מלגות לדו קיום
תוכנית "מדברים ערבית" שמפעילה התאחדות הסטודנטים הארצית ב-25 קמפוסים, מייצרת שיח משותף בין סטודנטים יהודים - לערבים באמצעות השפה
לפני כשנתיים, נתקלו סטודנטים הלומדים עבודה סוציאלית ורפואה באוניברסיטת תל-אביב, בבעיה. הם פשוט לא הצליחו לתקשר עם המטופלים שלהם, דוברי השפה הערבית, בשום צורה. לאחר מספר ניסיונות כושלים, אותם סטודנטים הבינו כי מחסום השפה הוא אשר יוצר קושי ממשי בהגעה אל המטופל, וכששוחחו על הסוגיה עם חבריהם בקמפוס, התברר להם כי הקושי הזה קיים גם בקרב סטודנטים מתחומי לימוד נוספים, בהם: מדעי המחשב, פסיכולוגיה, סיעוד ועוד. אלא שמחסום השפה לא נגע רק למטופלים, אלא גם לחבריהם לספסל הלימודים, דוברי השפה הערבית. מצד אחד, הסטודנטים הערבים שמעו את חבריהם היהודים משתמשים באורח קבע במילים כמו: 'אהלן' (שלום), 'אנא עארף?' (אני יודע!?), 'מעאפן' (לא מציאה), 'תיסלם' (כל הכבוד) ועוד כל מיני מילים - כסלנג, מבלי שהם מודעים לכך כי מקורן בשפה הערבית, ומצד שני, הם לא הצליחו לתקשר איתם באותה השפה. המסקנה של כולם הייתה אחת: אין מנוס וחייבים ללמוד ערבית מדוברת.
בהתאחדות הסטודנטים הארצית ובפרויקט פר"ח החליטו להרים את הכפפה, ומתוך הצורך הזה, הקימו מטעמם את התוכנית: "מדברים ערבית" שתכליתה: לימוד ערבית מדוברת. זאת, מתוך מטרה ליצור שיח משותף בין הצדדים באמצעות אחד המרכיבים הבסיסים יותר - השפה. במסגרת התוכנית "מדברים ערבית", סטודנטים דוברי ערבית כשפת-אם, עוברים הכשרה מקצועית ללימוד שפה והם משמשים כמורים בעצמם, עבור עמיתיהם הסטודנטים שאינם דוברי ערבית. הקריטריונים שנדרשים מאותה סטודנטים-מורים, מחייבים אותם ללמוד במוסד אקדמי מוכר, להפגין יכולות ביטוי גבוהות, לדבר ערבית כשפת-אם (חובה), להיות בעלי ניסיון בהדרכה, בעלי זיקה לנושא ומוטיבציה לשינוי ועם רקע בפעילות חברתית - כיתרון. השיעורים עצמם נערכים במסגרת של קבוצות לימוד קטנות, כאשר מעבר ללימוד השפה הערבית, הסטודנטים נחשפים אגב כך גם לתרבות הערבית העשירה. וזאת באמצעות שירים, פתגמים, סרטים, מערכונים ועוד.
ערבית תמורת מלגה
כמו אש בשדה קוצים, החל מהרגע שתוכנית "מדברים ערבית" עלתה כאפשרות, היא התפשטה בכל רחבי הארץ והדרישה להצטרף אליה היו גדולות. היום התוכנית מתקיימת כבר ב-25 קמפוסים שונים, שותפים בה למעלה מ-60 סטודנטים ערבים-מורים, שמעבירים את הקורסים הללו לכ-800 סטודנטים יהודים. לצד מתן האפשרות לכל סטודנט לרכוש כלים להבנה ודיבור, הפרויקט "מדברים ערבית" מציע מענה רחב למצוקת המלגות הקיימות בקרב סטודנטים ערבים. בתמורה להוראת השפה, הם זוכים למלגה מכובדת בגובה 6.5 אלף שקלים, ונקראים משום כך בלשון המקצועית: מלגאים. בהתאחדות הסטודנטים הארצית גאים לספר, כי כתוצאה מדו-השיח שנוצר בין הצדדים, המורים והסטודנטים הופכים להיות סוכני שינוי של ממש. הם מדגישים, כי שני הצדדים נרתמים לעניין ומביאים איתם מיומנויות מגוונות ומעשירות. הצלחת הפרויקט, מסבירים בהתאחדות הסטודנטים הארצית, מעניקה את ההזדמנות להפוך את הקמפוס ואת הסביבה בכלל, למרחב משותף ולשינוי פני המציאות החברתית בישראל.
כאשר רים שנאן, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שמעה על הפרויקט, היא התלהבה ממנו מאוד. "כל כך רציתי להיות חלק מהפרויקט החשוב הזה," היא מספרת, ומוסיפה: "לשמחתי הרבה, השנה התמזל מזלי ואכן התקבלתי אליו כמורה. לפני כן, האמת שהיה לי קצת מוזר בכל פעם ששמעתי את עמיתיי היהודים אומרים בטבעיות מילים, כמו: 'סבבה' (בסדר), 'באסה' (עצב), 'מברוכ' (מזל טוב), 'חאלס' (די) ועוד עשרות מילים שמקורן בשפה הערבית, או שבמקרה היותר טוב, הם גם ידעו להגיד משפט או שניים, שלמדו מתישהו בבית-הספר. כמובן שזה לא היה מספיק כדי לתקשר ממש בשפה הערבית".
למה השתתפות בתוכנית הזאת חשובה עבורך?
"כי היום אני מבינה את החשיבות של השפה כאמצעי תקשורת. את החשיבות של הבנת האחר ואת קבלתו - למרות השוני, ובעיקר את כוחה של השפה כאמצעי מגשר, שבהחלט עשוי לקרב בין האנשים. מבחינתי, השתתפות בפרוייקט "מדברים ערבית" מהווה יישום בפועל של אמונותיי. עצם העובדה שמתמקדים בצדדים החיוביים, בדמיון - ולא בשוני, עשוי בהחלט להביא אותנו למצב חיובי ואופטימי יותר בין הצדדים".
הופתעת מכך שיש סטודנטים יהודים שרוצים ללמוד ערבית?
"האמת שכן. הופתעתי לגלות שישנם לא מעט סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, המעוניינים ללמוד ערבית מדוברת, אף שהדבר הזה כרוך בהוספת עוד שעה וחצי למערכת השבועית שלהם העמוסה גם ככה. נדהמתי עוד יותר, כשגיליתי מה הן הסיבות שגורמות לאותם הסטודנטים לרצות ללמוד ערבית. במפגש פתיחה של אחד מהקורסים שלימדתי השנה, שאלתי את הסטודנטים מדוע חשוב להם לדעת לדבר בערבית. אז מעבר לתשובה הבנאלית שמדובר בשפה הרשמית השנייה בישראל, רוב התשובות היו מכוונות ברובן לעניין התקשורתי, ולרצון להבין את האחר. מה שאומר בעיניי, שיש עוד אנשים בארץ, שרוצים דו קיום למען שני העמים".
מה אתם מלמדים אותם בדיוק?
"הלימוד מסתמך על תוכנה משוכללת, שבאמצעותה לומדים מילים חדשות, נושאים דקדוקיים וגם נחשפים לתרבות הערבית. אך לא רק. המפגשים נערכים באווירה דינמית, כך שיש מקום לשאול שאלות שאינן קשורה בהכרח לתוכנית הלימודים. לנהל שיחות על נושאים אקטואליים שונים - והכל כמובן בערבית, לפחות בשלבים המתקדמים של הקורס. לדוגמה, אחד הסטודנטים שאל אותי יום אחד על האמונה של הדרוזים בגלגול נשמות, וניהלנו שיחה בנושא. אני אומרת שכדי לדון בנושא כלשהו, יש להביא אותו לשיח! אז בואו ללמדו ערבית מדוברת, ושנדבר על נושאים כמו שלום ודו-קיום גם בערבית נכונה".
***סטודנטים המעוניינים להשתתף בפרויקט "מדברים ערבית", יכולים להיכנס לאתר התאחדות הסטודנטים הארצית ולהירשם שם: www.nuis.co.il
לראשונה בישראל
תוכנית לימודים לאקדמאים שרוצים ללמד כמורים בבית הספר היסודי שמעניקה גם תעודת הוראה וגם תואר שני
בשנים האחרונות הולך וגדל הצורך במורים מקצועיים ואיכותיים בבתי הספר היסודיים, ובמיוחד גדל הביקוש למורים בעלי תארים מתקדמים המגיעים למערכת החינוך עם ניסיון וידע בתחומם המקצועי. בעקבות צורך זה, יזמה המכללה האקדמית בית ברל פתיחת תוכנית חדשה לתואר שני ותעודת הוראה לבתי הספר היסודיים. התוכנית החדשה והבלעדית לתואר שני M.Teach "מוסמך בהוראה" לביה"ס היסודי, מיועדת לבעלי תואר ראשון במקצועות הוראה רלוונטיים: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעים מדוייקים ומדעי החיים. מועמדים המתקבלים לתוכנית זכאים למלגות והטבות עד לגובה של 32,500 ש"ח.
