המיזם החדש של תשובה: פרויקט תעשייתי ב-4 מיליארד דולר בנגב
בעל השליטה בקבוצת דלק נמצא על סף השלמתה של בדיקת היתכנות להקמת מפעל אלומיניום ולצידו תחנת כוח שתרכוש גז טבעי מהמאגרים שבשליטתו. ההשקעה תעמוד על 4 מיליארד דולר, ותמומן באמצעות הלוואות והכנסת שותף
בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, מצוי בשלב מתקדם של בדיקת היתכנות להקמה בדרום הארץ של מפעל אלומיניום ותחנת כוח בהשקעה כוללת של 4 מיליארד דולר, כך נודע ל"כלכליסט". הפרויקט צפוי להיטיב גם עם זרוע הפעילות המרכזית של תשובה — הגז הטבעי.
אם המיזם יצא לפועל, תשובה לא צפוי להביא את רוב הכסף מהבית. המיזם ימומן באמצעות הלוואות מבנקים זרים ובאמצעות הכנסת שותף אסטרטגי. למעשה, תשובה כבר נועד עם שותף סיני פוטנציאלי, שצפוי להגיע לישראל בחודשים הקרובים.
כמו כן, נועד תשובה עם שר הכלכלה אלי כהן, שנתן את ברכתו לפרויקט, בעיקר הודות לכך שמפעל האלומיניום ותחנת הכוח צפויים להעסיק כ-1,500 עובדים.
תוצאות חזקות לקבוצת דלק - תחלק דיבידנד של 260 מיליון שקל
מחיר הדלק: התייקרות של 5 אגורות לליטר
המדינה תהיה מוכנה להקצות למיזם שטח של 700 עד 1,000 דונם בפטור ממכרז. המיקומים שאותם בוחן תשובה הם רמת חובב, מישור רותם ואילת.
הרעיון נולד לפני כשנה, במסגרת חיפוש הזדמנויות של דלק קידוחים להרחבת הביקוש לגז טבעי במשק הישראלי, אותו הוביל מנכ"ל החברה יוסי אבו. מפעל האלומיניום צפוי לייצר כמיליון טונות בשנה, אך מכיוון שהביקוש לאלומיניום בישראל עומד על 50—100 אלף טונות בלבד, רוב התוצרת תיועד ליצוא.
קיבולת יצור האלומיניום של המפעל תעמוד על 1%—1.5% מהביקוש העולמי, והוא יוכל להגדיל את היקף היצוא מישראל בשני מיליארד דולרים בשנה.
לצורך הפקת אלומיניום בהיקף כזה דרושים 1,600 מגה־ואט חשמל — 13.5% מהביקוש השנתי בישראל. את החשמל תספק למפעל תחנת הכוח, שתרכוש כ-2 BCM ממאגרי הגז של תשובה תמר ולווייתן (תשובה מחזיק בהם ב-22% ו-45% בהתאמה, באמצעות קבוצת דלק).
משום שמרבית יכולת האספקה של מאגר תמר כבר כבולה בחוזים, עיקר האספקה לתחנת הכוח תגיע מלווייתן שכיום מדשדש בכל הנוגע לחתימה על חוזי יצוא. מדובר על רכישות בהיקפים גדולים מאוד, שכן כמות הגז הדרושה היא בהיקף של 20% מהביקושים בשוק המקומי.
בשל אחזקותיו, בין היתר, בתחום הגז הטבעי, תשובה יצטרך לקבל היתרים מיוחדים מוועדת הריכוזיות. כמו כן יצטרך לקבל היתרים להקמת תחנת כוח מרשות החשמל.
בנגב או בקפריסין
כאמור, תשובה לא יצא לפרויקט הזה לבד ובימים אלה ממשיכים אנשיו לבחון שותפים בינלאומיים אסטרטגיים. המועמד המשמעותי ביותר כעת הוא שותף סיני.
הסינים אחראים על למעלה ממחצית ייצור האלומיניום בעולם, אלא שמפעליהם ישנים ובעלי טכנולוגיה נחותה, ובעיקר מאוד מזהמים כשהייצור, רובו ככולו, מבוסס על פחם. הממשל הסיני החליט על סגירת מפעלים וחיפוש אחר פתרונות אחרים כאשר ישראל היא אחת המועמדות.
סיבה נוספת קשורה לייצור בעזרת גז אשר מקטין מאוד את העלויות. סין יודעת לייצר אלומיניום במחיר של 10 דולר ליחידת אנרגיה, ישראל יודעת לעשות אותו דבר בכמעט חצי מחיר: 5.3 דולר ליחידה, כאשר באירופה המחירים נעים בין 4 ל־10 דולר ליחדת אנרגיה.
הסינים אינם לבד במרוץ. ל"כלכליסט" נודע כי ישנה חברה הודית שהביעה עניין רב בפרויקט, זאת אחרי שנציגי דלק הציגו אותו לראשי משרד הכלכלה ההודית שהגיעו ארצה בשנה שעברה במשלחת של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי.
לצורך הקמת מיזם בסדרי גודל כאלה יש צורך בשיתוף הממשלה. ל"כלכליסט" נודע כי נציגיו של תשובה, כולל יוסי גבורה, סמנכ”ל הכספים של דלק קידוחים, נועדו כמה פעמים עם נציגי משרד הכלכלה, שהביעו התלהבות מהמיזם שצפוי להגדיל את היצוא ב-2 מיליארד דולר ולספק 1,500 מקומות עבודה באזור בעל שיעורי אבטלה מהגבוהים בארץ. עוד נודע כי התקיימה פגישה בין יצחק תשובה לבין שר הכלכלה אלי כהן, וישנה הסכמה עקרונית על הקצאת קרקע בפטור ממכרז.
מבחינת המס, מפני שמדובר במפעל יצואני בפריפריה, הזכאי להטבות של חוק עידוד השקעות הון, שיעור המס האפקטיבי של אותו מפעל צפוי לעמוד על בין 5% לבין 7.5%.
תשובה בוחן גם אפשרות להקמה של אותו מיזם בחו”ל, במקרה שהרגולציה לא תאפשר את יישום הפרויקט בישראל. החלופה היא קפריסין, שם תשובה יוכל להקים מיזם דומה בשיעור מס של סביב ה-0%, וליהנות משדות הגז בבעלותו - שדה אפרודיטה שהתגלה ב-2011 ומכיל כ־130 BCM. יצוין כי אפרודיטה מועמד לפיתוח לכל המוקדם ב־2022. עם זאת, גורמים בסביבתו של תשובה מסרו כי "הוא נחוש להקים את המיזם בארץ. רק אם הדבר לא יתאפשר הוא ילך לקפריסין".
תשואה עסקית ותקשורתית
יתכן כי השאלה הגדולה סביב היוזמה הזו היא עד כמה מדובר בפרויקט בר ביצוע, או במשאלת לב. בסביבתו של תשובה מדברים על כך שבעלי דלק מאוהב במיזם.
גם בשלטון המרכזי וגם במקומי (היוזמה הוצגה באופן חלקי לכמה ראשי רשויות) המיזם התקבל בהתלהבות, כאשר כל ראש רשות כבר הביע הסכמה עקרונית שהביצוע יהיה בשטחו. גם שר הכלכלה וצוותו הבינו שמדובר באירוע לאומי ונרתמו לקדמו. "הסיוע שהתקבל ממשרד הכלכלה היה מצוין ואין ספק ששם רוצים מאוד לקדם את הפרויקט", מסר גורם המעורב במיזם.
ומה יצא ליצחק תשובה, אחד מאנשי העסקים המתוחכמים והעשירים במשק מההרפתקה הזו? עלייה משמעותית בשימוש בגז, אך גם תשואה אטרקטיבית - עסקית ותקשורתית. ההערכות הן כי תשובה, שספג ביקורת ציבורית בשנים האחרונות על רקע גיבוש מתווה הגז, מעוניין לתת ביטוי מעשי להתחייבותו למשק ולמדינה.
מדלק קידוחים נמסר:
"במסגרת תוכנית העבודה הרב שנתית בוחנת דלק קידוחים דרכים שונות להרחבת התועלות מגז טבעי במשק המקומי ובאזור. בין היתר, נבחנת האפשרות להקמת מפעל לייצור אלומיניום בשיתוף גופים המתמחים בתחום, כפי שהוצג במסגרת כנס המשקיעים האחרון.
"אפשרות הקמת מפעל אלומיניום נמצאת בשלב של בדיקות היתכנות טכנית וכלכלית, ביניהן בחינת מיקום המפעל (בארץ או באחת ממדינות האזור), החלופות הטכנולוגיות, וכן היבטים רגולטוריים, מסחריים וכלכליים. המפעל, ככל שיוקם, יהיה צרכן משמעותי של גז טבעי ויהא עתיר הון אנושי".
לפנייה לכתב/ת 
