התקציב עובר לשלב הבא: מחולק בין ועדות הכנסת
לאחר אישור תקציב 2019 בקריאה ראשונה, חולקו סעיפיו בין ועדות הכנסת השונות. מערכת הביטחון תקבל כ-68 מיליארד שקל, משרד החינוך כ-60 מיליארד, תקציב הרווחה וניצולי השואה יעמוד על כ-13 מיליארד
מליאת הכנסת הצביעה אמש (ג') בקריאה ראשונה בעד תקציב 2019, ברוב של 61 חברי כנסת לעומת 51 מתנגדים. תקציב 2019 מסתכם ב-479.6 מיליארד שקל, כולל תוספת החזרי חוב בסך 82.1 מיליארד שקל. ללא תוספת החזרי החוב, עומד התקציב על 397.4 מיליארד שקל.
חקיקת תקציב המדינה - הפירוט המלא:
בדרך לאישור התקציב: איך מחלקים 479.6 מיליארד שקל
תקציב המדינה 2019: מה יקבל כל משרד?תקציב המדינה 2019: עיקרי חוק ההסדרים
כך תצמצם הממשלה עלויות: עיקרי חוק ההתייעלות
תקציב המדינה מורכב למעשה משלוש חקיקות, עליהן הצביעה מליאת הכנסת אחת אחרי השנייה. החקיקה הראשונה היא הצעת התקציב, הכוללת את המספר המסכם של תקציב המדינה (כאמור, 479.6 מיליארד שקל) וכן את סכומי התקציב שמקבל כל משרד ממשלתי.
החקיקה השנייה היא חוק ההתייעלות, הכולל את כל הצעדים הפיסקליים שיש לבצע כדי לשמור על מגבלות ההוצאה במסגרת התקציב, הדורשים תיקוני חקיקה. אלה כוללים למשל תוספות או הפחתות לצורך התאמה (קיצוצים) במשרדי ממשלה שונים.
החקיקה השלישית היא חוק ההסדרים, שהוא בעצם התוכנית הכלכלית הכוללת את הרפורמות המבניות שאין להן נגיעה ישירה בתקציב המדינה, אלא מתקשרות לנושאים כליים יותר, כגון הפחתת יוקר המחייה, שיפור הפריון במשק ושיפור הצמיחה.
אופן חלוקת התקציב לדיונים בוועדות
תקציב משרד החינוך יעמוד על כ-60 מיליארד שקל, בעוד שתקציב משרד הבריאות יעמוד על כ-38 מיליארד שקל. תקציב הרווחה וניצולי השואה יעמוד על כ-13 מיליארד שקל ותקציב מערכת הביטחון יעמוד על כ-68 מיליארד שקל. קצבאות הנכות שיתווספו מסתכמות בכ-2 מיליארד שקל. הגירעון בשנת 2019 יעמוד על כ-2.9% מהתוצר, ואילו ב-2020 יעמוד הגירעון על 2.5% מהתוצר.
הרפורמות המבניות שנכללות בתוכנית הכלכלית שאושרה אמש במליאה הן, בין היתר, תוכנית "נטו משפחה", תוכנית הסיעוד הלאומית, הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה, מעבר בין בנק לבנק בקליק, קיצור שבוע העבודה, הרפורמה לקיצור חופשות התלמידים, צמצום השימוש במזומן לצורך הקטנת הכלכלה השחורה, הגדלת היצע הדיור והגדלת מענק עבודה.
בתוך כך ועדת הכספים אישרה הבוקר תוספת של כמיליארד וחצי שקל לתקציב הביטחון בהרשאה להתחייב. האישור שניתן לבקשת האוצר אינו קשור לתקציב השוטף, אלא ניתן כהרשאה להתחייב - המיועדת לכיסוי התחייבויות שניתנו בעבר או עתידיות.
באשר לחלוקת סעיפי התוכנית הכלכלית לעבודת ועדות הכנסת, קבעה ועדת הכנסת כי ועדת הכלכלה תדון בסעיפי הניידות בין הבנקים בלחיצת כפתור, הקלות על יבוא אישי, הקלות על יבוא מוצרי תקשורת, הקלת הרגולציה על התחרות בשוק הטלוויזיה, התקנת אמצעי אכיפה טכנולוגיים בנתיבי תחבורה ציבוריים ובהקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות.
ועדת הכנסת קבעה כי ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בסעיפי קידום מסילת רכבת רביעית באיילון, הקמת ועדה מייעצת לבטיחות באש במסגרת שתקבע מהם עסקים טעוני רישוי עסקים למטרת כבאות ושינוי הרכב ועדות המכרזים ברשויות המקומיות כך שיכללו רק אנשי מקצוע ולא חברי מועצה באותה הרשות. כן תדון ועדה זו בתיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו להסמיך ועדות מקומיות לאשר בבנייני תעסוקה יעודים נוספים כמו מעונות יום, מעונות סטודנטים, דיור מוגן ודיור להשכרה, להסמיך את רשות הרישוי לתשתיות לתת היתרים לתשתיות לאומיות מכוח תוכניות ארציות ותוכניות ותמ"ל ולהסמיך את רשות הרישוי המחוזית לתת היתר בהתאם להחלטות ועדות ערר.
עוד תדון ועדת הפנים והגנת הסביבה בתיקון לחוק התכנון והבנייה שיאפשר להעביר חלק ממבנה לרשויות מקומיות לצורכי ציבור, בתיקון שיאפשר פטור מהיתר או הרשאה לרשת סיבים אופטיים ובתיקון שיאפשר פטור לאנטנות סלולאריות. כמו כן תדון ועדה זו בהסמכת רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון לבצע עבודות פיתוח במקום הרשויות המקומיות כדי לקדם שיווק מגרשי מגורים, ברישוי עסקים דיפרנציאלי שפוצל להליך חקיקה רגיל מחוק ההסדרים ובהארכת הפטור מהיטל השבחה למתקנים פוטו-וולטאים.
הוחלט כי ועדת חוקה, חוק ומשפט תדון בסעיף המחייב חברות ממשלתיות לפרסם לציבור דו"ח במקרים בהם קיים עניין ציבורי.
מתוך סעיפי חוק ההתייעלות, נקבע כי סעיף העברת הכנסות בסך 1.2 מיליארד שקל של רשות שדות התעופה לקופת המדינה יידון בוועדת הכספים או בוועדת הכלכלה.
ועדת חוץ וביטחון תדון בסעיף ביטול המס בסך 25% למשרתי מילואים שמקבלים תגמול מיוחד.
ועדת הכספים תדון בצמצום תקופת הזכאות לנקודות זיכוי במס לסטודנטים שסיימו תואר, בהפיכת הוראת השעה להקלות במס להורים עם ילדים, שניתנו במסגרת הגדלת נקודות הזיכוי להורים, להוראה קבועה החל מ-2019, בהרחבת מענק העבודה להורים עובדים ובהעברת סמכויות ותקציבים מהמועצה להסדר ההימורים בספורט למשרד התרבות והספורט.
כמו כן תדון ועדת הכספים בהקמת קרן למפעלים במצוקה ובתאריך החלת חוק התקציב, המיועד ל-1 בינואר 2029.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בתוכנית הסיעוד, שתקבע מחדש את רמות הזכאות לגמלת סיעוד, בשינוי מנגנון ההתחשבנות בין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח במקרים של תאונות דרכים, בקביעת הסכומים שיעביר האוצר לביטוח הלאומי ב-2018-2019, בהקדמת המועדים לתוספת ותק לקצבת הזקנה ובחיוב המעסיקים להשתתף בשיעור של 65% מהגמלה המשולמת לעובד שנפגע בתאונת עבודה. הוועדה גם תדון בדחיית מועד ביצוע התאמות נגישות במבנים של רשויות ציבוריות מנובמבר 2018 לנובמבר 2021.
בינואר גדלו הכנסות המדינה ממסים ב-6%
בתוך כך מתברר כי בינואר 2018 גדלו הכנסות המדינה ממיסים ב-6% לעומת החודש המקביל אשתקד, כך עולה מאומדן ראשוני של ביצוע התקציב וגירעון הממשלה לחודש הראשון של השנה.
הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בינואר 2018 ב-29.7 מיליארד שקל. בניכוי שינויי חקיקה ואירועים חריגים חד-פעמיים, מדובר כאמור בעלייה של 6% לעומת ינואר 2017. כזכור, שנת 2017 הסתיימה בעודפי גבייה בסך 20 מיליארד שקל בשל עסקת מכירת מובילאיי ומכירת כתר ובשל מבצע מס הדיבידנד לחברות ארנק.
הגבייה ממסים ישירים (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, החזרי מד הכנסה וניכויי מס משכירים) נשארה כמעט ללא שינוי לעומת 2017, בעוד שהגבייה ממסים עקיפים (מסים על הוצאה, כגון מס ערך מוסף ומס קנייה על ייבוא) עלתה ב-13.1% לעומת ינואר 2017.
היציבות בהכנסות ממסים ישירים מוסברת על ידי החזרים גבוהים וירידה בהכנסות ממיסוי מקרקעין ואילו העלייה החדה במסים עקיפים נובעת מרמה נמוכה של הכנסות בינואר 2017 בעקבות הקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2016 לאור עדכון נוסחת המיסוי הירוק.
נתוני המגמה מראים כי חל גידול מתמשך בגביית המסים, כך שבחמש השנים האחרונות גדלה הגבייה בממוצע שנתי של 6%.
בחודש ינואר נמדד עודף תקציבי של 4.7 מיליארד שקל, לאחר עודף תקציבי של 4.2 מיליארד שקל בינואר 2017. חודש ינואר מתאפיין בעודף תקציבי בעקבות הכנסות מיסים גבוהות והוצאות נמוכות של משרדי הממשלה.
יצויין כי ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בינואר ב-900 מיליון שקל, ירידה של 17% לעומת ינואר 2017, ובמס שבח נרשמה ירידה של 31%, בעוד במס הרכישה נרשמה ירידה של 6%.
ההכנסות ממס ערך מוסף הסתכמו בינואר ב-10 מיליארד שקל – עלייה של 7.4% לעומת ינואר 2017. ההכנסות ממס קנייה על יבוא הסתכמו ב-1.7 מיליארד שקל – עלייה של 57% לעומת ינואר, שנובעת בעיקר מהקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2016 על חשבון 2017 לאור השינוי במיסוי הירוק.
עלייה של 72% בייבוא טלוויזיות
באשר לנתוני הייבוא, בחודש ינואר 2018 נרשם יבוא בהיקף של 28,958 כלי רכב (פרטיים) לעומת 10,308 כלי רכב בינואר 2017. מדובר בעלייה בשיעור של כ-181%. עלייה זו מוסברת ביבוא נמוך בינואר 2017, עקב הקדמת יבוא כלי רכב לדצמבר 2016 בשל עדכון נוסחת מיסוי ירוק שתחולתם הייתה בינואר 2017.
עוד מתברר כי בייבוא טלוויזיות חלה עליה של כ-72%. עליה זו מוסברת בביטול מס קניה על טלוויזיות החל מדצמבר 2017.