המירוץ הטכנולוגי שמאחורי מלחמת הסחר
תשכחו מסין כיצרנית הצעצועים. היא מטפחת רובוטיקה, חלל, רכבות מהירות, מכוניות חשמליות ומוצרים ביו־רפואיים. מלחמת הסחר, שהחששות ממנה מטלטלים השבוע את בורסות העולם, נועדה לחבל בשאיפת המעצמה האסיאתית לבסס את מעמדה כמובילת זירת ההיי-טק. ניתוח
מסכי מסחר בעולם נצבעו אתמול (ב') באדום כהה – במה שמסתמן כפתיחת הרבעון השני הגרועה ביותר ב-89 השנים האחרונות - מאז המיתון הכלכלי הגדול של שנת 1929. נראה כי הנשיא דונלד טראמפ טועם את טעמה המר של מלחמת הסחר, מלחמה שהוא בעצמו יזם.
פעולת התגמול של סין בדמות מכסי יבוא בשיעור של 25% על 128 מוצרים מתוצרת אמריקאית, וכן הביקורת הקשה שהטיח הנשיא בענקית המסחר המקוון, אמזון, היו אלו שהכניסו את השווקים לטלטלה רבתי. המתח סביב מלחמת הסחר שעלולה להסלים, כמו גם החשש מרגולציה כבדה שתוטל על חלק מחברות הטכנולוגיה, האפילו על הציפיות האופטימיות סביב עונת הדוחות שתתחיל עוד כשבוע.
מה קדם למהלך הסיני? תרועות מלחמת הסחר נשמעו לראשונה בקמפיין הבחירות של הנשיא טראמפ, כך שספק אם מישהו הופתע נוכח "מתקפת מסי מגן" שצברה תאוצה בשבועות האחרונים. הנשיא טראמפ פתח את המערכה עם הטלת מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום. זו הייתה רק טבילת אש ראשונה, שכן שתי המתכות מהוות יחד כ-2% מסך היבוא של ארה"ב ורק 0.2% מהתמ"ג, מה גם שקנדה ומקסיקו הוחרגו. השווקים זעמו קלות, אך השתכנעו שמדובר בעיקר באיתות פוליטי ולא במהלך כלכלי הרה גורל.
התגובה של סין כאמור לא איחרה לבוא, אולם יש לציין כי היא הייתה מתונה יחסית. בייג'ינג החליטה להעביר מסר של נחישות ולא בהכרח לגרום להתדרדרות. היא בחרה להתמקד ברשימת יבוא חלקית של בשר חזיר, אלומיניום ממוחזר, צינורות פלדה, פירות ויין. בחלונות הגבוהים החליטו שלא לגעת לעת עתה ביבוא פולי סויה, ולא במקרה. אומנם הכללתו הייתה פוגעת קשות בכיסם של חקלאים אמריקאים, (שהצביעו לטראמפ ב-2016), אך גם סין עצמה הייתה משלמת מחיר יקר - היא נשענת על יבוא של יריבתה יותר ממה שהייתה רוצה.
הרקע למהלך של טראמפ: האיום הטכנולוגי
באצטלה של הגנה על אלומיניום ופלדה נראה כי בפועל סין בכבודה ובעצמה סומנה כמטרה. ארה"ב הלינה על הגירעון המסחרי מולה יותר מכול, והפילה את הפצצה אחרי שהודיעה בהמשך על מיסוי של 25% על 60 מיליארד דולר יבוא שנתי שעיקרו ענפי הטכנולוגיה המתקדמת. בו בזמן היא הבטיחה לגבש מגבלות על השקעות סיניות באותם הענפים, כדי להגן על הקניין הרוחני המקומי.
בחירת המטרות אינה מקרית. היא נועדה לחבל בשאיפת "העל" החדשה של המעצמה האסיאתית - לבסס את מעמדה כמובילת זירת ההיי-טק עד 2025. תשכחו מסין כיצרנית הצעצועים, מעתה היא מטפחת רובוטיקה, חלל, ספנות, ציוד רכבות מהירות, מכוניות חשמליות ומוצרים ביו־רפואיים. "האלגוריתם" של ארה"ב היה פשוט: לפגוע כמה שפחות בצרכן האמריקאי ולהשפיע כמה שיותר על סין שנושפת בעורפה.
סין אומנם עדיין לא הגיבה לאיום הטכנולוגי (יש ביכולתה להגביל את פעילות ענקיות הטכנולוגיה, כמו אפל), אך דאגה להזכיר לוושינגטון את אחזקותיה באג"ח אמריקאיות (19% מתוך סך האחזקות הזרות) - לא משהו שמתעלמים ממנו נוכח מצוקת המימון הבלתי נמנעת שממתינה לארה"ב אחרי הרפתקאת הרפורמה במיסוי.
ואחרי של כל אחד מהשחקנים בזירת הסחר הגלובלית הצטייד "בחליפת האיומים" ונעשו אומדנים כמותיים לפוטנציאל האבידות הכלכליות, שתי היריבות המכובדות הבטיחו לחפש אחר הסכם שלום פשרני. בנתיים, נראה כי המשקיעים לקחו את התרחיש של מלחמת הסחר ברצינות ראויה וכעת רואים בו סיכון גיאו-פוליטי ממדרגה ראשונה. החשש הינו שכמו ב"דילמת האסיר" הקלאסית, המדינות יבחרו להתבצר בעמדה הגנתית שתוביל אותן ואת העולם כולו לשיווי משקל נחות מזה שהיה מושג אילו היו בוחרות בשיתוף פעולה.
מהן ההשלכות האפשריות?
מהן, אם כן, ההשלכות הכלכליות העלולות להיות בשל אותו שיווי משקל מלחמתי? מה עשויות להיות ההתפתחויות הפיננסיות של ההסלמה האפשרית ביחסי סחר חוץ בין שתיהן ובכלל בין כל המדינות בכפר הגלובלי?
המחיר הכלכלי: כלכלני ה-OECD מעריכים כי עלייה פרמננטית של 10% בעלויות היבוא (כלומר מיסוי לא רק של פלדה ואלומיניום) תוריד את הצמיחה העולמית ב-1%-1.5%. ההשפעה השלילית אף עלולה להיות חזקה יותר בהינתן תגובה חריפה יותר מצד המדינות האחרות.
המחיר האינפלציוני: למלחמת הסחר יש משמעות אינפלציונית. ההערכות מדברות על כך שכל 10% מכסי יבוא עלולים להעלות את קצב האינפלציה בארה"ב ב-1.5%. לאלומיניום ופלדה לבדם תהינה השפעה צנועה למדי - 0.1% בלבד.
המחיר המט"חי: תיאורטית, מלחמת הסחר או כל מהלך של הטלת המסים הייתה אמורה לחזק את הדולר. היסטורית, באירועים כאלו הדולר נוטה להיחלש בשלב ראשון ולאחר מכן נותר ללא שינוי מהותי.
חשיפת הייצוא לארה"ב: פילוח של יבוא ארה"ב מעלה כי סין וגוש האירו חשופות יותר לשוק האמריקאי משאר המדינות, אך חשוב גם לבחון את היקף היצוא לארה"ב ביחס לגודל הכלכלה של ארץ המקור. כך, היצוא של מקסיקו לארה"ב מהווה 25% מהתוצר של מקסיקו לעומת 6% בלבד במקרה של סין, היצואנית המובילה. היצוא של קנדה לארה"ב גם גבוה – 16% מהתוצר הקנדי.
ניתוח החשיפה לשוק האמריקאי לפי הענפים מעלה כי תעשיית המחשוב ומוצרי אלקטרוניקה, תחבורה (בעיקר רכב), כימיקלים, מכונות, נפט וגז והלבשה הן הרגישות יותר. אירופה, יפן ודרום קוריאה תיפגענה אם ארה"ב תחליט להטיל מס על יבוא הרכב. טייוואן, סין ודרום קוריאה תפסדנה נוכח מיסוי מוצרי אלקטרוניקה.
שוק המניות: למיסוי פלדה ואלומיניום לא צפויה השפעה מהותית מחוץ לענפים הרלוונטיים. ברור כי חברות הפלדה ואלומיניום בארה"ב ייהנו מעליית המחירים ובשאר העולם חברות הענף תיפגענה מאובדן נתח שוק. בנוסף, החברות בתחום התעשיה והרכב תהיינה רגישות להתייקרות המתכות ולכן תגובת מניות הענף לא איחרה לבוא ביום ההודעה.
מה יקרה אם המלחמה אכן תסלים?
חשיפת שוק המניות לא בהכרח מהווה תמונת ראי של היצוא/היבוא. מדינות כמו מקסיקו, דרום קוריאה, קנדה ושווייץ תהינה רגישות לגלי פרוטקציוניזם (העלאת מכסים במטרה להגן על התעשייה המקומית) של ארה"ב, הן בפן הכלכלי והן בהקשר לשוק ההון. בריטניה תהיה רגישה דרך תשתיות הייצור בארה"ב, לא דרך היצוא עצמו. הונג קונג, סין, סינגפור, תאילנד אומנם חשופות כלכלית, אולם פחות רגישות דרך שוק המניות. אוסטרליה, ברזיל, הודו, ספרד לא רגישות במיוחד, לא כלכלית ולא מנייתית.
במבט סקטוריאלי על שוק המניות: ענפי הפארמה, המוליכים למחצה, החומרה הטכנולוגית, הרכב ושירותי הצרכנות ימצאו את עצמם חשופים יותר למדיניות החוץ של טראמפ. מנגד, הקמעונאות, הבנקים, הנדל"ן והתשתיות יוכלו להוות סוג של מפלט.
בנוסף לנזק הישיר שטומנת בחובה מלחמת הסחר, צפויות לה גם השפעות עקיפות. נבחן את ענף הבנקאות הגלובלי כדוגמא: אומנם הוא פחות חשוף במישרין לשוק האמריקאי, אולם האטת הצמיחה (כתוצאה ממלחמת הסחר) תפגע בסופו של דבר במצב הצרכנים ודרכם, עלולה להשפיע גם על הבנקים.
לסיכום, מלחמת הסחר איננה רעיון חדש. ספרי לימוד והיסטוריה כלכלית גדושים דוגמאות, דרכן ניתן ללמוד כי זוהי מלחמה מפוקפקת. קשה להאמין כי קובעי המדיניות, כולל טראמפ, אינם מודעים להשלכות ולמחירים הכלכליים והפיננסיים שיצטרכו לשלם, אם וכאשר יתדרדרו יחסי סחר חוץ בין השחקניות בשוק העולמי.
ככל שעובר הזמן וזורמות הידיעות, מתבהרת התמונה האמיתית: ייתכן ולצד המטרה המוצהרת של טראמפ - לפתור את בעיית הגירעון המסחרי, קיימת גם מטרה נסתרת. ייתכן ומלחמת הסחר היא רק "פעולת הסחה" והייעד אמיתי הוא לעכב או למנוע מסין לתפוס את המושכות במירוץ הטכנולוגי. מתחת לרדאר, הדרקון האדום משתדרג במהירות מכלכלה של "יצור משלים", לכלכלה של "ייצור מתחרה" לחברות אמריקאיות ולא רק להן.
הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם קרנות ו-ETF, מקבוצת אקסלנס.
לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויים. אין לראות במסמך זה כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם או היה נגיש לכלל הציבור ומידע אחר, אשר הכותבת מניחה שהינו מידע מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו. המידע האמור הינו למטרות מידע בלבד ואין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה של ניירות ערך המתחשב בצרכיו של כל אדם.