בנק ישראל נגד הפחתות המיסים: סיכון למשק
על רקע תוכניות שר האוצר כחלון להמשיך להפחית מיסים לאחר פסח, מתריע בנק ישראל בדו"ח שפרסם היום: גידול ההכנסות ממסים הוא חד פעמי ולא בטוח שיחזור על עצמו ויוכל לתמוך בגידול בהוצאה. בנוסף, ישנו חשש מהריכוז הגבוה של עובדים עם כישורים נמוכים בפריפריה. האוצר בתגובה: "בנק ישראל ממשיך לנהוג במדיניות כלכלית שמשרתת בעיקר את האינטרסנטים". פלוג: "תקראו את הדו"ח"
שר האוצר, משה כחלון, מעריך שבקרוב יהיו הפחתות נוספות במיסים. צפו:
על רקע הפחתות המיסים הצפויות לאחר פסח, סבור בנק ישראל כי המדיניות שנוקטת הממשלה להפחתת מיסים עלולה להיות מסוכנת למשק. כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2017 שפורסם היום (ד').
קרן המטבע: הפערים בין האוכלוסיות השונות בישראל מסכנים את יציבות הכלכלה
ה-OECD על ישראל: הכלכלה חזקה אך יותר עובדים עניים; ביקורת על מחיר למשתכן
רק השבוע אמר שר האוצר, משה כחלון, בוועידת "ישראל, סיפור הצלחה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", כי "הנטו הבא כפי הנראה זה נטו הפחתת מיסים. המדיניות שלנו, גם של הממשלה וגם שלי, כמובן להצמיח את המשק, ואחד מנועי הצמיחה זה הפחתת מיסים". אלא שבנק ישראל יוצא שוב נגד מדיניות זו וקובע כי הרחבת מדיניות הרווחה בד בבד עם הפחתת נטל המס מסוכנת לאור ההכנסות החד פעמיות ממיסים.
ההכנסות ממיסים הגיעו ב-2017 לכ-20 מיליארד שקל כתוצאה ממבצע חלוקת הדיבידנד לחברות ארנק וממכירת חברות מובילאיי ותמר פטרוליום. אולם גידול הכנסות זה ממיסים עלול להיות לפי בנק ישראל חד פעמי, וככזה כלל לא בטוח שיחזור על עצמו ויוכל לתמוך בגידול בהוצאה, שינבע מכמה החלטות שקיבלה הממשלה על הוצאה בכמה סעיפים.
אותן החלטות כוללות את ההסכם על העלאת שכר המורים המתחילים בעל-יסודי, רפורמת הביטוח הסיעודי, הגדלת קצבאות הנכים, סבסוד הצהרונים ותוכנית "נטו תעשייה". אלה החלטות שעשויות להשפיע על התקציב.
בד בבד החליטה המדינה על הפחתת מס החברות והענקת הטבות מס להורים עובדים במסגרת תוכנית "נטו משפחה". "אמנם כל אחד מהצעדים הללו עשוי לתרום לרווחה ולצמיחה", טוענים בבנק ישראל, "אך השילוב ביניהם טומן בחובו סיכון לנוכח אופיו החד פעמי של הגידול בהכנסות והעמקת הגירעון המבני הטמונה בכך".
"אפשר להוריד עוד את שיעור האבטלה"
במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום לאחר פרסום הדו"ח התייחסה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לכמה נושאים המופיעים בדו"ח.
בין היתר אמרה, כי "כפי שציינו במספר הזדמנויות אנחנו רואים גידול בגירעון המבני. אם נרצה להמשיך ולשפר את השירותים הציבוריים ויש מקום נרחב לזה, ויש אתגרים בתחום זה דורש טיפול גם באמצעות הגדלת ההוצאה האזרחית. אם נרצה להמשיך בטיפול זה בלי שתהיה תפנית שלילית במגמת החוב, חשוב מאוד להגדיל גם את המקורות.
"טיפול יסודי בסוגיות שמשפיעות גם על הפריון ופוטנציאל הצמיחה בטווח הקרוב מחייב טיפול בשירותים הציבוריים והתשתיות וצריך להביא לכך שזה יקרה ללא גידול בגירעון האזרחי".
על האבטלה אמרה: "ניתן לשאול האם הגענו לשיא השפל בשיעור האבטלה ובדו"ח יש עדות מעניינת לכך שלמרות שאנחנו בסביבת תעסוקה מלאה, מדינות שונות בתקופות שונות הגיעו לשיעור אבטלה אפילו יותר נמוכים. עם שינויים מבניים מתאימים אפשרי שהאבטלה המבנית יכולה לרדת עוד, וזה תלוי במדיניות שיכולה לפעול ולהביא לכך ששיעור האבטלה המבני יירד".
פלוג הוסיפה, כי "רמת התעסוקה במשק עלתה בשנים האחרונות והגיעה מבחינת שיעור התעסוקה ל-77%, הנקודה הגבוהה ביותר מזה שנים. בנוסף, שיעור האבטלה נמצא בשפל ושיעור ההשתתפות נמצא בשיא של 80%. שיעור האבטלה נמצא בנקודה הכי נמוכה שלו בכל האזורים ובכל הנפות".
לדבריה, "בקבוצות אוכלוסייה שונות בכל הקבוצות שיעור האבטלה נמצא בשפל ועדיין יש הבדלים בין אזורי הפריפריה הרחוקה למרכז וזה נובע מסיבות מבניות הן של רמת כישורים כזו או אחרת, קושי להגיע בגלל תחבורה ציבורית למרכזי תעסוקה וסיבות מבניות אחרות".
עם זאת פלוג ציינה, כי שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות עדיין נמוך ולמרות העלייה בתעסוקת גברים חרדים הם עדיין עובדים בשיעורים נמוכים. "יש להתמקד במדיניות לעידוד כניסתם לשוק העבודה, הסרת החסמים ועידוד המיומנויות שלהם", אמרה פלוג.
היא הוסיפה, כי "בכל החמישונים ובמיוחד בחמישון התחתון אנחנו רואים עלייה במספר המפרנסים במשפחה וזו התפתחות חיובית. יחד עם זאת, הפער בין שכר לשעת העבודה בין החמישונים נותר בעינו. יש גידול בשעות עבודה אבל השכר היחסי לא השתנה והפערים בשכר עדיין מאוד גבוהים. בהשוואה בינ"ל היחס בין השכר בחמישון העליון לתחתון נותר בעינו".
יוקר המחייה: למרות ירידות המחירים, חלק מהמוצרים עדיין יקר בהשוואה בינלאומית
בדו"ח מתייחס בנק ישראל גם לנושא האבטלה בישראל וקובע כי למרות הירידה המרשימה בשיעור האבטלה, שהיום נמצא ברמה של 3.7%, "אין זה מן הנמנע שהאבטלה בישראל תמשיך לרדת". הבנק צופה שאם תינקט מדיניות לשיפור התאמתם של עובדים מרקע חלש למקצועות בהם הביקוש גבוה, תוסיף האבטלה לרדת.
בנוסף מזהיר בנק ישראל מהסכנות הטמונות מריבית נמוכה (שעומדת כיום על 0.1%) בסביבת ביקושים גבוהים. סיכונים כאלה הם למשל מחירי הדיור הגבוהים, בין היתר על רקע העובדה שהשקעה בדירות הניבה תשואה גבוהה יותר מהשקעה באפיקים אחרים בטווח הקצר והבינוני. מצב כזה חושף את הבנקים ואת משקי הבית לסיכון במידה שתחול תפנית במצב התעסוקה או ירידת חדה במחירי הדירות.
בנק ישראל מזהה שוב, כמו ב-2014, מחירים גבוהים של חלק ממוצרי הצריכה בישראל בהשוואה בינלאומית, אולם ישנם שינויים "שמתיישבים עם המאמצים להפחית את יוקר המחייה". למשל, מחירי התקשורת ירדו משמעותית בשנים 2017-2011 ככל הנראה בשל הרפורמות בענף.
גם מחירי הביגוד, ההנעלה, הריהוט והציוד ירדו בתקופה זו ככל הנראה בשל עליית שימוש הצרכנים בקניות אונליין באינטרנט מאתרים מקומיים וזרים. גם מחירי המזון והמשקאות, שעלו עד 2011, ירדו מאז, וזאת ככל הנראה על רקע המחאה החברתית ב-2011, שינויים בהתנהגות הצרכנים וצעדים תומכי התחרות שיושמו בעקבות ועדת קדמי.
אי שוויון גבוה בהכנסה הפנויה
גם הפעם מקבל נושא אי השוויון מקום נכבד בדו"ח בנק ישראל. לפי הדו"ח, אי השוויון הכלכלי, העוני ואי השוויון בהכנסות נטו ירדו אמנם לרמתם בסוף שנות ה-90 הודות לצעדים שנקטה הממשלה להגדלת התעסוקה, אבל אי השוויון בישראל הגיע לערך גבוה יחסית למרבית מדינות ה-OECD.
בהקשר זה, בנק ישראל צופה ששיעור התעסוקה לא ימשיך לעלות אם לא יינקטו צעדי מדיניות לשילוב גברים חרדים ונשים ערביות בשוק התעסוקה.
לפי הנתונים, ב-2016 חיו כ-18.5% ממשקי הבית בישראל מתחת לקו העוני ושיעור הנפשות העניות בכלל האוכלוסייה עמד על 22%. מדובר במגמת ירידה שנמשכת מאז 2010, אם כי בשנים 2016-2015 עלה מעט שיעור העוני בקרב האזרחים.
שיעור העוני גבוה במעט מרמתו ב-2002, טרם נערכו הקיצוצים הנרחבים בתשלומי ההעברה (כולל הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים ודמי אבטלה) בשנים 2003 ו-2004. אי השוויון בהכנסה הכללית של משקי הבית מציג מגמת ירידה מתמשכת, בעיקר הודות לכך שמשקי הבית הגדילו בהתמדה את הכנסותיהם מעבודה.
ב-2016 בלבד ירד אי השוויון בהכנסה הפנויה נטו של משקי הבית בנקודת אחוז. מגמה זו משקפת את העלאת שכר המינימום בארבע פעימות בין שנת 2015 ל-2017, וכן העלאת קצבאות הילדים, קצבאות הזקנה והבטחת הכנסה לקשישים ב-2015.
תמונת העוני בקרב משקי הבית ואי השוויון בהכנסה הפנויה ב-2016 דומה לתמונה שהצטיירה בראשית שנות ה-2000, לפני קיצוצי הממשלה בקצבאות הקיום והילדים. אולם תרומתה של מדיניות הממשלה בנוגע למיסים ולתשלומי ההעברה לצמצום אי השוויון היא נמוכה, ולכן אי השוויון בהכנסה הפנויה גבוה יחסית לממוצע ה-OECD, למרות שאי השוויון הכלכלי קרוב לממוצע.
אמנם הדעיכה בהתערבות הממשלה בחלוקת ההכנסות מחדש, בעיקר באמצעות הקיצוץ בתשלומי ההעברה, היא בין הגורמים שהגדילו את השתתפות משקי הבית בשוק העבודה, אבל הגידול בנתח ההכנסות של משקי הבית מעבודה תורם תמורה מוגבלת בלבד לצמצום אי השוויון בהכנסה נטו. זאת משום שבישראל יש פערים ניכרים בשכר, בהיקפי המשרה למועסק ובמספר העובדים במשק הבית.
כדי להקטין משמעותית את אי השוויון בהכנסה הפנויה נטו, ממליץ בנק ישראל כי על הממשלה להעמיק את התערבותה בהגדלת היצע העבודה, שיפור איכות התעסוקה והרחבת תשלומי ההעברה למשקי הבית באמצעות כלים שלא יפגעו בתמריץ לצאת לעבוד.
החשש: "כיסי אבטלה בפריפריה"
בנוגע לנושא התעסוקה, בנק ישראל מביע דאגה מהריכוז הגבוה של עובדים עם כישורים נמוכים בפריפריה, שכן לטענתו ההתפתחויות הטכנולוגיות עלולות להביא להחלפתם הגוברת של עובדים, המבצעים מטלות פשוטות ורוטיניות בענפים המסורתיים, במכונות. שינויים מבניים שכאלה, שבהם עובדים אלה יוחלפו על ידי מכונות, "ייצרו בפריפריה כיסי אבטלה בעתיד", חושש בנק ישראל.
גם אם שיעור האבטלה הוא נמוך, "מלכודת הכישורים הנמוכים מהווה גורם סיכון משום שהיא כרוכה במחסור בכישורים הן בצד ההיצע של עובדים והן בצד הביקוש להם", נכתב בדו"ח.
בחלוקה גיאוגרפית עולה שבאזור תל אביב והמרכז יש שיעור גבוה של משכילים ושל משרות למשכילים, וביהודה ושומרון יש שיעור אף גבוה יותר של הזדמנויות תעסוקה למשכילים בשל ריבוי משרות ההוראה. בחיפה קיים שיעור גבוה יחסית של משכילים אבל שיעור נמוך יחסית של הזדמנויות תעסוקה בשבילם, מה שמשקף את תופעת היציאה הנרחבת מחיפה לאזור המרכז ותל אביב עבור עבודה.
ירושלים מציעה לאקדמאים הזדמנויות תעסוקה רבות, במיוחד במגזר הציבורי, אבל באזור זה יש ריכוז בינוני בלבד של תושבים אקדמאים. באזורי הדרום והצפון ישנם מעט תושבים משכילים ושיעור נמוך של עובדים במשלחי יד שדורשים השכלה גבוהה.
לפי נתונים של הלמ"ס, בדק בנק ישראל על בסיס התפלגות גיאוגרפית את מצב תעסוקתו של מובטל שנה לאחר שנדגם לראשונה כמובטל. נמצא שבירושלים יש למובטל את ההסתברות הגבוהה ביותר להישאר במצב זה, בין אם הוא אקדמאי ובין אם הוא אינו אקדמאי. בנוסף, בירושלים וכן באזור עכו ועמק יזרעאל סובלים המובטלים משיעור ההתייאשות הגבוה ביותר.
באזור הצפון ובאזור אשקלון, לפי הנתונים, פחות מ-50% מהמובטלים הלא אקדמאים נמצאו בתעסוקה שנה לאחר הסקר.
כלומר, נמצא כי המובטלים בירושלים מחפשים עבודה במשך זמן רב מאוד ומתאפיינים בהסתברות הגבוהה ביותר לפרוש לגמרי משוק העבודה.
אזור זה מציע משרות שדורשות כישורים גבוהים אבל כוח העבודה כולל שיעורים גבוהים של חרדים וערבים – אוכלוסיות שהכשרתן אינה מתאימה למשרות אלה. מנגד, גם בקרב האקדמאים לא קיימת התאמה טובה להיצע המשרות באזור.
באזור הצפון כישורי האוכלוסייה נמוכים יחסית, שם גם מתגוררת אוכלוסייה ערבית גדולה ובה שיעור התעסוקה בקרב הגברים גבוה משמעותית משיעור התעסוקה בקרב נשים. לדברי בנק ישראל, מלכודת הכישורים הנמוכים לא מאפשרת לאזור הצפון לצמוח מבחינה כלכלית ומובטלים רבים באזור מדווחים שאין בו עבודה.
לעומת זאת, אזור באר שבע, על אף היותו מרוחק, מסמל הצלחה לתוכניות פיתוח כלכלי מקומי, והיום הוא מספק תעסוקה למרבית תושביו ולכל קבוצות ההשכלה, תוך שמירה על אבטלה נמוכה יחסית לאזורים פריפריאליים אחרים.
בנק ישראל מזהיר כי על אף שהגידול המואץ של הביקוש העולמי לשירותי היי-טק, בהם מתמחה ישראל, הביא לצמיחתו של הייצוא הישראלי, ולמרות שענפי ההיי-טק בישראל מעסיקים שיעור גבוה במיוחד של עובדים בעלי משלחי יד אקדמיים בתחומי ההנדסה והמדעים – עדיין המחסור בבוגרי תחומי לימוד אלה הולך וגובר ומגביל את הפוטנציאל של צמיחת המשק.
כמו כן, נכתב כי ענפי שירותי ההיי-טק מרוכזים באזור המרכז ומעסיקים שיעור נמוך של ערבים, מבוגרים ונשים. כך למשל, בעוד ששיעור המוסלמים מתוך סך המועסקים בישראל עומד על 10%, הרי ששיעורם בקרב העובדים בהיי-טק הוא 1% בלבד. בנוסף, בנק ישראל מזהיר כי הישגיהם הדלים של רבים מתלמידי ישראל, שבאים לידי ביטוי במבחני הערכה בינלאומיים, מסכנים את יתרונה היחסי של ישראל בתחום ההיי-טק.
חינוך: הוצאה נמוכה שגורמת להישגים נמוכים
גם השנה מתייחס בנק ישראל לפערים הגדולים בהישגים החינוכיים, שככל הנראה משקפים בעיקר את הפערים החברתיים-כלכליים בין המגזרים היהודי והערבי. בנוסף, הנתונים מראים כי יש מתאם חיובי בין ההוצאה בחינוך להישגי התלמידים במבחן PISA. כך, התלמידים בישראל מגיעים להישגים נמוכים וזאת בהתאם לחזוי משום שגם ההוצאה נמוכה.
הבנק מסיק כי מערכת החינוך הציבורית בישראל לא מנצלת ביעילות את המשאבים שעומדים לרשותה, או שהיא מקצה מעט משאבים לצורכי העדפה מתקנת. זאת על סמך נתונים שמראים שהתלמידים הישראלים באחוזון 95 במבחן PISA מגיעים להישגים סבירים בהתחשב בסך ההוצאה, ואילו התלמידים באחוזון ה-5 מגיעים להישגים נמוכים.
משרד האוצר מסר בתגובה לדו"ח בנק ישראל, כי "משרד האוצר הצליח להוריד את מחירי הדיור לאחר 12 שנים, להפחית מסים ולהצמיח את הכלכלה הישראלית, למרות הקשיים והמכשולים שהערים בנק ישראל.
"לצערנו הרב בנק ישראל ממשיך לנהוג במדיניות כלכלית שמשרתת בעיקר את האינטרסנטים. כלכלת ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר זה עשרות שנים בזכות 3 שנים של עבודה קשה וצעדים אמיצים שהוביל משרד האוצר בראשות השר משה כחלון עבור אזרחי ישראל ולמרות התנהלות של בנק ישראל".
נגידת בנק ישראל פלוג התייחסה לתגובת האוצר, ואמרה: "אני לא ממש מבינה על מה מתבססת התגובה הזו. כשמסרנו את הדו"ח לשר האוצר שמענו דברים מאוד חיוביים, גם על הכלכלה, ואנחנו חושבים שבסך הכל הכלכלה נמצאת במצב טוב. יש לי תחושה שמי שכתב את התגובה של משרד האוצר לא קרא את הדו"ח לפרטיו, ויכול להיות שהגיב לכותרות פה ושם".
לפנייה לכתב/ת 
