הוועדה לחקירת האשראי לטייקונים: "יש מי שמתפלל לבחירות"

אחרי עיכוב של מספר חודשים, התחילו היום (א') דיוני הוועדה לבחינת האשראי בבנקים בכל הקשור להלוואות שנתנו ללווים עסקיים גדולים. הוועדה תבחן את התנהלות הגופים הפיננסים באשראי שניתן לטייקונים ולא הוחזר, או הגיע בסופו של דבר להסדר חוב, תוך מחיקה של מאות מיליוני שקלים מחובם.

לוועדה, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), מונו שלושה יועצים חיצוניים: פרופ' ניתאי ברגמן, עו"ד רמי תמם, לשעבר חוקר בלהב 433, ופרופ' אשר בלס. בתחילת הדיון התייחס כבל לעיכוב בפתיחת דיוני הוועדה וזאת בעקבות הקושי לדבריו למצוא מומחים בעלי שיעור קומה שאין להם ניגוד אינטרסים, ומקושרים בצורה כזו או אחרת לאחד הבנקים. "אין כמעט אדם בכלכלה הישראלית, שאיננו מצא את עצמו בניגוד עניינים אל מול הבנקים. רצינו לעשות מאמצים כדי שניגוד העניינים לא יתקיים. אנחנו במערכת מאוד צרה ואני שמח שהשלושה שנבחרו הם מהטובים שיש", אמר כבל.

כבל התייחס גם לדרישות שלא להסתפק בהקמת ועדה פרלמנטרית, אלא להקים מיד ועדת חקירה ממלכתית ואמר "במהלך החודש הקרוב היועצים יכינו המלצות - מי הכי חשוב שיוזמנו לכאן מי מהבנקאים ומי מהרגולציה. אם נמצא את עצמנו במצב שבו כבר נדע של פי שיתוף הפעולה או אי שיתוף הפעולה יהיה צורך - לא אהסס ללכת להקמת ועדת חקירה ממלכתית ובכנסת יש קונצנזוס מקיר לקיר בשאלה הזו".

כבל הוסיף, תוך התייחסות לראשי המערכת הבנקאית, "יש כאלה שעכשיו מתפללים חזק שהכנסת הזו תתפזר. הבעיות לא תעלמנה והן צריכות לקבל תשובות. מי שחושב שהכנסת הבאה לא תטפל בזה – טועה. ועדת החקירה תקום מחדש או אפילו ועדת חקירה ממלכתית".

לדיון הראשון זומנו נציגי ארגונים חברתיים ואגודים מקצועיים שונים שישמיעו היום את המלצותיהם.

נציין כי היקף החובות של לווים גדולים לבנקים, המוגדר בסיכון, עמד נכון לוף חודש מאי 2017 על 22 מיליארד שקל. זאת בנוסף למיליארדי שקלים שמחקו הבנקים ללווים הגדולים בשנים האחרונות. מספרים אלו אינם כוללים תספורות במיליארדי שקלים נוספים שהסבו הטייקונים לציבור הרחב בעקבות הסדרי חוב בהלוואות שקיבלו מהציבור (באמצעות אגרות חוב שהנפיקו), אם במסגרת השקעות של הציבור הרחב ישירות בשוק ההון ואם באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל.