מנכ"ל האוצר: "אמרנו שאם יהיו עודפי הכנסה נוריד מסים. כרגע אין עודפים"
שי באב"ד הבהיר בוועידת התעשייה, כי תוצאות הרבעון הראשון של 2018 היו טובות אך לא מספיק כדי להפחית מסים. הוא התייחס גם לרפורמה בחברת החשמל, והבטיח כי היא "תיסגר בסוף השבוע הבא"
"כל עוד אין עודפים, אין הפחתות מסים", כך הכריז היום מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בוועידת התעשייה הישראלית של "כלכליסט".
באב"ד הסביר כי הוא מפריד בין פתיחת חוק עידוד השקעות הון, לנושא הפחתות מסים. "הפחתות מסים יכולות לבוא בהפחתת מס הכנסה ובמס החברות", אבחן מנכ"ל האוצר. "השר כחלון אמר שככל שיש הפחתות ומסים שנכנסות לבסיס, הוא מחזיר את הכסף לציבור. זה נעשה בהפחתת מע"מ, מס הכנסה ומס חברות, בהטבות להורים עם ילדים בנקודות זיכוי ועוד. גם עכשיו, שר האוצר אמר שיהיו הפחתות אם תוצאות הרבעון הראשון יאפשרו. תוצאות הרבעון הראשון היו טובות, אבל כרגע אין עודפים".
פלוג: "הפחתת מסים עלולה לפגוע ברמת החיים בעתיד"
"נטו הוזלות": כחלון הודיע על הפחתת מכסים ב-800 מיליון שקל
הוא הוסיף והתייחס לחוק עידוד השקעות הון: "חוק עידוד השקעות הון בא לעודד חברות מוטות יצוא בעיקר בפריפריה והיו שאלות האם להפחית את המס או לא. הביקורת עלינו ב-OECD, היא שהחוק הזה לא באמת שוויוני ובנוסף שהוא לא באמת מעודד את הצמיחה. אם תדבר עם התעשיינים יגידו שזה אחד המנועים שיכולים לעודד את הצמיחה.
"אני חושב שמה שעשינו עד כה בסדר ומספיק. אני חושב שלפתוח את חוק עידוד השקעות הון יכול פתוח פער גדול מדי. זה מייצר לחץ מאוד גדול מי נכנס בגבולות הפריפריה ומי נהנה מהטבת 6% ופעם נוספת, זה ייכנס בקריטריונים לחברה מייצאת. במצב הנוכחי לא נכון לפתוח את החוק".
"האמריקנים לא סגורים על רפורמת המסים"
באב"ד נשאל כיצד נערכת ישראל לרפורמת המסים של הנשיא טראמפ, והשיב כי העניין טרם הושלם בארה"ב. "אנחנו עדיין עדים לאפקטים. הם (האמריקנים) עדיין לא סגורים על מה קורה. עדיין לא יושם הכל ויש צוות בתוך משרד האוצר שכולל את הכלכלן הראשי ורשות המיסים ואגף התקציבים שמנסה לנתח את השפעות הרפורמה וכיצד להיערך".
באב"ד נשאל לגבי תוכנית נטו תעשייה, שהביקורת עליה שהיא לא פתרה את הבעיות של התעשייה. על כך השיב: "תמיד יגידו לך שהרפורמה לא מספיק טובה. נכון גם לגבי הרפורמה בחברת חשמל שאנחנו בשלביה האחרונים. הרפורמה תיסגר בסוף השבוע הבא. בסוף יש מגבלות ומנסים לראות איך מחלקים את הכסף בצורה הכי נכונה. רצינו לתת חכות ולא דגים. איך לשים את הכסף שיוביל לצמיחת התעשייה ולא כעזרה או סובסידיות".
"השקענו מאות מיליוני שקלים בהכשרה וחינוך טכנולוגי. חלק מהפערים ברמת הפריון, מול ה-OECD, שישראל חזקה בהשכלה גבוהה וחלשה בחינוך טכנולוגי. אם אתה רוצה לייצר פתרונות למשק ולתעסוקה אלה הפתרונות שצריך לדחוף אליהם".
בנושא הדרישות התקציביות החדשות של מערכת הביטחון אמר באב"ד, "לפני שלוש שנים חתמנו את הסכם כחלון-יעלון. תוכנית רב שנתית (תר"ש) פעם ראשונה לצבא. המטרה של התר"ש היתה שהמריבות בין האוצר לביטחון יפסיקו. פעם היו מגיעים ערב תקציב לרה"מ ומערכת הביטחון היתה רוצה איקס והאוצר היה רוצה איקס מינוס שמונה מיליארד שקל. ורה"מ היה אחרי דיון מעמיק היה אומר איקס מינוס ארבע. מערכת הביטחון אומרת לא יקום ולא יהיה – נקבל איקס. וגם האוצר היה אומר – לא יקום ולא יהיה – נקבל איקס מינוס שמונה. בשלושת התקציבים האחרונים לא היה ויכוח עם מערכת הביטחון".
"ייצור החשמל יצא לתחרות מלאה"
"מבחינתנו", חידד באב"ד, גם בתקציב 2019 היה ניסיון של גורמים במערכת הביטחון לדרוש תוספת. ההסכם מדבר על מנגנון איך נותנים תוספת. ככל שיש שינוי מאז'ורי שלא נצפה ולא חזינו בהסכם – זה עילה לפתיחה. גם כשפותחים, ככל שצד אחד רוצה תוספת – הוא צריך לצאת בנטל. יש דרישות של מערכת הביטחון וראש הממשלה לגבי שינויים במערכת הביטחונית. נפעל לפי ההסכם ולפי הסעיפים שהגדיר. לכבד את ההסכם חשוב לא פחות למערכת הביטחון מאשר לאוצר. הם כבר בונים על התר"ש הבא מ-2021 עד 2026. אם יקבלו תוספת זה יהיה לפי סעיפי ההסכם. ככל שהצדדים יסכימו – אפשר לתת תוספת. אבל אלה דיונים לא פשוטים. מה עומד מאחורי זה, והאחריות שהצדדים צריכים לקחת – אלה דיונים לא פשוטים. אף אחד לא רוצה להיות במקום של לקחת את הסיכונים שאם יתממשו יגיד שלא אישר כי חשב שהם לא יקרו".
בעניין ההסכם לתחרות במשק החשמל ציין מנכ"ל האוצר כי "העקרונות נסגרו די בפירוט לפני כמה חודשים. כל ייצור החשמל יצא לתחרות מלאה. חברת חשמל בחקיקה לא תוכל להיכנס לעולמות הייצור. מצד שני בתחום ההולכה והחלוקה שם חברת החשמל תייעד את מאוויה, היא תהיה מונופול טבעי. בעולמות הצרכנים תתפתח התחרות.אם לא יהיה הסכם – בוודאי שיש בג"ץ".
בנושא יוקר המחייה אמר באב"ד כי ממשלה מייצרת רגולציה וכללי המשחק ואם היא לא משחקת בדרך נכונה היא יכולה להוביל לעלייה ביוקר המחייה. הוא הביא לדוגמא את הנדל"ן, "כשהמדינה ספסרה את הקרקע, ובדקה מה מקסימום כסף שהיא מקבלת על הקרקע אז המחירים עולים. כששר האוצר בא ואמר שהוא מחלק את הקרקע בחינם – אתה רואה מה קורה למחירי הדיור בחמשת החודשים האחרונים. יש מקומות שבהם אין תחרות משוכללת שמונופול בתעשייה יכול לגבות מחירים יותר גבוהים. לא רוצה לפגוע בתעשייה אז אציין חברות בבעלות הממשלה - חברת החשמל וגם הנמלים כדוגמה".
לפנייה לכתב/ת 
