הצלחות והחמצות: 77% מהיעדים ל־2017 הושגו
משרד ראש הממשלה פרסם אתמול בפעם השנייה דו"ח על עמידה של משרדי הממשלה ביעדים שהציבו לעצמם. הכנסות המדינה והצמיחה היו גבוהות מהצפוי, הגירעון היה נמוך מהיעד והיצוא חצה לראשונה את רף 100 מיליארד הדולרים. עם זאת, בניית התשתיות לא מתקדמת בקצב מספק, מספר התחלות הבנייה רחוק מהיעד, תעסוקת החרדים בירידה והמפעלים לא נהנים מהגז הטבעי
משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים עמדו ב־77% מהיעדים שהציבו לעצמם ב־2,650 מדדים ב־2017. מדובר בשיפור בהשוואה ל־2016, אז עמדה הממשלה ב־72% מהיעדים. זו השנה השנייה שבה משרד ראש הממשלה מפרסם את הדו"ח הזה. השורה התחתונה מחמיאה למשרדי הממשלה, אולם לצד מדדים שבהם היעד הושג, ישנם מדדים שבהם היעד הוחמץ בגדול, ושני משרדים מרכזיים - משרד הבריאות ומשרד החינוך - שכלל לא הציבו לעצמם יעדים במספר רב של מדדים.
דיור: כחלון מרוצה, הדיור הציבורי פחות
שר האוצר משה כחלון נטל סמכויות משלל משרדים עם הקמת הממשלה הנוכחית - סמכויות שהפכו אותו לשר־על לענייני דיור, יכול להיות מרוצה מהשורה התחתונה של הדו"ח בכל הקשור לתחום זה. משרדי הממשלה שאחראים על תחום הדיור (משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון) עמדו במרבית היעדים שהציבו לעצמם בתחום התכנון והבנייה, ובמקרים רבים הם אף התעלו על היעדים.
כך, למשל, מוסדות התכנון אישרו 127 אלף דירות במהלך 2017, אף שהיעד עמד על 105 אלף דירות בלבד. כמו כן, קרקעות לבניית כ־46 אלף דירות נמכרו לקבלנים - מעט יותר מהיעד שעמד על מכירת קרקעות לבניית 45 אלף דירות.
בניגוד למחיר למשתכן, תחום ההתחדשות העירונית החמיץ את היעד, אך רק במעט. היעד שהציב לעצמו משרד הבינוי והשיכון היה אישור של תוכניות להוספת 5,500 דירות, אך בפועל אושרו תוכניות להוספת 5,200 דירות.
תחבורה: ריבוי מעורבים מוביל לעיכובים
העמידה ביעדים של 2017 במשרד התחבורה אינה אחידה. לצד עלייה של 6% בשימוש בתחבורה הציבורית, שיפור בתפוקות הנמלים וזינוק של 17% במספר הטסים לחו"ל, בתחום אחד משמעותי נרשמה נסיגה - העמידה של חברות התשתית והתחבורה בתוכנית העבודה השנתית. היעד שהוצהר היה עמידה של 65% בביצוע תוכניות עבודה, בעוד שבפועל זרועות הביצוע של המשרד עמדו רק ב־62% מהיעדים.
מחברי הדו"ח גם רומזים לפתרון, שיישומו הוא בגדר מהפכה של ממש: "אפשר לומר כי סוגיית ריבוי גופי התשתית בישראל מהווה את החסם המרכזי להתקדמות פרויקטים של תשתית ותחבורה וכי מומלץ לקיים עליה חשיבה רוחבית ברמת הממשלה". במילים אחרות, יש יותר מדי ידיים שבוחשות בתחום התשתיות ואולי כדאי לשקול מיזוג בין קצא"א לתש"ן או בין נתיבי ישראל לנתיבי איילון. המשוואה פשוטה - פחות בירוקרטיה שווה להתקדמות מהירה יותר בעבודות תשתית. אך ככל הנראה הדבר לא יקרה שכן איזה שר יחליט לפרק באמצעות מיזוג חברה שנמצאת תחת אחריותו?
אנרגיה: יש גז, אבל הוא לא זורם למפעלים
את ההצלחות והכישלונות של משרד האנרגיה אפשר לחלק בגסות לשני תחומים עיקריים - מתווה הגז וכל היתר. מבחינת היעדים שהממשלה הציבה לעצמה, מתווה הגז הוא הצלחה: רמת ההשקעות במשק היא כמצופה, פיתוח המאגרים מתבצע כמתוכנן, ושוק רישיונות החיפוש נפתח לתחרות. כלומר, בכל מה שנוגע לייצוא גז - הכל בסדר.
אך כשמסתכלים על השוק המקומי מתגלה בעיה מטרידה - חיבור מפעלים לגז טבעי. לפי הדו"ח, המשרד פספס ב־20% את היעד. בעוד הצפי היה לחיבור 119 מפעלים לגז טבעי במהלך 2017, בפועל חוברו רק 97. למשרד האנרגיה יש הסבר לפער. הוא טוען שמקורו ב"מספר קשיים. בין היתר מדובר בעלויות הקמה גבוהות מהצפוי, קושי של חברות החלוקה לקדם את תהליכי התכנון הסטטוטוריים, להחתים צרכנים ולפרוס את הרשת". הבעיה המרכזית עם ההסבר הזה בכל הנוגע ל־2017 שלא מדובר בבעיות חדשות שצצו השנה. למעשה, הן מלוות את המשרד מאז ימי מכרז החלוקה הראשון שנסגר ב־2009. לכן ההסבר הזה נראה בעיקר כהתנערות מאחריות.
אי־שוויון: מצטמצם, אך לא בקצב מספק
הציון של ישראל במדד ג'יני, המודד את אי־השוויון, אמנם ירד אך פחות משתכננו במשרד האוצר. באוצר בנו על ירידה מ־0.472 ב־2016 ל־0.46 ב־2017, אולם בפועל הציון של ישראל עמד על 0.466. למעשה, הנתון המעודכן נכון לסוף 2016 ואליו מתייחסים כנתון ל־2017. הנתון העדכני ביותר טרם פורסם. באוצר מסבירים את הירידה במדד, כלומר את השיפור ואת צמצום אי־השוויון, בגאות המתמשכת בשוק העבודה שאליו נכנסו גם עובדים מהפריפריה, ובאבטלה הנמוכה.
ריכוזיות פיננסית: הריכוזיות עוד כאן
הציון של ישראל במדד HHI, שבוחן את הריכוזיות בענף הפיננסים באמצעות דרך בחינת נתח השוק של הבנקים בארץ, השתפר ביחס ל־2016, אך החמיץ את היעד של האוצר - שם רצו להגיע לציון של 0.19, אך הציון של ישראל עומד על 0.21. לפי האוצר, ברגע שנתוני 2017 יתעדכנו ויכללו את הרבעון האחרון, התמונה תשתפר.
הדרך לשיפור הציון במדד עוברת בחיזוק הבנקים הבינוניים והקטנים הקיימים - דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי - מה שלאו דווקא יוביל להגברת התחרות באופן שיוזיל את השירותים הפיננסיים לצרכן. ייתכן גם שהציון של ישראל במדד ישתפר בשנים הקרובות כשהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תושלם והן יהפכו למתחרות של הבנקים.
בריאות: עלייה קלה שמעוותת את המציאות
על פניו, משרד הבריאות יכול לטעון להצלחה - עלייה ריאלית בהיקף הניתוחים שמבוצעים במימון ציבורי מ־140 מיליון שקל ב־2016 ל־420 מיליון שקל ב־2017 והפחתה בהוצאה הפרטית על ניתוחים. אולם בפועל מדובר בהחמצה, משום שהיעד של המשרד עמד על 635 מיליון שקל. בנוסף, המספרים האלו מייפים מעט את המציאות שבה המערכת הפרטית, שלעולם תהיה קטנה באופן ריאלי מזו הציבורית, ממשיכה להתחזק מכיוון שהיא מציעה שירות טוב יותר, וחשוב מכל - זמן המתנה אפסי.
כשמדובר בדירות לערבים, הממשלה פחות החלטית
במשרד ראש הממשלה מרוצים מדמותם במראה. לפי דו"ח ביצוע החלטות הממשלה בחתימת מנכ"ל המשרד אלי גרונר, הממשלה ה־34 מצליחה לממש שיעור הולך ועולה של החלטות: מ־65% ב־2015, דרך 70% ב־2016, ועד 78% ב־2017.
שקיפות ותקצוב
גם אם הבבואה היפה עלולה להטעות (שכן שיעור הביצוע מתייחס לסעיפים חשובים ושוליים כאחד), במשרד ראש הממשלה מתרשמים שלעצם הדיווח יש השפעה חיובית על פקידי המשרדים, ושהם מספקים הסברים מנומקים יותר להחלטות שלא בוצעו.
שיעורי הביצוע גבוהים במיוחד דווקא בהחלטות עם השלכות תקציביות. היקף ההעברות מסעיף לסעיף שהחליטה עליו הממשלה הנוכחית מגיע ל־5.1 מיליארד שקל. במשרד ראש הממשלה מדווחים ש־86% מההחלטות האלה מומשו - מה שמפריך ביקורת מקובלת של המשרדים, שטוענים לפעמים שהאוצר נוהג לתקוע העברות כספים שאינן לרוחו.
אחוז הביצוע כמובן משקלל בתוכו גם החלטות מורכבות וגם החלטות פשוטות יחסית. חלק גדול מאותן החלטות שלא בוצעו הן אלה המורכבות שדורשות תיאום של הממשלה וחשיבה על מהלכים משמעותיים יחסית. כך למשל טיפול בגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי עליו מתריעים כל גורמי המקצוע כבר שנים, על ידי שר האוצר נשאר בסטטוס של בביצוע, למרות שלא נראה שום ניסיון לפתרון באופק, הקמת צוות של אגף התקציבים ומשרד החינוך כדי לבחון תיקצוב דיפרנצאלי לתיכונים או פיילוט של סיום התיכון בכיתה י"א והמשך לתואר אקדמי או תעודה בכיתות י"ב-י"ג לא יצאו לפועל. כך גם דיווח של משרד הפנים על מספר התיירים מבלרוס שנשארים בארץ לאחר שבוטלה הצורך באשרה.
אחד הצעדים החשובים שנחקק בממשלה הנוכחית בעקבות הנומרטור, שמונע מהממשלה לחלק כספים ללא מקור תקציבי. כתוצאה מהצעד הזה, מתוך 5.1 מיליארד שקל שזזו בעקבות החלטות ממשלה, רק 200 מיליון שקל היו תוספתיים, כלומר משרד האוצר נדרש למצוא להם מקור תקציבי דרך קיצוצים רוחביים או רזרבות סמויות, יתר הסכום היה הסטות של תקציב שהן למעשה מה שהממשלה אמורה לעשות - להחליט על סדרי עדיפויות. עד אז חלק גדול מההחלטות פשוט קבע תוספות תקציביות שרק בהמשך היו נדרשים לקצץ מכלל משרדי הממשלה כדי לממן אותן או לחילופין פשוט קוברים אותן לא כל כוונה ליישם אותן.
אנרגיה ותשתיות
כמה וכמה החלטות ממשלה בתחום התשתיות לא התממשו: חיבור מפעלים לגז טבעי; משיכת דיבידנדים של חצי מיליארד שקל לשנה מחברות ממשלתיות (שרובן הציגו הפסדים); תוכנית לעידוד התייעלות אנרגטית ועידוד השימוש בתחבורה ציבורית. עם זאת, היא עמדה בחלק מהיעדים לפיתוח תחבורה ציבורית במטרופולינים.
חינוך ובריאות
הסחבת בביצוע ההחלטות מתגלה בראש ובראשונה במה שנוגע לצמצום פערים בין יישובים חזקים וחלשים, בעיקר בחינוך וקצת ברווחה. הבטיחו לנו תקצוב דיפרנציאלי, ועדות, צוותים ‑ אבל בשטח מעט מאוד השתנה.
בתחום הבריאות, התוכנית הלאומית לצמצום מפגעים סביבתיים לא גובשה שנתיים אחרי החלטת הממשלה בנושא. עוד מתעכבות האסדרה של פעילות תאגידי הבריאות בבתי החולים הממשלתיים, וכן התוכנית לייעול מערך הגבייה בביטוח לאומי.
נדל"ן ודיור
בתחום התכנון, הבנייה והדיור הממשלה מימשה עד כה את רוב החלטותיה. בין ההחלטות שבוצעו: שינוי המבנה הארגוני של ניהול הנדל"ן תוך הכפפת רוב הגופים שעוסקים בכך לשר האוצר; הרחבת תוכנית מחיר למשתכן; והגדלת תקציבי הדיור הציבורי.
מקום אחד שבו אפשר למצוא סעיפים רבים שלא יושמו עדיין הוא החלטת הממשלה להרחבת פתרונות הדיור ביישובי החברה הערבית. אף שההחלטה התקבלה עוד בספטמבר 2015, בעקבות המלצות צוות 120 הימים, רשות מקרקעי ישראל עדיין לא גיבשה המלצות להתאמת מכרזי קרקע לחברה הערבית. כמו כן, חברת דירה להשכיר לא קידמה את התכנון במתחמי קרקע פרטית מרובת בעלים ‑ המאפיינת יישובים רבים במגזר ‑ כפי שדורשת ממנה החלטת הממשלה.
לפנייה לכתב/ת 
