הלמ"ס: צמיחה של 3.4% ב-2017

המשק צמח ב-3.4% בשנת 2017 – עלייה צנועה יותר מהצמיחה של שנת 2016 אשר עמדה על 4%. כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסגרת אומדנים מתוקנים לצמיחה במשק, לאחר שבסוף 2017 פרסמה את אומדן הצמיחה על סמך שלושת החודשים הראשונים של השנה בלבד.

קצב הגידול של 3.4% בתמ"ג בישראל בשנת 2017 היה גבוה יחסית לקצב הגידול הממוצע במדינות ארגון ה-OECD, שעלה ב-2.4% בשנת 2017. אולם, בשל הגידול המהיר יחסית של האוכלוסייה בישראל, קצב גידול התמ"ג לנפש בישראל שהיה 1.4% היה נמוך יחסית לקצב הגידול הממוצע ב – OECD שעמד על 1.9%.

(צילום: shutterstock)

שיעור החסכון ירד

התוצר הגולמי במגזר העסקי (תוצר ענפי המשק למעט שירותים ציבוריים ושירותי דיור) עלה ב-2017 ב-3.5% - גם זו עלייה צנועה יותר לאחר עליה של 4.2% בשנת 2016 , אך עלייה מרשימה יותר מ-2015 עם 2.7%. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-2017 ב-1.4% במחירים קבועים, לאחר עלייה של 1.9% ב-2016 ושל 0.6% ב-2015.

ב-2017 חלו עליות של 3.3% בהוצאה לצריכה פרטית, 3.2% בהוצאה לצריכה ציבורית, 3.7% ביצוא הסחורות והשירותים ושל 2.8% בהשקעות בנכסים קבועים.

התוצר המקומי הגולמי במגזר העסקי (תוצר ענפי המשק למעט שירותים ציבוריים ושירותי דיור) עלה ב-2017 ב-3.5%, לאחר עליות של 4.2% בשנת 2016 ו-2.7% ב-2015. התוצר בענף התעשייה, כרייה וחציבה עלה ב-2017 ב-3.8%, לאחר עלייה של 1.1% ב-2016 ועלייה של 0.2% ב-2015.

התוצר בשירותי התחבורה, אחסנה ודואר עלה ב-5.9%, בענפי המידע ותקשורת עלה ב-2.1%, בענפי המסחר ושירותי ההארחה ב-3.9%, בענף השירותים הפיננסים, המדעיים והטכניים ב-4.4%, בענף החשמל, המים והביוב ב-3.2%, בענף הבינוי ב-.4% ובענף החקלאות ב-3.2%.

ההכנסה הפרטית הפנויה המותאמת לנפש בניכוי עליית מחירי הצריכה הפרטית, עלתה ב-2017 ב-0.1% לאחר עלייה של 3.0% ב-2016 ועלייה דומה ב-2015.

שיעור החיסכון הפרטי הנקי הגיע ב-2017 ל-14.4% מההכנסה הפרטית הפנויה המותאמת, בהשוואה ל-15.9% ב-2016 ול-16.6% ב-2015. שיעור החיסכון הפרטי הגולמי (החיסכון לפני ניכוי הבלאי על נכסים קבועים) הסתכם ב-2017 ב-25.2%, לאחר שעמד על 26.2% ב-2016 ו-26.9% ב-2015.

הגירעון הולך וקטן, רכישות כלי רכב ירדו

הגירעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי הסתכם ב-2017 ב 8.1 מיליארד שקל, שהם 0.6% מהתמ"ג. זאת לאחר גרעון של 15.6 מיליארד שקל (1.3% תמ"ג) ב- 2016 ושל 16.0 מיליארד שקל (1.4% תמ"ג) ב- 2015. הגרעון בחשבון השוטף שווה להוצאות השוטפות פחות ההכנסות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי, כולל הממשלה, המוסד לביטוח הלאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים והמלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה.

הירידה בגירעון הממשלתי השוטף ב- 2017 מיוחסת לעלייה של 7.2% בהכנסות השוטפות לעומת עלייה מתונה יותר של 5.3% בהוצאות השוטפות. העלייה בהכנסות ב- 2017 משקפת עלייה במרבית סעיפי ההכנסות בעיקר בהכנסות ממסים ובהכנסות מרכוש.

הגירעון הכולל במגזר הממשלתי, הכולל גם את הגירעון בחשבון ההון, הגיע ב- 2017 ל- 1.2% מהתוצר. זאת, בהשוואה ל- 1.8% מהתוצר בשנת 2016 ול- 1.6% מהתוצר בשנת 2015.

ההוצאה לצריכה הציבורית שכוללת תשלומי שכר, קניית סחורות ושירותים, מסים על הייצור ובלאי נכסים קבועים, הסתכמה בשנת 2017 ב- 285.9 מיליארד שקל, או 22.6% מהתוצר. הצריכה הציבורית במחירים קבועים עלתה בשנת 2017 ב- 3.2% לאחר עלייה של 3.9% בשנת 2016 ועלייה של 3.2% בשנת 2015.

46.2% מההוצאה לצריכה הייתה על שירותים קולקטיביים - ביטחון וסדר ציבורי, ושירותי מנהל אזרחיים, ואילו היתר – הוצאה לשירותים אינדיבידואליים שנועדו לרווחת הפרט כגון חינוך ובריאות.

ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא לנפש, שהם מוצרים לצריכה פרטית לטווח ארוך, ירדה ב- 9.4% לאחר עלייה של 17.1% ב-2016 וירידה של 2.1% ב-2015.  מבין המוצרים בני-הקיימא, רכישות כלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-22.2% לנפש, רכישות ריהוט, תכשיטים ושעונים עלו ב-3.4% לנפש ורכישות ציוד – מקררים, מזגנים ומכונות כביסה, עלו ב-2.3% לנפש.

ההשקעה בבנייה למגורים ב-2017 עלתה ב-1.2%, לאחר עלייה של 8.1% ב-2016 ועלייה של 1.5% ב-2015. ההשקעות בבניינים שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות (מבני תעשייה, משרדים, מוסדות חינוך, כבישים, תשתיות וכד') עלו ב 10.4% בשנת 2017.