כל הדרך לכיס שלכם: פרוייקט מיוחד ליום העצמאות
הרבה לפני האפליקציה: כספומט שמרעיש כמו מכונת משקאות, סניף על גלגלים וקבלת הלוואה בלי לקום מהכיסא - שהופיעה שנים רבות לפני העברת הכספים באינטרנט - פרוייקט מיוחד ליום העצמאות
הכספומט הראשון שעשה רעש של מכונת פחיות, תחילת השימוש בכרטיסי אשראי כשרוב בתי העסק לא היו מוכנים לכבד אותם, ניידות הבנקים של שנות ה-70 שעשו "קאמבק" פעמיים, סניף הדרייב אין הפיננסי שלא שרד והאוברדראפט, שמתברר שהוא קדם לעצמאותנו המדינית - אבל ממשיך לערער עד היום את עצמאותנו הכלכלית.
הקניות בחו"ל זינקו ב-450% - צוות יבחן את המשבר בענף הטקסטיל
מלחמה בעבריינים או פגיעה בצרכנים? הכל על חוק הגבלת המזומן
בעידן שבו העברות תשלומים וקבלת הלוואה נעשים באפליקציה בהינף אצבע כדבר שבשגרה, אף אחד לא מתרגש ממכשיר למשיכת מזומנים או מיכולת לגהץ כרטיס אשראי. אולם לפני 30 שנה הפעולות הללו היוו חידוש גדול במערכת הבנקאית של מדינת ישראל. לכבוד יום העצמאות, סקרנו עבורכם כמה מאבני הדרך המעניינים בתחום הבנקאות, ב-70 שנותיה של המדינה וגם קצת לפני כן.
קיבלת את הכסף? תחזיר את הקסטה למקום
כיום ניתן למצוא מכשיר למשיכת מזומן כמעט בכל פינה, אבל אך לפני 30 שנה זה היה מחזה נדיר. למעשה המכונות הללו החלו להופיע בישראל רק בתחילת שנות ה-80.
המכשיר הראשון בעולם למשיכת מזומנים הוצב על ידי "סיטי-בנק" בניו יורק בשנת 1939. 34 שנה אחר כך הגיע ה"פלא" גם לישראל והמכשיר הראשון נכנס לשימוש בשנת 1973. המכשיר, שהוצב על ידי בנק דיסקונט, נקרא "דיסקונטומט". משיכת הכספים בוצעה באמצעות כרטיס מגנטי - כלי חדשני באותם ימים.
הדיסקונטומט הוצב בסניף הראשי של הבנק, ברחוב יהודה הלוי 27 בתל אביב. שטרות הכסף הוכנו מבעוד מועד בתוך קסטות ובסכומים קבועים כאשר המכשיר הכיל 200 קסטות.
לקוח שמשך כסף בחר למעשה את מספר הקסטות שרצה, הכניס את הכרטיס המגנטי והקיש מספר סודי. מיד לאחר מכן יצאה הקסטה עם הכסף, תוך השמעת רעש דומה לזו שמשמיעה מכונת משקאות בעת שמתגלגלת הפחית לפתח היציאה. הלקוח היה לוקח את המזומנים ומחזיר את הקסטה לתוך חריץ מיוחד, אליו הושלכו הקסטות הריקות. מספר המשיכות היה קטן יחסית והיו ממלאים את המכשיר רק פעמיים בשבוע, ופחות מ-10% מהלקוחות עשו שימוש במכשיר.
ארבע שנים מאוחר יותר, בסוף 1977, הוכנסו לשימוש מכשירי כספומט הדומים לאלו שאנו מכירים היום. המכשירים, של החברות NCR ו-IBM, הופעלו על ידי בנק לאומי ודיסקונט במרכז בקרה משותף והם שימשו רק את לקוחות שני הבנקים. באותה עת מכשירים רבים עבדו ללא רשת תקשורת מול הבנקים האחרים, בגלל היעדר תשתית. במכשירים אלה היו רק שתי מחסניות ובכל אחת מהם 2,500 שטרות כסף מסוג אחד, ובתחילת הדרך שיעור המשיכות היה נמוך.
בשנת 1982 הפכו כרטיסי האשראי להיות כרטיסים משולבים, וכך כרטיס האשראי איפשר גם משיכת מזומנים במכשירים. זו היתה תחילתה של פריצת הדרך במשיכת מזומנים ממכשירים אוטומטיים שהביאה לגידול משמעותי בשיעור המשתמשים. הזינוק נמשך לאחר שבשנת 1984 הפכה רשת התקשורת לרשת משותפת לכל הבנקים, ולקוחות יכלו למשוך מזומנים גם ממכשירים המוצבים בבנקים אחרים.
כרטיס אשראי ליחידי סגולה
אזרחי ישראל מחזיקים כיום ביותר מ-10 מיליון כרטיסי אשראי, כשהיקף הרכישות של הישראלים מגיע ליותר מ-300 מיליארד שקל בשנה.
לא רבים יודעים, אבל כרטיס האשראי הראשון בעולם הומצא בשנת 1957 על ידי פרנק מקנמרה בעת שישב במסעדה במנהטן. בסיום הארוחה התברר לו ששכח את הארנק והוא נתן למלצר את כרטיס הביקור שלו כשהוא חתום על ידו ועליו רשום סכום החוב למסעדה. כשחזר למשרדו, הגה את רעיון כרטיס האשראי הראשון, שהיה עשוי מנייר ודמה מאד לכרטיס ביקור. בכרטיס הזה שנקרא "דיינרס קלאב" ניתן היה להשתמש במספר קטן של מסעדות.
כרטיס זה היה גם הראשון להגיע לישראל בתחילת שנות ה-60 ומספר הזכאים לו היה קטן מאד. בשנת 1975 ייסד בנק הפועלים את חברת כרטיסי האשראי הראשונה בישראל - ישראכרט וכרטיס האשראי המקומי שלה הוצע לציבור כשנה לאחר מכן.
בינואר 1978 החל שיווקו של כרטיס "דיינרס" בינלאומי, שהיה לכרטיס האשראי הראשון שאיפשר לתושבי ישראל שימוש בחו"ל.
"עם יציאת הכרטיסים היו רק כמה אלפים בודדים של בתי עסק שכיבדו את הכרטיס" סיפרה בעבר בראיון ל-ynet יהודית בן לוי, מנהלת מוזיאון הרצלילנבלום לבנקאות ונוסטלגיה בתל אביב. "פריצת הדרך התרחשה כשניתן היה לשלם באמצעות הכרטיס ב-50 תחנות דלק". בן לוי סיפרה כי חיוב חשבון הלקוח נעשה פעם בחודש, למעט בשנים בהן הייתה אינפלציה גבוהה במיוחד, אז חויב חשבון הלקוח פעמיים בחודש.
הבנק בדרך למושב
בשנים האחרונות הבנקים סוגרים יותר ויותר סניפים ומנתבים את הלקוחות לשימוש באמצעים הישירים. גם בעבר התמודדו לקוחות עם בעיות בפריסת הסניפים הבנקאיים - שלא היו קיימים בכל היישובים, במיוחד בתקופות בהן לא ניתן היה לבצע פעילות באינטרנט או אפילו לא להשתמש במוקד טלפוני.
כך נוצר הבנק הנייד. בשנת 1977 פתח בנק המזרחי בצורה ניסיונית את הבנק הנייד הראשון בארץ באזור ישובי המועצה האזורית שפיר. הניידת שירתה כ-13 ישובים וביקרה בכל ישוב פעמיים בשבוע, כאשר יום אחד נוצל לטיפולים ותחזוקת הרכב.
הניידת חנתה במרכז המושב, ליד הצרכניה בימים ובשעות קבועים, תוך רצון ליצור תדמית של יציבות, אמינות וקביעות למכונית הנוטלת עימה את כספי המפקידים ונעלמת. חשדנות התושבים נעלמה ככל שהוסיף וחזר והופיע הבנק הנייד במועדים המתוכננים.
המכונית הייתה משוריינת ומחולקת לשלושה חלקים: תא נהג, תא פקידים ודלפק לקוחות. בחודשי ההפעלה הראשונים הופקדו בסניף הבנק הנייד של בנק המזרחי כ-2.5 מיליון ל"י פיקדונות, 8 מיליון ל"י במשמרת ניירות ערך ונפתחו כ-500 חשבונות.
ב-1981 החל בנק דיסקונט בהפעלת "בנקונית" בחבל לכיש. שירות זה פעל מספר שנים בהצלחה. שנה קודם הפעיל בנק לאומי שירות דומה בחבל התענכים. הניידות הללו שרדו מספר שנים בודדות בלבד.
בקיץ 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, הבנקים הניידים עשו קאמבק ואיפשרו לתושבי הצפון לבצע פעולות בנקאיות שונות בזמן שהסניפים נסגרו לזמן ממושך. כיום חלק מהבנקים מפעילים מספר ניידות בודדות למתן שירות בריכוזי אוכלוסייה מבוגרת, כגון בתי אבות, וזאת ברקע סגירת הסניפים וצמצום השירותים הבנקאיים, שמקשה על אותו ציבור לבצע את הפעולות הבנקאיות שהיה רגיל אליהן.
יוזמה דומה נוספת שצצה אף היא במהלך השנים הציעה ללקוחות שירות בנקאי הפוך: במקום שהרכב של הבנק יגיע ללקוח, הלקוח יגיע לתוך סניף הבנק עם רכבו. כך נפתח ב"עיר המכוניות" בתל אביב סניף בקונספט חדש - הלקוח מקבל את השירות ללא צורך לקום מהכיסא. פשוט לפתוח את חלון המכונית ובאמצעות מיקרופון לתקשר עם הפקיד ולבצע את הפעולות.
שלוש שנים לאחר מכן נפתח סניף דומה בצומת הצ'ק פוסט בחיפה. סניפים אלה היו היחידים בארץ והתקיימו במשך מספר שנים.
בשנת 2012 פתח בנק הפועלים בסינמה סיטי בצומת גלילות בנקט בפורמט דומה, המיועד גם לבעלי מוגבלויות, אם כי השירות היחיד שניתן שם הוא משיכת מזומנים.
האוברדרפט ותיק מהמדינה
למרות שתופעת האוברדראפט בישראל התחזקה מאד בעשורים האחרונים, מתברר שהיא הייתה קיימת עוד לפני קום המדינה.
למעשה, סניפי הבנק בשנות ה-30 וה-40 נתנו שני סוגי שירות בסיסיים: ניהול חשבון והלוואות. ניהול החשבון ניתן ברמה בסיסית של הפקדות ומשיכות, כל לקוח החזיק פנקס איתו הוא ניגש לפקיד הבנק. זה היה מבצע את הפעולה המבוקשת, רושם אותה בפנקס וחותם. במקביל נרשמה הפעולה גם בכרטיסיית הלקוח אשר נשמרה בארון הכרטיסיות בבנק. פנקסי צ'קים עדיין לא היו בשימוש באותה תקופה.
הפריחה הכלכלית בשנות ה-40 בארץ ישראל הביאה גם להתרחבות תחום האשראי. בתקופה זו החלה את דרכה תופעת משיכת היתר או ה"אוברדראפט", למרות שהבנקים הנהיגו מדיניות זהירה בעניין. במשך השנים התפתחו מסלולי אשראי שנועדו למטרות שונות, אך האשראי היה מיועד בעיקר למגזר העסקי ופחות נפוץ בקרב משקי הבית.