הזכות ללמוד ועוד
הדרך אל התואר האקדמי רצופה משוכות כלכליות. קבלו את המדריך המלא, שיסייע לכם לדלג מעליהן בשלום
חייו של סטודנט בישראל אינם סוגים בשושנים, בלשון המעטה. זה מתחיל מהגיל בו הוא עולה על המסלול האקדמי. לעומת עמיתיו מארצות רבות בחו"ל, הסטודנט הישראלי אינו נרשם לאקדמיה מייד בסיום בית-הספר התיכון, אלא רק לאחר שסיים שירות צבאי מלא של שלוש שנים - במקרה של הגברים ושנתיים - אצל הנשים. עובדה המותירה אותו בפיגור של שלוש שנים מאחור במירוץ הזמן, ועוד לא דיברנו על שירות מילואים שהגברים נדרשים לעשות גם במהלך לימודיהם האקדמיים.
פרמטר חשוב נוסף המקשה על הסטודנט הישראלי לעומת עמיתיו הרבים בחו"ל, הוא יוקר המחייה הקיים בארץ. ללא גב כלכלי, לסטודנט שרוצה ללמוד ולהתקדם, קשה לשרוד לאורך זמן בשל שכר הלימוד הגבוה, מחירי שכירויות הדיור ההולכים ומאמירים, המזון הביגוד וההנעלה, הנסיעות, הבילויים, התקשורת ועוד. ומה לעשות, שלא כולם נולדו עם כפית זהב בפה?
אז מה הוא הפתרון עבור מי שרוצה לזכות בתואר הנכסף, מבלי לטבוע בתוך ים הדרישות והמחויבויות שסטודנט נדרש להן במהלך שנות לימודיו לצד המינוס התופח בבנק?
פנינו לעו"ד דוד מנע, ממשרד מנע דוד ושות', המתמחה בדיני עבודה, אזרחות, מיסים, נזיקין, מקרקעין ועוד - בבקשה שיעשה לנו סדר בנושא, ויסביר מה הן בכל זאת הזכויות וההטבות שמגיעות לסטודנטים, כדי שיוכלו לדלג מעל כל המשוכות ולעבור את התקופה הזאת בהצלחה.
לחם חוק
"להשכלה הגבוהה במדינת ישראל יש חשיבות רבה", אומר עו"ד דוד מנע, "ועם זאת, חלק לא פחות חשוב ממנה, נעוץ גם בתרומתו של ציבור הסטודנטים להתפתחותה ולעיצובה, כבסיס לחברה מודרנית ומתקדמת. במוסדות להשכלה גבוהה השכילו להבין זאת היטב ולכן הוחלט כבר ב-2007, לעגן את זכויות הסטודנטים בחוק".
מה משמעות החוק?
"מדובר בחוק חדשני, אשר בא לאגד את כל זכויות הסטודנט תחת קורת גג אחד. החוק נועד להסדיר את זכויותיו של כל תושב בישראל לנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה. כמו כן, החוק נועד להסדיר את העקרונות לזכויות הסטודנט. החברה הישראלית מחוייבת לזכויות אלו, ובעיקר לשוויון הזדמנויות בהשכלה גבוהה. כל מוסד אקדמי רשאי אמנם לקבוע את אמות המידה לתחומי הלימוד בו ולמסלולי הלימוד השונים, אולם החוק קובע איסור כל אפליה ברישום ובקבלה של סטודנטים.
לפי החוק, המוסד הלימודי ו/או אגודת הסטודנטים - צריך להנפיק לכל סטודנט הלומד אצלו תעודת סטודנט. ללמדכם, שלא מדובר בתעודה חסרת ערך, אלא כזאת המעוגנת תחת חוק ומעניקה למי שאוחז בה זכויות שונות.
כרטיס הסטודנט תקף למשך שנה, ובין הזכויות שהוא מעניק לבעליו, נכללות שורת הנחות, המשתנות מעת לעת. במסגרת זאת: הנחות לבתי-עסק שונים, לסוכנות נסיעות לחו"ל, הנחות בתחנות דלק, במסעדות רבות ברחבי הארץ, בכניסה למוזיאונים ולתיאטראות ואפילו הנחות בבנק: החל מקבלת כרטיסי צ'קים חינם, עבור להלוואות בתנאים נוחים, וכלה בפטור מעמלות על פעולות בסיסיות".
נציב קבילות סטודנטים
"חוק זכויות הסטודנטים קובע, כי בכל מוסד אקדמי יהיה נציב קבילות סטודנטים. במסגרת זאת, יהיה כל סטודנט רשאי להגיש תלונה, אם הוא סבור כי זכויותיו נפגעו לפי החוק. לכל סטודנט יש גם זכות טיעון טרם הרשעה בעבירות משמעות, ו/או בטרם הרחקתו מלימודים".
תסביר למה הכוונה?
"שלא כבימים ימימה - כל סטודנט, אשר לטענתו אינו זוכה לקבל יחס ראוי מצד הסגל האקדמי או מהצד המינהלי במוסד, רשאי להגיש תלונה על כך. נציב קבילות סטודנטים יבדוק כל תלונה ויגיש את המלצותיו לגורם המוסמך במוסד. גם הנציב עצמו יהיה נתון לפיקו ח, והוא יגיש בסוף כל שנה דו"ח על פעולותיו לבירור התלונות, אשר הגיעו אליו במהלכה".
זכויות משרתי מילואים
בחלוף השנים ובהתאם להתפתחויות במשק עבר חוק זכויות הסטודנט שני תיקונים. האחד ב-2008 והשני בשנת 2012. זאת על מנת להוסיף תקנות אשר יסדירו זכויות נוספות הנחוצות לסטודנטים, כמו: זכות משרתי מילואים או סטודנטים בתהליכי הורות. לפי התקנות שנוספו ב-2012, נקבע כי כל מוסד אקדמי ימנה רכז מילואים, כדי שזה ישמש כתובת לסטודנטים הנקראים לשירות מילואים.
במסגרת זאת, נקבעו נוהלי זכאות להיעדרויות של סטודנטים משיעורים ומקורסים או לדחיית המועד להגשת מטלות או מבחנים שלהם - בשל שירות מילואים.
כמו כן, נקבע כי המוסד יעניק סיוע לסטודנט אשר נעדר מהלימודים - כדי שהוא יוכל להשלים את חומרי הלימוד באמצעות הדרכה או חונכות.
לכל סטודנט שמורה הזכות להגיש בקשה לדחיית שירות מילואים, פעמיים בשנה. בין אם בצורה עצמאית או בעזרת דיקן הסטודנטים במוסד.
הנהלת המוסד האקדמי, תהיה רשאית להכיר בשירות המילואים כפעילות מזכה לצורך הענקת מלגות, השתתפות במעונות ונקודות זיכוי אקדמיות.
סטודנטים בתהליכי הורות
התיקון השני שנעשה בחוק על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, נוגע לכללי הזכאות של סטודנטיות לגבי התאמה עקב הריון, לידה, טיפולי פוריות, אימוץ, אומנה או קבלת ילד למשמרות.
לדברי עו"ד מנע, "החשיבות שיש לכללים האלו, נעוצה בעובדה שהם מקבעים לראשונה את זכויותיהם האקדמיות של סטודנטים וסטודנטיות, אשר נאלצים להתמודד עם השילוב של הורות והשכלה. מה שכולל בין היתר, התאמת בחינות, הגשת מטלות, הזכות להיעדרות משיעורים או הקפאת לימודים".
עם השנים,הזכויות בחוק התרחבו. ב-2014 האריכה המועצה להשכלה גבוהה את משך חופשת הלידה מארבעה שבועות הקבועים בחוק - לשישה שבועות או ל-30% מהסמסטר.
עו"ד מנע מדגיש, "כי זאת הוכחה לכך שהמאבק ליצירת שוויון מגדרי באקדמיה התחיל לשאת פירות. הצלחת השילוב בין הורות להשכלה - הוא ההצלחה של החברה כולה".
יום הסטודנט
הזכות לקיומו של יום הסטודנט הלאומי עוגן אף הוא בחוק זכויות הסטודנטים. במסגרת זאת נקבע, כי הוא יצויין מידי יום חמישי האחרון שלפני חג השבועות. יום הסטודנט הלאומי יצוין בין השאר בכנסת, בצה"ל, במוסדות האקדמיים ובכל פעילות אחרת.
מלגות
החוק קובע כי המלגות המוענקות על-ידי המוסד, יחולקו לפי אמות מידה שייקבעו על ידו והן יובאו הן לידיעת המועמדים ללימודים בו והן לידיעת הסטודנטים. תינתן עדיפות לחלוקת מלגות לסיוע על בסיס חברתי - כלכלי והישגים אקדמיים ולחלוקת מלגות הצטיינות.
הטבות
במסגרת החוק, עוגנה זכותו של כל סטודנט לקבלה הנחה בארנונה מהעירייה.
חובות המוסד
לצד הזכויות שמגיעות לסטודנטים - על-פי החוק, עו"ד מנע מדגיש כי למוסד האקדמי יש גם חובות כלפי תלמידיו. בין היתר, לא רק בהנפקת תעודת סטודנט אלא גם על-ידי פרסום מועדי הבחינות לסטודנטים. כמו כן, להבהיר לתלמידים כי כל אחד מהם זכאי לשני מועדי בחינה בתואר ראשון או גם בחינה במועד מיוחד לסטודנט. יש לו זכות לעיין במחברת הבחינה וזכות לערער על גובה ציון בחינה או עבודה.
בנוסף לכך, על המוסד לפרסם את כללי המשמעת למועמד ללימודים וגם לסטודנט, לדאוג לסוגיית מניעת הטרדה מינית ולהציב מתקן לשתיים מים קרים במוסד.
הזכויות במס הכנסה
מלבד החוק המעגן את זכויות הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, עו"ד מנע מוסיף, כי על פי פקודת מס הכנסה, סטודנט זכאי גם להקלה במס. הדבר התלוי במשך הלימודים ובתארים שעשה. כך למשל, ללומד לתואר ראשון - תחושב נקודת מס אחת לכל שנה, במשך שלוש שנות מס, ואילו לסטודנט הזכאי לקבל תואר שני תוענק מחצית נקודת זיכוי - בשתי שנות מס.
עו"ד מבהיר עוד כי על פי פקודת מס הכנסה, מי שסיים לימודי מקצוע כהנדסאי - יהיה זכאי לחצי נקודת זיכוי (1,300 שקלים בשנים שלאחר הלימודים), ואם יבחר לנצל את ההטבה בשנת 2018 - הוא יהיה זכאי לנקודת זיכוי מלאה (כ-2,600 שקלים לשנה).
* סטודנטים שיסיימו לימודים לתואר שלישי במסלול לימודים ישיר לתואר אקדמי שלישי - יהיו זכאים לחצי נקודת זיכוי, וזאת בנוסף לנקודת הזיכוי שניתנת עבור לימודים לתואר ראשון.
* ומי שסיימו לימודי תואר ברפואה או ברפואת שיניים יהיו זכאים להטבה דומה שניתנת למימוש במועדים אחרים.
הנחה במעונות יום
גם משרד הכלכלה מושיט יד על מנת להקל בנטל פרנסת המשפחה. במסגרת זאת, המשרד מסייע לסטודנטים בתשלום עבור מעונות יום ומשפחתונים. הקריטריונים לקבלת ההנחה לאמהות סטודנטיות, הן היקף לימודים של לפחות 24 שעות שבועיות או 3 קורסים בשבוע במסגרת לימודים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה.
החיים בצל המינוס
"אחרי שהבנו את לשון החוק ואת הזכויות שהוא מכיל", אומר עו"ד דוד מנע, "השאלה הגדולה היא האם הוא באמת הטיב את מעמדו של הסטודנט הישראלי או גרע ממנו".
איך ניתן לאמוד את זה?
על פי מספר מימדים. האחד מהם - הוא יוקר המחייה. מכון "מאגר מוחות", ערך עבור התאחדות הסטודנטים הארצית סקר בנושא, שהקיף כ-11,000 סטודנטים וסטודנטיות בישראל. על-פי הממצאים נראה, כי מצבו הכלכלי של הסטודנט הישראלי מחריף משנה לשנה. כך, בעוד שהכנסותיו עלו משנת 2016 ב-3% סך הוצאותיו באותה שנה גדל ב-5%, וכך הוא נכנס לגירעון גדל והולך מידי שנה.
חומרת המצב מתגברת, לאור העובדה שכ-85% מכלל הסטודנטים עובדים במקביל ללימודיהם. מעל 40% הודו כי הם נאלצים להיעזר בהוריהם או על-ידי מלגת לימודים, ורק 30% מכלל הסטודנטים, אמרו שהם מממנים את שכר-הלימוד בכוחות עצמם,
עו"ד מנע, על מה מוציאים הסטודנטים את כספם?
ההוצאה העיקרית, הינה שכר הלימוד, שעולה מדי שנה ביחס הפוך למשכורות (ראו טבלה מצורפת).
ההוצאה השנייה, הינה הדיור. מתברר שרק 8.5% מכלל הסטודנטים גרים במעונות, 46% מכלל הסטודנטים שוכרים דירות. בהקשר זה צריך לציין גם את הפערים בגובה שכר הדירה בין הערים השונות: סטודנט שגר בתל אביב, משלם כפול מעמיתו שלומד בבאר שבע או בחיפה. גם שכר הדירה בעיר ירושלים מתקרב לזה של תל אביב.
העלייה במחירי השכירות, מביאה כאמור את הסטודנטים להתגורר בבית הוריהם כדי לחסוך בעלויות. מעיון בנתונים עולה כי דווקא בתל אביב מספר הסטודנטים שגרים אצל ההורים הוא כפול (!) 2 מאשר בבאר שבע, חיפה או ירושלים. משמעות הדבר היא, לפי עו"ד מנע, כי מחירי הדיור בתל אביב זינקו באופן לא פרופורציונלי מול ערים אחרות.
האם העובדה שהסטודנטים מפרנסים את עצמם פוגעת בלימודיהם?
לא אגזים אם אומר שרצון הסטודנטים להתפרנס על מנת לממן את לימודיהם אכן בא על חשבון איכות לימודים והמצוינות הנדרשת. הסטודנטים מתפשרים על האיכות כדי לצבור עוד שעות עבודה. זאת מאחר ולהיות סטודנט בישראל - פירושו לשלם עלות של פי 4 - 5 משכר הלימוד הנדרש ממנו.
איך בכל זאת ניתן לחסוך?
"הסטודנט לבדו לא יוכל לממן את כל עלות לימודיו, ולכן בנושא הדיור למשל, אמליץ לו לחשוב על שותפים/שותפות בדירה, לחלוקת הנטל. הסטודנטים גם לא חייבים לגור בשכונות יוקרה, אלא ניתן למצוא דירות באזורים אחרים של העיר כדי להוזיל עלויות. ניתן גם למצוא דירות מחוץ לעיר ובערי הפריפריה, שהנגישות התחבורתית מהם לקמפוס הינה קלה".
ככלל, עדיף לסטודנט להשתמש בתחבורה ציבורית. מה גם שחברות האוטובוסים מציעות כרטיסים זולים לסטודנטים, כמו: "סטודן" או "חופשי חודשי. לסטודנטים יש גם הנחה ברכבת ישראל וברכבת הקלה בירושלים. אלטרנטיבה נוספת היא שימוש באופניים חשמליים או בקורקינט חשמלי - שהם כלי תחבורה זול יותר. בהקשר לכך נציין, כי מגרשי החנייה בקמפוסים עמוסים בכלי תחבורה זולים כגון אלו. לאחרונה מדובר גם על התארגנות של קבוצות לנסיעה ברכב לא רק לעבודה אלא גם לאוניברסיטה.
דרך נוספת להגדיל את ההכנסה היא על-ידי השתתפות בפרויקטים חברתיים שמציע הקמפוס.
מה באשר למבצעים עבור סטודנטים?
גופים שונים פותחים במבצעים לסטודנטים אשר באים להקל עליהם פיננסית. במסגרת זאת אני מציע:
לבדוק בכל חברות האוטובוסים מה הן ההנחות לסטודנטים.
לבדוק בכל רשויות המדיה מה הם המבצעים להתקנת רשתות תקשורת בבתי הסטודנטים.
לברר בבנקים ובחברות הביטוח מה הם מציעים לסטודנטים בהלוואות למימון לימודיהם או לדיור.
בנוסף לכך, ישנן קרנות שונות שמסייעות לסטודנטים ובכללן:
קרן קציר – סיוע לצעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית http://www.katzir-rashi.org.il
קרן גרוס – סיוע לאוכלוסיית החיילים המשוחררים ולחרדים יוצאי שירות אזרחי https://www.gruss.org.il
קרן הישג - מלגות לחיילים בודדים משוחררים http://www.heseg.com
קרן אייסף – מלגות לסטודנטים מבטיחים עם קשיים כלכליים, לחיילים משוחררים ולסטודנטים מהפריפריה http://www.isef.org.il
הסוכנות היהודית - קרן המסייעת עולים, ללומדים בפריפריה החברתית ולבוגרי כפרי הנוער http://www.jewishagency.org
קרן פסיפס – סיוע לסטודנטים ברכישת מקצוע לצורך פרנסה http://psifas.org
איך מחזקים את ישראל כמעצמת סייבר?
מסלול לימודים חדש להכשרת מורים בתחום הסייבר, כמענה לצורך לאומי המכללה האקדמית בית ברל בשיתוף המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י בעידן בו מנכ"ל פייסבוק נקרא להעיד בקונגרס האמריקני על דליפת מידע והאקרים תוקפים אתרי אינטרנט ישראלים חדשות לבקרים – תחום הסייבר חשוב מתמיד לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. כדי להמשיך ולהיות בין המדינות המובילות בתחום זה בעולם, יש צורך במורים מקצועיים שיידעו להכשיר תלמידים בתחום מגיל צעיר. המכללה פתחה תוכנית ייחודית וייעודית להכשרת מורים להוראת מדעי המחשב עם התמחות במגמה להנדסת תוכנה בהתמחות הגנת סייבר. בוגרי התוכנית יקבלו תעודת הוראה במדעי המחשב לביה"ס העל-יסודי ותעודת התמקצעות בתחום הסייבר והוראתו. לתוכנית החדשה יכולים להתקבל בוגרי תואר ראשון בממוצע של 75 לפחות בתחומי מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ותחומים משיקים.
