חסכוני: המתקן שהופך את הזבל שלכם לחשמל
לאחרונה הושק בישראל אחד המתקנים הירוקים הגדולים ביותר במזרח התיכון לטיהור מי שפכים. המתקן לא רק מספק דשן איכותי לחקלאים בנגב, אלא גם מייצר, כתוצר לוואי של ההליך, חשמל בכמות שיכולה להאיר עיר בינונית בישראל. היכונו לחשמל מסוג חדש
בשיתוף איגודן
אחת הבעיות הבוערות בעולם המערבי המתועש הן כמויות הפסולת הרבות שנערמות ומזהמות את הים, האוויר והיבשה. אבל לא רק פלסטיק, נייר ושאריות מזון מזיקים לסביבה, גם הפסולת האורגנית שאנחנו מייצרים כל פעם שאנחנו מתפנים לשירותים היא בעלת פוטנציאל מזהם - במדינת ישראל מיוצרים מדי שנה למעלה משמונה מיליון טונות של פסולת אורגנית ועד שנות האלפיים רוב מי השפכים האלו הוזרמו לים.
בשנת 2000 חתמה ישראל על אמנת ברצלונה שחייבה את הפסקת הזרמת השפכים לים התיכון ומרגע זה ואילך החלו במכון השפד"ן, מכון טיהור השפכים הגדול בארץ, במרוץ אחר הפיכת מי השפכים והבוצה, שהיא השארית האורגנית הנותרת ממי הביוב, לאנרגיה ירוקה ומתחדשת.
הפתרון הנבחר, שהושק בחודש שעבר בהשקעה של יותר ממיליארד שקלים, הם המעכלים האנאירוביים התרמופיליים. בתהליך האנאירובי עוברת הבוצה תהליך של תסיסה וניקוי מחיידקים ולאחר מכן היא הופכת לדשן המיועד לחקלאות בנגב. אבל גם התהליך האנאירובי עלול להיות מזהם.
"בתהליך הטיפול בבוצה נוצר במכוני הטיהור גז מתאן באופן טבעי", מסביר מרק אוקון, מנכ"ל איגודן, הגוף האחראי על השפד"ן. "מכוני טיהור קטנים בדרך כלל שורפים את הגז. השריפה הזאת גורמת לזיהום סביבתי. בגלל שאנחנו מכון טיהור גדול, השקענו מחשבה רבה על איך לנצל את הגז לשימושים ירוקים". בסופו של דבר הוחלט להשתמש בתהליך העיכול האנאירובי להקמת חוות ביו-גז, שכיום נחשבת לגדולה ביותר בישראל.
עוד כתבות בנושא:
מפסולת לזהב: כך הפכה ישראל למעצמת טיהור שפכים
ממי ביוב לדשן חקלאי - איך זה קורה?"ביו-גז הוא תהליך פירוק ביולוגי של חומר אורגני בתנאים אנאירוביים, כלומר, ללא חמצן, שבעקבותיו משתחרר גז מתאן", מסביר עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת בעמותת אדם טבע ודין, שעוסקת בשימור ובהגנה על הסביבה. "אם לא עושים שימוש במתאן הוא עולה לאטמוספירה והופך לגז חממה. אם ניקח את המתאן ונחזיק אותו בתנאים אנאירוביים ייווצר חומר שהוא למעשה אנרגיה".
"הביו-גז היא אנרגיית שמש מהדור שלנו, בניגוד לגז שמצאו עכשיו במאגר לוויתן וכריש שהוא גז פרהיסטורי מלפני לפני 200 או 300 מיליון שנים. המתאן שמופק מתהליכים ביולוגיים כמו פסולת אורגנית או בוצה הוא מהדור שלנו וניתן להפיק ממנו אנרגיה. זה מה שנקרא קיימות. אפשר להתקיים מהאנרגיה הזאת בלי לפגוע בדורות הבאים".
הביו-גז לא משמש רק תעשיות גדולות כמו השפד"ן, אלא גם משקי בית פרטיים, אם כי עדיין בהיקפים מצומצמים. לפידות מספר כי הוא עצמו התקין בביתו מערכת אנאירובית שמייצרת לו גז לבישול. "מדובר בפטנט ישראלי שמאפשר לייצר גז מתאן מפסולת אורגנית - מתקינים את המערכת, מזינים אותה בחיידקים ואחרי שבועיים יש גז", הוא אומר.
-יש חסרונות לביו-גז?
"החיסרון היחידי הוא שבמערכת הכלכלית הקיימת היום המתאן הוא לא גז זמין. כשאנחנו מדליקים את הכיריים יש לנו גז בוטאן. זה גז כבד, תוצר של תעשיית הדלקים. בגלל שבכיריים רגילים יש גז בוטאן ופה מדובר בגז מתאן, יש צורך בשתי מערכות כיריים שונות".
חשמל מביו-גז: האנרגיה הירוקה הבאה
מערכות אנאירוביות ביתיות שמייצרות גז מתאן לבישול זה טוב ויפה, אבל מכוני טיהור שפכים גדולים כמו השפד"ן שמייצרים כמויות מתאן גדולות, יכולים ללכת צעד ירוק אחד קדימה ולהפיק דבר נוסף באמצעות הגז – חשמל. הפקת החשמל מהתהליך האנאירובי דורשת תכנון והקמה מורכבים של מערך ביו-גנרטורים מיוחדים. "זה לא תהליך קל", מעיד אוקון, "נתקלנו בקשיים ובבעיות כמו למשל חוסר מיומנות בתכנון המערכת. זה דרש מאיתנו להוציא להכשרה צוותים של חשמלאים ומכונאים שעברו הסמכות באוסטריה".
אחרי שש שנים של עבודה מפרכת מסביב לשעון והשקעה של למעלה מ-80 מיליון שקלים, חוות הביו-גז יצאה לדרך וכיום היא עובדת באופן מלא והופכת את 100 אלף קוב גז המתאן שנפלט מידי יום, לחשמל בהספק של כ-8 מגה ואט. "כמות האנרגיה הזאת שוות ערך לצריכת חשמל של עיר בינונית בישראל", אומר אוקון.
-מה לגבי החסרונות של חוות הביו-גז?
"מדובר בתהליך ביולוגי מאוד רגיש. אם התהליך משתבש, איכות הגז יורדת. חשוב לזכור שאיכות הגז משתנה על ציר הזמן במשך יממה, הלחות שלה יכולה לעלות או לרדת וצריך לשלוט על מערכת בקרה. המשמעות של כך היא שחשוב להיות עם יד על הדופק באופן שוטף. זה לא כמו בתחנת כוח שרק צריך ללחוץ על כפתור והגז נשרף. זה דורש מיומנות ובקרה באופן מלא".
"היה שווה להשקיע בחוות הביו-גז", מסכם אוקון. "אחד היתרונות של תהליך הפקת החשמל היא החיסכון האדיר. מאז השקת חוות הביו-גז חסכנו חמישים אחוזים מהאנרגיה. מדובר בחיסכון של 15 מיליון שקלים בשנה. אם מסתכלים על עלות מול תועלת, ההשקעה תחזיר את עצמה תוך שש שנים".
אוקון מספר כי בשנתיים האחרונות הם נמצאים במגעים להסדרת שיתוף פעולה עם חברת החשמל שתרכוש מאיגודן חלק מהחשמל הירוק שמופק בחווה. מדובר בהליך ביורוקרטי לא פשוט, מעיד אוקון, אבל בסופו של דבר הוא יחסוך 20 אחוזים נוספים ויספק לכל אחד מאיתנו חשמל ירוק ומתחדש.
בשיתוף איגודן
לפנייה לכתב/ת 
