זינוק של 10% במספר הצ'קים החוזרים ב-2017; עמלות הבנקים גדלו
טריליון שקל - זה הסכום שנמשך מחשבונות הציבור בצ'קים בשנת 2017. בנוסף נמשכו 228 מיליארד שקל במזומן. מספר הצ'קים החוזרים גדל ב-10% לעומת אשתקד והסתכם בסך של 37 מיליארד שקל. כמה כסף עושים מזה הבנקים? בדיקת ynet
היקף השימוש בצ'קים מצטמצם אך מספר הצ'קים החוזרים עולה: בשנת 2017 נרשמו 3.42 מיליון צ'קים חוזרים בסכום כולל של 37.3 מיליארד שקל, גידול של כ-10% לעומת שנת 2016. כך עולה מבדיקת ynet המבוססת על נתוני בנק ישראל .
הפיקוח: בנקים ביטלו הפקדות צ'קים בניגוד לחוק
מי משלם הכי הרבה עמלות לבנקים?
במהלך שנת 2017 נמשכו מחשבונות הבנק של הציבור כ-126 מיליון צ'קים בסכום כולל של כטריליון שקל (999.7 מיליארד שקל). למעשה, מאז שנת 2015, אז נחצה לראשונה קו הטריליון שקל בשימוש בצ'קים, ניכרת מגמה של ירידה מתונה (כ-2%) בהיקפים הכספיים וירידה משמעותית יותר של כ-12% במספר הצ'קים שנמשכו.
נראה כי הגידול בהיקפי השימוש בכרטיסי אשראי, שעולה בכ-8% בממוצע מדי שנה, והתפתחות פתרונות התשלום הדיגיטליים, משפיעים על היקפי השימוש בצ'ק המסורתי.
למרות שסך כל השימושים בהמחאות מצטבר לסכום גבוה, ההערכה היא שרק כ-10%-15% מסכום זה מקורו בצ'קים שנתנו משקי בית בגין רכישות קמעונאיות. רוב הסכומים מקורם בתשלום בצ'קים של חברות, עסקים, ארגונים וגופים ציבוריים, שם רווח יותר אמצעי תשלום זה.
סכום המשיכה הממוצע בכספומט: 908 שקל
בדיקת ynet מעלה עוד, כי בשנת 2017 משך הציבור מהבנקים מזומנים בסכום של 228 מיליארד שקל, מתוכם 124 מיליארד שקל מקופות הבנק (באמצעות פקיד) ו-104 מיליארד שקל ממכשירי הכספומט שבבעלות הבנקים.
בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה מובהקת במעבר ממשיכה באמצעות פקיד למשיכה באמצעות מכשיר אוטומטי, וזאת לאור העמלות הגבוהות הכרוכות במשיכה בסניף הבנק.
סכום המשיכה הממוצע בכספומט עמד ב-2017 על 908 שקל, עליה של 6% בהשוואה לשנה קודמת.
הבנקים חוגגים על הצ'קים החוזרים
בדיקת ynet מעלה כי קרוב ל-40% מתוך הצ'קים החוזרים (1.3 מיליון) בסכום כולל של כ-7 מיליארד שקל, חזרו מסיבה של אי כיסוי מספיק. למעשה, שיעור הצ'קים שחזרו בגלל אי כיסוי מספיק נע באופן קבוע במרוצת השנים סביב 30%-40% מתוך כלל הצ'קים החוזרים. השאר, שהם הרוב, חזרו משלל סיבות אחרות.
כשבוחנים את סכומי החזרות הצ'קים, הפער גדול עוד יותר: רק כ-20% מהסכום הכולל של הצ'קים החוזרים מקורו בצ'קים בלי כיסוי.
מה הן הסיבות האחרות להחזר הצ'קים? כאן יש רשימה ארוכה שכוללת עשרות אפשרויות, אולם הבנקים אינם מפרטים זאת. בדיקת ynet מעלה כי ברוב המקרים מדובר בסיבה טכנית, או יותר נכון שלל סיבות טכניות: סכום לא תואם למילים, הצ'ק הופקד טרם זמנו, הסבת צ'ק לא תקינה, חתימה חסרה, תיקון שבוצע בצ'ק ולא נחתם, תיקון אסור שבוצע, צ'ק שהופקד והוא כבר לא בתוקף ועוד.
במילים אחרות, חוסר תשומת לב של רושם הצ'ק ולעיתים של מפקיד הצ'ק, גורמת לחזרתם של מיליוני צ'קים מדי שנה.
הטעויות הללו גם עולות כסף, והרבה, ומעשירות את קופות הבנקים. עבור צ'ק שחזר מסיבת אי כיסוי, מחויב רושם הצ'ק (מושך הצ'ק - זה שמחשבונו נמשך הכסף) בעמלה שנעה סביב 70-50 שקל. עבור צ'ק שחזר מסיבה טכנית מחויב רושם הצ'ק בעמלה של כ-18 שקל.
עד לפני שנתיים וחצי, גם מי שהפקיד את הצ'ק בחשבונו חויב בעמלה כאשר הצ'ק חזר, ולא רק מושך הצ'ק. תיקון בחוק פטר את המפקיד מעמלה זו, אולם הפטור חל רק כאשר מדובר בחשבון של יחיד או עסק קטן. כאשר מדובר בחשבון של עסק גדול (מחזור של מעל 5 מיליון שקל בשנה), גם המפקיד יחויב בעמלה.
בחשבון פשוט, מיליוני צ'קים שחוזרים מדי שנה מסיבות טכניות, כפול עמלה של כ-18 שקל, כאשר לזה תוסיפו גם את חזרות הצ'קים ללא כיסוי כפול כ-60 שקל, תגיעו לעמלות שמצטברות לעשרות מיליוני שקלים בשנה.
לפנייה לכתב/ת 
