לימודים של 4-5 שעות אחר הצהריים". מה שיוצר לדבריה אינטראקציה מחודשת של בין העובד לבין המעסיק. "הוא רואה שהמעסיק רוצה לקדם אותו, וברגע שהוא רוצה לקדם אותו הוא בעצם מושיט לו את כל היכולות שלו ואת המוטיבציה שלו באמת להחזיר לו את זה חזרה".
בשיתוף קרן מעגלים
לפנייה לכתב/ת 
