יותר פיקוח בהשקעות: אושרה רפורמה בתעודות הסל
תקנות חדשות שייכנסו לתוקף בחודש אוקטובר, יסדירו מחדש את מעמדן של תעודות הסל בהן מושקעים כ-100 מיליארד שקל. המשמעות: פיקוח הדוק יותר על השקעות הציבור
ועדת הכספים אישרה הבוקר (ג') רפורמה בתעודות הסל. במסגרת הרפורמה יהפכו תעודות הסל לסוג של קרנות נאמנות, כאשר המשמעות היא פיקוח רחב של רשות ניירות ערך לעומת הפיקוח החלקי שחל עליהן היום.
כיום מוצעות בישראל מאות תעודות סל והיקף ההשקעות בהן נאמד בכ-100 מיליארד שקל. מטרת המהלך היא להגביר את ביטחון השקעות הציבור בהשקעה בקרן, מה שיתרום ליציבות בשוק ההון הישראלי.
הרפורמה החדשה כוללת גם מיסוד מסלול ייחודי של "קרן סל כשרה" המשקיעה את כספי המשקיעים בניירות ערך שמותאמים להלכה (חברות שאינן מחללות שבת, שלא עוסקות במזון לא כשר וכדו'), מהלך שיאפשר גם לשומרי המסורת להמשיך ליהנות מחשיפה להשקעה במדדי ניירות ערך בישראל. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ברך על מיסוד הרעיון של הקרן הכשרה והוא שותף להערכה שהרפורמה תעודד פעילות מחושבת יותר סביב השקעות כספי הציבור בשוק ניירות הערך.
התקנות אושרו לאחר שהתיקון המעגן את הרפורמה בחוק אושר בוועדה באוגוסט שעבר. התקנות יאפשרו מתן תוקף להפעלת הרפורמה באופן מדורג החל מאוקטובר השנה. את השינוי במעמד תעודות הסל הובילה רשות ניירות ערך באמצעות ועדת הכספים.
תעודת סל היא מוצר פיננסי המאפשר למשקיעים לעקוב אחרי השינויים בערכם של נכסים בסיסיים, כגון מדדי מניות, גם של קבוצה מניות של מספר חברות במקביל, כמו גם במדדי אגרות חוב, שערי מט"ח ושל סחורות שונות ועוד. למעשה, הגוף המנפיק מכר למשקיע מהציבור התחייבות לקבל תשואה המחושבת על פי נוסחה בהתאם לשינויים במדדים שאחריהם עוקבים.
לשינוי המבנה המשפטי של המוצר תתלווה ביטול ההתחייבות של תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. זאת במהלך שינטרל את הסיכון שאליו חשופה החברה המנפיקה את התעודה. כאמור, התהליך המדורג של יישום הרפורמה בשינוי הזה יתחיל בפועל באוקטובר הקרוב ויסתיים לקראת סוף השנה. בתקופה זו יוסבו כ-700 מוצרים פיננסיים – תעודות סל וקרנות מחקות – לקרנות סל. הרפורמה תתבצע בעשר פעימות. כל אחת מהן תכלול קבוצת מוצרים בעלי סיווג דומה.
יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, הביע תקווה בתום הדיון שהגופים הפיננסיים עליהם חלה הרפורמה יפעלו באופן מחושב יותר בניהול כספי הציבור. בעיקר יפחתו ניגודי העניינים כשמדובר באפיקי השקעות של סכומים גדולים מאוד אשר עלולים להשפיע על השוק כולו.
דוד לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך הוסיף: "כשמדובר בנכס מתחייב הכולל גם הליכים של קבלת תעודות השקעה, יש אכן ניגוד עניינים ופוטנציאל לאי עמידה בהתחייבות שגלומה במוצר".
לביא הדגיש כי "בפועל כשהמנפיק מגייס כסף מהציבור, התוצאה מכניסה לכיס שלו מה שמייצר את המוטיבציה שלו לקחת סיכונים. השוני המהפכני שבמצב החדש הוא שהכספים הופכים להיות רק קניין של המחזיק בהם ובכך אנחנו מפחיתים את ניגוד העניינים".
לדברי אבנר חדד, מנכ"ל קסם קרנות ו- ETF, המנהלת תעודות סל בהיקף של כ-30 מיליארד שקל, "תיקון 28 הוא בראש ובראשונה בשורה צרכנית שמיטיבה עם הלקוח. התיקון הופך את תעודות הסל ממוצר טוב למוצר מצוין. אנו בטוחים שה ETF הישראלי יתרום להמשך ההתפתחות והפופולאריות של ענף המדדים בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
