אושר בוועדת החוקה: רשמי הוצל"פ יוכלו לפרוס חובות שצברו גרושים על מזונות
הצעת החוק הממשלתית נועדה להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים, בהתאם ליכולתו של החייב. זאת בניגוד למצב כיום, לפיו בית המשפט הוא היחיד המוסמך לפרוס חוב עבר במזונות. בימים הקרובים צפויה מליאת הכנסת לאשר את החוק
ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה לקריאות שנייה ושלישית הצעת חוק שמסמיכה את רשם ההוצאה לפועל לפרוס לתשלומים חובות שצברו בעבר גרושים החייבים במזונות, בהתאם ליכולת החייב. הצעת החוק איננה חלה על חובות לביטוח הלאומי ששילם במקומם את המזונות.
כיום רק בית המשפט מוסמך לפרוס חובות אלה, והחייב המבקש את הפריסה נדרש להוכיח פעמיים כי יש הצדקה לבקשתו. בפעם הראשונה עליו להוכיח לרשם ההוצאה לפועל שבלי הפריסה הוא לא יוכל לקיים את עצמו, ובפעם השנייה לחזור על ההוכחה בבית המשפט שאמור לאשר את הבקשה. כל זה גם אם הוא עומד בתשלומי המזונות השוטפים.
מתן שיקול הדעת הבלעדי לרשם להקל על החייב בפריסת חובו כפוף למספר כללים. ההסדר החדש יחול רק על חוב מהעבר שנוצר בתקופה שקדמה לפסק הדין בתביעת המזונות או בשל אי תשלום המזונות במועדים שנקבעו בפסק הדין. התובע יידרש לחתום על כתב ויתור על סודיות בחקירת יכולת הפירעון שלו. היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ציין שיש בחוק גם את ראיית צרכי הזוכה במזונות ולא רק את צרכי החייב. הוא אמר, "אם הזוכה אמידה יותר מהחייב והחוב פחות מעיק עליה, החוק החדש מאפשר את הפריסה בתהליך מקוצר".
היו"ר שאל מדוע לא מרחיבים את החוק כך שיסמיך את הרשם לפרוס גם את חוב המזונות השוטף. מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ' טען כי, "שינוי התשלום החודשי של החוב השוטף רומס את החלטת בית המשפט. שינוי הסכום שיקבל הילד עד גיל 18 יאריך את תקופת התשלום". סגנית היועץ המשפטי של הרשות, עו"ד ענת ליברמן הוסיפה, "עיקר העיסוק של הרשמים הוא בחינת יכולת החייב לשלם את המזונות. הרשם גם לא יכול לשנות את פסיקת השופט. החוק החדש נכון כי פריסת חוב העבר מותנית בכך שימשיך לשלם את החוב השוטף, אחרת הוא לא ישלם את השוטף ולעולם לא ישלם את חובו".
קרן פרג'ון זיטמן רשמת הוצאה לפועל, אמרה, "הצדדים מגיעים בדרך כלל להסכמות בהבנה שמטרתם לאפשר לחייב ולזוכה להמשיך בדרכם. ייחוד החוק החדש הוא במניעת הליך משפטי נוסף בבית המשפט. ככל שאנחנו שולחים את הצדדים שוב ושוב לערכאות, אנחנו יוצרים יותר מחלוקת, ואם הרשם יכול לסיים את התהליך אצלו זה יכול להביא מזור להרבה זוגות".
עו"ד אביטל בגין מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים הוסיף, "ההבדל בין חייב רגיל לחייב במזונות הוא במאפיינים של הצד הזוכה. כאשר היחסים ביניהם מורכבים ושונים מיחסי חייב זוכה רגיל, זה מצדיק יצירת הוראות שונות".
בדיון המסכם בוועדה נכחו גם מספר אבות גרושים שהעלו טענות נגד התנהלות ההוצאה לפועל. הם טענו שרשות האכיפה "מרוכזת בלחסל את האבא כי יש לה זכות לפגוע בזכויות אדם בסיסיות", או שהיא "פועלת מכוח פסיקה רובוטית של בית המשפט שמנותקת מהמציאות ומהרגשות בתא המשפחתי", או ש"כל הקטע של הפריסה הוא פריבילגיה של הרשם והרשמים מאוד שרירותיים, כי לחייב אין יכולת לדרוש בדיקת יכולת שלו לעמוד בתשלום".
עו"ד יניב הרינג מלשכת עורכי הדין טען, "החוק יכשיל הגעה להסדרים. למה לעשות כפל של המציאות ולהקשות על הצד הזוכה כשבסופו של יום זה ייפול רק על כתפי החייב".
מליאת הכנסת תאשר סופית את החוק כתיקון חוק ההוצאה לפועל, בימים הקרובים.