כחלון על ההמלצות להעלות מסים: "כל מה שאמרו לי עשיתי הפוך"
שר האוצר משה כחלון התארח בוועידה הכלכלית של הצפון וסיפר כי בכירים בבנק ישראל ומשרד האוצר ייעצו לו להעלות מיסים, אך הוא בחר לפעול הפוך. בנוסף אמר כי במסגרת תוכנית "נטו צפון" מתוכננת השקעה של 15 מיליארד שקל באזור זה, שנועדו לפיתוח חינוך טכנולוגי, שיווק ופיתוח עסקים
"כל מה שאמרו לי עשיתי הפוך, מתוך אמונה ותפיסת עולם שאומרת - כי אם אתה רוצה להצמיח, תשקיע", כך סיפר היום (ה') שר האוצר, משה כחלון, כשהוא מתייחס להמלצות שקיבל מבכירים באוצר ובבנק ישראל להעלות מסים, זמן קצר לאחר הבחירות. כחלון אמר את הדברים בוועידה הכלכלית של הצפון, מיסודה של לשכת המסחר והתעשייה, בה השתתפו מאות בכירים במגזר העסקי, שוק ההון והמשפט.
"נטו הוזלות": כחלון הודיע על הפחתת מכסים ב-800 מיליון שקל
"בעוד חודשיים נשלם 2%-4% פחות מס הכנסה"
בפתח דבריו התייחס כחלון לתפיסתו הכלכלית וסיפר כי בפגישה שקיים עם בכיר באוצר מיד לאחר הבחירות הוא פרש בפניו את נתוני משרד האוצר ואמר כי לצד חסכון משמעותי, יש לבצע בין השאר העלאת מיסים.
"המשמעות הייתה לעכב את צמיחת הכלכלה הישראלית", אמר כחלון בוועידה, "אך כמובן שזו לא הייתה אופציה מעשית, על פי תפיסתי האישית. אולם, על אף התחזיות הפסימיות הרי שלאחר שנתיים אנו יכולים לחזות בתוצאות טובות יותר מאשר חזו מומחי משרד האוצר. ביניהן: הוגדלו השקעות החוץ בכמעט 30%, הורדו עלויות בכמעט 8 מיליארד שקל ותוך חודש מכניסתי לכהונת שר האוצר, הצלחנו להוריד את המע''מ ב-1%".
כחלון הוסיף כי בפגישה נוספת שקיים עם בכירה בבנק ישראל היא אמרה לו כי "אי אפשר לכנס תקציב בלי תוספת של 9 מיליארד שקל מיסים". על כך כאמור אמר כחלון: "כל מה שאמרו לי עשיתי הפוך, מתוך אמונה ותפיסת עולם שאומרת – כי אם אתה רוצה להצמיח, תשקיע".
בדבריו ציין שר האוצר כי במסגרת תוכנית הפיתוח "נטו צפון" מתכננן משרדו להשקיע 15 מיליארד שקל באזור זה, כשהשקעה זו תוביל, בין היתר, לפיתוח חינוך טכנולוגי, שיווק ופיתוח עסקים. "כדי לחלץ אנשים מעוני ולאפשר חברה יותר שיווניות, צריך להשקיע בחינוך", אמר.
כחלון ציין, כי "אחד הדברים שלקחנו על עצמנו הוא בראש ובראשונה צמיחת המשק - אם לא נייצר, לא נוכל לתת. לא ניתן להתעלם מכך שהמגזר הציבורי אינו מייצר צמיחה - המגזר הפרטי עושה זאת". השר כחלון הודה בעובדה כי הצפון נדחק הצידה ברבות השנים, אך הוסיף כי התחרות עמה מתמודדים התעשיינים איננה רק מקומית.
"מדובר בתחרות אכזרית מול חברות אירופאיות ברחבי העולם", אמר . "לכן, חברות בארץ מקבלות את מקסימום התנאים להתייעלות, צמיחה והצלחה, על מנת להתמודד עם התחרות. כדי להקל קצת הורדנו כמעט כל המכסים על מוצרים רבים. זה נעשה עם רגישות לתעשייה המקומית. לא נפתור בעיה באמצעות יצירת בעיה אחרת". לדבריו, משרד האוצר מצא כשל גדול בחינוך הטכנולוגי ולכן, זהו הדגש כיום בהשקעה התקציבית הממשלתית.
כחלון התייחס גם לירידת שער הדולר, ואמר כי "ההייטק מהווה את חוד החנית של הכלכלה הישראלית. זו הסיבה מדוע כה מדאיג לראות כי שער הדולר החל להשפיע גם בתחום ההייטק. אך אנו שוברים את הראש כדי למנוע זאת".
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר בכנס, כי "הממשלה החלה בריוויזיה של רישוי עסקים קטנים, ולפני שהממשלה החלה להביא זאת לחקיקה, אנו בעיריית חיפה התחלנו כבר בהגשמת הרפורמה של עסקים קטנים. היום אנו מעבירים את רישוי העסקים על בסיס של תצהירים, לא רק של בעל העסק, אלא גם של מומחים בנושאים של ביטחון, תזונה וכיבוי אש – אנו מאפשרים תוך חמישה ימי עסקים לקבל רישיון זמני תוך 180 יום, שבמסגרתם ניתן להסדיר את כל העניינים האחרים".
"שדה תעופה בצפון יכול לשנות את התמונה"
לקראת הוועידה ערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi, סקר על תמונת העסקים במשק הישראלי ב-2018. עורכי הסקר מציגים תמונה אופטימית יחסית. לדבריהם, העסקים מדווחים כי שנת 2017 הייתה שנה עסקית טובה, במגמת צמיחה וגידול בכלל העסקים, ובקרב העסקים הקטנים ובינוניים בפרט.
על פי נתוני הסקר, 68% מהעסקים בחיפה ובצפון דיווחו על עלייה בפדיון בשנת 2017 לעומת שנת 2016, ורק 11% מהעסקים דיווחו כי הפדיון ירד במהלך שנת 2017. נתון זה משתנה בהתאם למספר המועסקים בכל עסק. עסקים קטנים המעסיקים עד 20 עובדים, לא דיווחו כלל על ירידה בפידיון. מקרב העסקים המעסיקים 100-20 עובדים, דיווחו כ־13% על ירידה בפידיון, ואילו בקרב עסקים גדולים יותר דיווחו על ירידה כ־16%.
לצד האופטימיות יש גם בעיות קשות ותמרורי אזהרה. בצפון יש ריכוז גבוה יחסית של חשבונות מוגבלים, בעיקר ביישובים צפת, כרמיאל, עכו, עפולה ובית שאן. הבעיה ניכרת גם בבאר־שבע, בדימונה ובירושלים.
מהסקר עולה כי קשיים אחרים איתם מתמודדים עסקים בצפון, קשורים למוסר התשלומים הנמוך במשק, הן בהיבט של ימי אשראי ארוכים יחסית - 97 ימים בממוצע - והן בהיבט של פיגור בימי האשראי בפועל לעומת ימי האשראי בהסכמה. בעלי העסקים ספגו בחודשים אוקטובר-נובמבר 2017 ממוצע של שבוע באיחור התשלומים מעבר למוסכם.
נתון מעניין נוסף הוא כי במהלך שנת 2017 נוספו בישראל 4,400 עסקים (נפתחו 47,600 עסקים חדשים לעומת 43,200 שנסגרו). בעלי העסקים שנסגרו נימקו את הסגירה בתנאי שוק תחרותי, חסמי רגולציה וביורוקרטיה.
תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CcfaceBdi, מסרה כי עם כל הקשיים העומדים בפני עסקים קטנים בישראל, קיימת גם אופטימיות. "החדשות הטובות הן שקיימת מגמת התמתנות ברמת הסיכון של החברות בחודשים האחרונים. בישראל שורה של ענפים חזקים וטובים, נתוני מקרו כלכליים טובים, ובהם תוצר לנפש, תעסוקה מלאה, תמ"ג, גרעון הממשלה, חשבון שוטף". עם זאת היא ציינה, כי כיום, בשונה משנים קודמות, מסלולי הנפילה של עסקים מהירים יותר.
נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, דוד קסטל, קרא לממשלה ולשר האוצר כחלון, לאמץ את תוכנית "נטו־צפון". לדבריו, "ממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו את הצפון ואפשרו לו להתדרדר למצב שבצפון יש ריכוז של בעלי רמת שכר נמוכה לעומת מרכז הארץ".
קסטל תבע לממש תוכניות שכבר התקבלו בעבר כמו הקמת שדה תעופה בינלאומי בצפון: "שדה כזה יכול לשנות את התמונה, עם תוספת של אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים. בנוסף הוא יביא לאזור תנועת תיירים ויעודד השקעות של חברות רב לאומיות".
לפנייה לכתב/ת 
