מהפכת המולטיברסיטה
רובוטים ומחשבים עשויים לאייש בעתיד הקרוב את מחצית מהעבודות הקיימות כיום. באוניברסיטת חיפה מתמודדים עם השינויים בשוק העבודה בעזרת בוגרים שהם "מולטי" וגם: איך כל זה מתקשר ללופר?
על פניו ובמבט ראשון, שני החוגים שהסטודנטית סאמר יעקב לומדת היום באוניברסיטת חיפה, אינם קשורים ואפילו רחוקים זה מזה. מצד אחד: מתמטיקה ומצד שני: מוסיקה. אבל כששואלים את יעקב מה היא מתכננת לעשות עם המקצועות האלה בעתיד? היא שולפת את הקלף המנצח: הלופר! כן, כן, מה ששמעתם. מסתבר כי הנציגה שלנו לאירוויזיון נטע ברזילי לא לבד. יעקב מספרת, כי עולם המוסיקה האלקטרונית מושך אותה מאוד, והוא יכול לדבריה להביא לידי ביטוי את שני החוגים אותם היא לומדת. איך בדיוק? יעקב מסבירה: "העולם צועד בכיוון הזה ודי לראות כיצד הלופר שבו משתמשת נטע ברזילי תפס תאוצה וכבש את כל המצעדים. אני חייבת לומר, כי למרות העומס הרב בלימודי שני החוגים, שכוללים בנוסף ללימודים העיוניים גם חזרות במסגרת המקהלה, אני שלמה מאוד עם הבחירה שעשיתי".
עד כמה שלימודים בשיטה כזאת נשמעים קשים, או אולי אפילו מוגזמים, באוניברסיטת חיפה, כך מתברר, מעודדים מאוד את המגמה. "מאחר והמהפכה הטכנולוגית בשוק העבודה משתנה בקצב מסחרר, הרי שעל מנת לרוץ איתה ולא לפגר מאחוריה, אנחנו צריכים להכשיר אנשים עבור תפקידים שעדיין לא קיימים ולפתור בעיות שעדיין לא נוצרו, על ידי שימוש בטכנולוגיה שעדיין לא הומצאה. זהו האתגר הגדול של המאה ה-21", מסביר מולי אדן, יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה. עד לאחרונה אדן שימש בתפקיד סגן נשיא בכיר של אינטל העולמית וקודם לכן נשיא אינטל ישראל. באוניברסיטת חיפה זורמים עם הגישה שלו ומאמינים שאם אדן כבר הספיק לככב ברשימת עשרת המוחות המבריקים בתחום הטכנולוגיה של מגזין "פורבס", אז נראה שהוא יודע על מה הוא מדבר. במסגרת זאת, השיקה אוניברסיטת חיפה לאחרונה את מהפכת המולטיברסיטה. במוקד המולטיברסיטה עומדת התפיסה, כי מאחר והעתיד נמצא בשילובים, הרי שכדי להיות מוכנים למקצועות העתיד צריך להיערך כבר מעכשיו, ולשלב במסגרת תוכנית הלימודים יותר מאשר תחום אחד.
מדוע בעצם?
"במטרה לייצר עבור הסטודנט ידע משולב ורב תחומי, ותוך כדי כך, גם להקנות לו ארגז כלים מעשיים, אשר יילמדו אותו איך להשתמש באותו ידע משולב", אומר אדן.
לשלב ולהחכים
נשמע לכם מסובך? לא בהכרח. הסטודנט בוחר כמו תמיד ללמוד מקצוע מרכזי, אלא שבמסגרת המולטיברסיטה, הוא מתמקצע בתחום לימודים נוסף ושונה אותו הוא יוכל לשלב אחר-כך במסגרת עבודתו. כך, למשל, שילוב בין לימודי משפטים ללימודי כלכלה - יאפשר לאותו הסטודנט להיות לא "רק" עורך דין, אלא גם מי שיודע לשלב את תחום המשפט עם ידע כלכלי נרחב. דבר שיסייע לו בעתיד ויפתח בפניו אפשרויות רבות יותר להתקבל לעבודה.
בהמשך לכך, בוגרים אשר ישלבו בין מקצועות הפסיכולוגיה והכלכלה, יוכלו לנצל את הידע שלהם בנוגע להתנהגות האנושית, על מנת להיות כלכלנים טובים יותר.
לעומתם, בוגרים שישלבו את לימודי המשפטים עם מדעי המחשב, יוכלו לעמוד בחזית התובנות הטכנולוגיות, שדרושות לצורך חקיקת חוקים ברוח הזמן.
דוגמה מובהקת לתפיסה העתידית הזאת, ניתן למצוא כבר בתוכנית הלימודים החדשה במדעי הקוגניציה ( חקר המוח), אשר נפתחה לאחרונה באוניברסיטת חיפה. התוכנית החדשה משלבת באופן מובנה בין ארבעה (!) תחומים אשר נראים שונים במבט ראשון, בהם: קוגניציה, מדעי המחשב, פילוסופיה ובלשנות - אבל רק על פניו. מפתחי התוכנית מסבירים, כי מבט מעמיק יותר בה מספק תובנות שונות. בשנים האחרונות, החוקרים הבינו כי המוח האנושי פועל במקרים רבים באופן רשתי. הדבר דומה לדבריהם, לדרך שבה הרשתות הממוחשבות פועלות. לכן ידע בתחום מערכת התקשורת אשר נלמד בחוג למערכות מידע, הוא קריטי לדבריהם לתחום חקר המוח וההתנהגות, וגם ההיפך! כדי לדמות עד כמה שניתן את ההתנהגות האנושית - המתכנתים צריכים לדעת מה הוא הגורם להתנהגות האנושית. החוקרים מזכירים כי עובדתית, עוד הרבה לפני שחוקר המוח הראשון ניסה להבין כיצד המוח של האדם עובד, היו אלה הפילוסופים שניסו לרדת לעמקי התודעה וההכרה האנושית, כדי לנסות ולהבין מה הוא הדבר אשר הופך אותנו לאנושיים.
לצד ההבנה כי שילובים בין מקצועות יכולים להעשיר תחום אחד גדול יותר, בשנים האחרונות מתגברת גם ההכרה שדווקא שילובים שאינם "קשורים" זה לזה, עשויים לפתוח לנו דלת לתחומים חדשים לגמרי. במסגרת הרצאה שערכה הסופרת והאמנית אמילי וופניק ואשר זכתה למיליוני צפיות ברשת האינטרנטית החדשה TED, היא הסבירה כי השאלה הכל כך מוכרת לנו: "מה תרצו להיות כשתהיו גדולים"? - כבר לא מחייבת מענה של תשובה אחת, וכי במציאות העכשווית כבר לא צריך לבחור. לטענת וופניק, השילובים בין התחומים, הם אלה שיוצרים את היתרונות בעולם החדש, מאחר והם מחייבים את האנשים לפעול בדרך יצירתית. השילובים - ובעיקר בין תחומים שנראים לא קשורים זה לזה - מחייבים את האנשים לצאת מגבולות המוכר והנוח. הם דורשים יכולות למידה מוגברות, וכן מוכנות ללמוד דברים חדשים ולהתחיל הכל מההתחלה.
לשבור את החומות
במחקר חדש שערך הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD), הוא צופה כי בעתיד הקרוב כמחצית מהעבודות האנושיות הקיימות כיום בשוק ייעלמו, ואת מקומם של העובדים יתפסו הרובוטים והמחשבים. מאחר וכך יהיה, היכולות שמציעה מהפכת המולטיברסיטה, יהפכו להיות חשובות במיוחד.
בניסיון לנסות ולחזות אלו כישורים יידרשו לאנשים בעתיד הקרוב, בתקופה שבה הטכנולוגיה משנה את חיינו בצורה כל כך משמעותית, נערך כנס של מומחי הפורום הכלכלי העולמי. המסקנה של המומחים האלה הייתה, כי יידרשו כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יצירתיות וגמישות מחשבתית - מה שאף רובוט או מחשב לא יוכל להחליף.
נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופסור רון רובין, מסכים. לדבריו, הקניית הכישורים האלה הם שיבדילו בעתיד בין אוניברסיטאות המחקר למוסדות אחרים, והוא מפרט: "המטרה של אוניברסיטת חיפה היא לא רק שהסטודנטים שלנו ילמדו תחומים שונים, אלא גם להעניק להם את הכלים הדרושים, כדי לאפשר לכל תחום, להפרות את התחום האחר".
ומה נדרש מהסטודנט לשם כך?
נדרשת ממנו כמובן גמישות מחשבתית, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, יכולת לעבד נתונים ולדעת כיצד להשתמש בהם בכל פעם בצורה שונה. זהו למעשה ארגז הכלים שיאפשר לו להתמודד עם העולם המשתנה באופן תדיר של ימינו. אנחנו מאמינים כי הצעד הראשון והמתחייב כדי לעשות את זה, הוא להתחיל ולשבור את החומות בין התחומים".
ומה באשר לסטודנטים שכבר סיימו את התואר לפי השיטה המסורתית שהייתה מקובלת עד כה? בסקר שערך מכון סמית עבור אוניברסיטת חיפה בקרב 400 בוגרי תואר ראשון של המוסד, ענו רבים מהם כי הם היו בהחלט משנים את החלטתם לגבי הבחירה לשלב בין תחומים. מתוצאות הסקר שהגיע לידינו, עולה כי כ-40% מהמשתתפים בו (160 סטודנטים) אמרו כי היו מוסיפים חוג לימודים נוסף. בקרב בוגרים מתחום התקשורת, מדעי הרוח והעבודה הסוציאלית - מחציתם אמרו שהיו מוסיפים חוג לימודים נוסף. גם בוגרי מדעי המחשב - מקצוע שנחשב לאחד היוקרתיים והמבוקשים ביותר באוניברסיטת חיפה - הבינו כי עליהם לשלב ידע נוסף. לשאלה באיזה תחום, השיבו 41% מהם (164 סטודנטים) כי הם היו מוסיפים חוג מתחום הכלכלה או הניהול.
לעומת כל אלה - פחות מ-1/3 מכלל הנשאלים (כ-130 סטודנטים) טענו כי גם לאחר לימודיהם, הם עדיין חושבים כי נכון היה להם ללמוד רק חוג אחד.
לתפעל סביבה עתירת ידע
באוניברסיטת חיפה לא מתמהמהים במירוץ נגד הזמן. לדברי פרופסור רובין, "מהפכת המולטיברסיטה שנכנסה לאוניברסיטה במרץ רב, כבר תקיף במאה ה-21 את כלל הסטודנטים, את מכלול הפקולטות ואת כל החוגים במסגרת החטיבות הבסיסיות, כחלק מלימודי התואר. כל זאת, במטרה להעניק לבוגרים ארגז כלים מלא, שהיום לא ניתן לכלל הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות בישראל. "אין לי ספק שכל בוגר שלנו, יהיה חייב לרכוש לעצמו ידע בסיסי ממדעי הרוח מצד אחד, אבל גם אוריינות חישובית (יכולת התמצאות) מהצד השני".
למה הכוונה?
"אני סבור כי לא ייתכן מצב, שבו סטודנטית תסיים תואר ראשון במדעי המחשב או בביולוגיה לדוגמה, אבל לא תקבל את הכלים לחשיבה ביקורתית שמקבלים סטודנטים אשר לומדים במדעי הרוח. וכך גם ההיפך. לא יכול להיות שסטודנט יסיים תואר ראשון במדעי הרוח, אבל לא ידע מושגים בסיסיים באוריינות (התמצאות) טכנולוגית".
יש עוד דוגמאות כאלה?
"לצד שני התחומים האלה, כל בוגר יהיה חייב להכיר, לדעת, להבין ולתפעל בסביבה עתירת ידע. אנחנו כבר מזמן נמצאים בעידן ה-Big Data (מאגרי נתונים). זה אומר, שכמעט כל אחד יהיה חייב לדעת כיצד לחפש ולהשיג מידע, לדעת איך להבדיל בין הררי המידע הלא שימושי עבורו והכי חשוב - מה לעשות עם אותו המידע, לאחר שהוא הצליח להשיג אותו".
הגישה שפרופסור רובין אוחז בה, מקבלת חיזוק משמעותי במחקר שערך ארגון ה-OECD בעניין ההשתלטות העתידית של הרובוטים והמחשבים על רבות מהעבודות הקיימות כיום בשוק העבודה. לפי המחקר הזה עולה, כי המשרות שצפויות יהיו להמשיך ולהיות מאוישות על ידי בני האדם, יהיו כאלה הדורשות יותר השכלה והכשרה. במילים אחרות, מדובר בעבודות אשר הקריטריונים שיידרשו מהעובדים בהן, יהיו: אינטרקציה אנושית, יצירתיות, יכולת לפתור בעיות וכן טיפול באחרים.
אלו עבודות למשל?
"למשל המכונית, שתהפוך בקרוב להיות אוטונומית. לכאורה היא אמורה לייתר את העבודה של המתכנתים, אבל בפועל, בדיוק ההיפך. היא תהפוך את העבודה שלהם להרבה יותר מאתגרת".
וזה מדוע?
"כיוון שהם יהיו אלה אשר יצטרכו לחשוב על ההשלכות האתיות והמשפטיות של העניין. לכן היתרון של מתכנת שלמד גם פילוסופיה וגם משפטים - יעלה באופן משמעותי".
בינה מלאכותית
השאלה האם תחום התקשורת ובמיוחד העיתונות המודפסת ייעלמו, או יצטרכו לשנות כיוון בעתיד הרובוטי המתקרב, מטרידה אף היא את החוקרים והעוסקים בנושא. כבר כיום הוושינגטון פוסט הודיע, כי חלק מהכתבות שעלו באתר שלו במרוצת השנה החולפת, נכתבו לא פחות מאשר על-ידי בינה מלאכותית(!). במסגרת זאת, אנשים שירצו לעבוד בתחום התקשורת - קרי: עיתונאים, תחקירנים או עורכים, ייאלצו להתמקצע במדעי המחשב.
לדברי רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופסור גוסטבו מש, "יהיו תחומים רבים, שמי שלא יבוא אליהם עם ידע מגוון, פשוט יהפוך להיות לא רלוונטי". פרופסור מש, הוא בין הסוציולוגים הראשונים במדינת ישראל ששילב את התחום הטכנולוגי במחקריו. כיום פרופסור מש נחשב חוקר מוביל בתחום הסוציולוגיה של הרשתות החברתיות. לדבריו, הסוגיות הגדולות שעומדות לפתחה של האנושות הן סוגיות רב תחומיות, ולכן הפתרונות להן גם יהיו חייבים להיות רב תחומיים.
אתה יכול לפרט באלו סוגיות מדובר?
למשל, סוגיית העוני. מדובר בבעיה שכוללת היבטים חברתיים, כלכליים ומדיניים. לעומתה, הסוגיה של תוחלת החיים ההולכת ועולה - כוללת היבטים ממדעי הזקנה, היבטים כלכליים, היבטים ביולוגים ועוד.
האוניברסיטאות נבנו במשך מאות שנים, כך שכל דיסציפלינה מתבצרת סביב עצמה ומראה מדוע היא שונה מדיסציפלינות אחרות. גם הלימודים היו חוגיים - כמו שני חצאים שלא מתקשרים זה עם זה. אנחנו באוניברסיטת חיפה, מנסים לגרום לחצאים האלה להתחיל לדבר זה עם זה ולהגיע לשלם שגדול מסכום חלקיו".
כדי לעמוד בהתחייבות הזאת, פרופסור מש מרגיע ואומר כי הלימודים החל מעתה, לא יכללו רק שילובים, אלא גם קורסים ייחודיים בלמידה רב תחומית, כדי שהסטודנטים יקבלו את הכלים המעשיים בעזרתם יוכלו לשלב בין התחומים. בנוסף לכך, הם יאפשרו לכל הסטודנטים - בלי קשר באיזה חוג או פקולטה הם בחרו ללמוד - לבצע סמינר ועבודה מסכמת במרכז מחקר של האוניברסיטה. כך הם יקבלו אפשרות נוספת לקבל כלים מעשיים למחקר רב תחומי, תוך הקניית ארגז כלים שיאפשר להם להשתלב במעגל העבודה. ניתן יהיה למשל לבצע עבודה מסכמת במרכז למשפט וסייבר - שיקנה להם כלים מעשיים בתחומים, כמו: זכויות יוצרים, דיני קניין רוחני ועוד. בנוסף, יוכלו לשלב עבודה במכון קיסריה לישומיים במדעי המחשב - שתוכל להכשיר סטודנטים לתחומים במדעי הרוח הדיגיטליים. אפשרות נוספת תהיה לשלב בין מרכזים שונים וכך לבצע עבודה משותפת למרכז לחקר גגות ירוקים - ולמרכז לחקר משאבי הטבע והסביבה.
"בסופו של דבר", פרופסור מש מסכם, "אנחנו מאמינים, שכך נכין בצורה הטובה ביותר את הבוגרים שלנו לעתיד בשוק העבודה, או בהמשך דרכם - בתחום המחקר".
