בעלי תנופורט קיבלו מהבנקים אור ירוק לרכישת בזק
כידן דהרי וירון אדיב קיבלו אור ירוק לרכישת השליטה באינטרנט זהב ודרכה בבזק, לאחר שיציגו הצהרות הון אישיות. הם התחייבו להזרים 200 מיליון שקל במזומן ו־250 מיליון נוספים אם מניית בזק תזנק ב־50% בתוך שלוש שנים
בעלי חברת הנדל"ן המניב "תנופורט", כידן דהרי וירון אדיב, סיכמו עם הבנקים הנושים של יורוקום, על רכישת השליטה בבזק. ל"כלכליסט" נודע כי בישיבה שנערכה בשבוע שעבר, סיכמו השניים על מחיר העסקה, אבל נדרשו על ידי הבנקים כתנאי לחתימתה, להציג הצהרת הון אישית ומסמכי הוכחת יכולת להעמדת הסכומים הנדרשים לעסקה.
דהרי ואדיב פועלים בימים אלה להשגת המסמכים ולהצגתם לבנקים. במידה שהמסמכים שיגישו יהיו לשביעות רצונם, הרי שהשניים ירכשו את השליטה באינטרנט זהב (55%), ודרכה את השליטה בבזק. תנאי נוסף שהעמידו הבנקים: הזרמת הון של השניים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לפחות, לקופת אינטרנט זהב, עוד לפני השלמת העסקה. השניים הסכימו לכל התנאים. יורוקום היא החברה האם של אינטרנט זהב, המחזיקה בבי-קום ודרכה בשליטה בבזק.
האפסייד מקל על הבנקים בקבלת העסקה
על פי מתווה העסקה, ישלמו דהרי ואדיב 175 מיליון שקל עם חתימת העסקה, ו־25 מיליון שקל שנה לאחר מכן. בנוסף ל־200 מיליון שקל שיהוו את רכיב המזומן, יש בעסקה רכיב אפסייד המתייחס לעלייה פוטנציאלית של מניית בזק, ולא של מניית אינטרנט זהב. הדבר מקל על הבנקים לקבל את העסקה, שכן הסיכוי לעלייה במחיר מניית נכס הבסיס גבוה יותר מאשר בחברה שנמצאת שתי קומות מעליה במעלה הפירמידה. מרכיב האפסייד מדורג עד ל־250 מיליון שקל נוספים – סכום שישולם במידה שבשלוש השנים הקרובות תגיע מניית בזק לשער שגבוה ב־50% מהשער שלה בזמן ביצוע העסקה.
בשל ההיכרות הקצרה יחסית עם השניים, ולאור ספקות שעלו בקרב חלק מהבנקים לגבי היכולות הפיננסיות של דהרי ואדיב, הם התבקשו כאמור להציג מכתבי הוכחת יכולת והצהרת הון אישית. השניים הסכימו, ובנוסף נעתרו לדרישה נוספת להעמיד ערבויות אישיות לעסקה. הבנקים הנושים שלהם חבה יורוקום תקשורת 961 מיליון שקל - דיסקונט, הפועלים והבינלאומי - ספגו ביקורת קשה על ניהול התהליך למימוש אחזקות יורוקום של שאול אלוביץ'. יורוקום הגיעה לפירוק לאחר שבנק הפועלים הגיש בקשה לבית המשפט, בשל חוסר יכולתה של החברה לפרוע את חובותיה. בפגישה שנערכה בשבוע שעבר הסכימו כל שלושת הבנקים הנושים למתווה, בכפוף לתנאים הנ"ל.
את ההצעה לרכישת השליטה באינטרנט זהב - מפתיעה לכשעצמה - הגישו השניים ב־26 באפריל, והיא נחשפה בלעדית באתר "כלכליסט". באותה העת הם התמודדו מול האחים נתי ועופר סיידוף, וכן מול האחים צחי וחן נוימן - אך בבנקים החליטו בסופו של דבר שההצעות אינן אטרקטיביות מספיק. הם סברו כי עדיף שלא לבצע מכירה תחת לחץ, אלא להיכנס להליך פירוק מסודר.
ההצעה של האחים נוימן כבר אינה בתוקף
האחים נוימן קיימו גם הם מגעים שקטים במקביל עם הבנקים, אבל ההצעה שלהם אינה בתוקף כבר, והם לא הגישו הצעה חדשה. המגעים של תנופורט נשמרו על אש קטנה ולא נחשפו, במטרה לסיים את ההליך של הגשת המסמכים הנדרשים ולחתום, מבלי שגורמים אחרים ינסו להפריע להליך. "הכל יהיה תלוי מרגע קבלת המסמכים ברמת השכנוע של הבנקים, שהשניים יכולים לעמוד בתנאי התשלום של מרבית הסכום - כולל האפסייד. אם כי במקרה של עלייה במחיר מניית בזק, המצב יהיה שונה", אמר מקורב לעסקה ל"כלכליסט".
הבנקים הנושים של יורוקום החלו בתהליך מימוש של נכסי קבוצת יורוקום לפני שלושה שבועות, כשמכרו את מניות השליטה בחברת אנלייט אנרגיה לגופים מוסדיים תמורת כ־135 מיליון שקל. בנוסף נמכרה השליטה בחברת DM אלקטרוניקה, לפי שווי 65 מיליון שקל, לידי חברת אפקון הבורסאית, וכן החברות התפעוליות של הקבוצה לידי קבוצת ח.י.
הבנקים איבדו את אחד הנכסים המרכזיים של יורוקום - מניות השליטה בחלל תקשורת. הן הועברו לכינוס בידי נושי יורוקום נדל"ן, החברה האחות של יורוקום תקשורת, בשל חוב של 250 מיליון שקל. מניות אלה מצויות בידי הכונס מטעם בנק מזרחי־טפחות וגופים מוסדיים, עו"ד חגי אולמן.
בשבוע שעבר הגיש אולמן בקשה לבית המשפט למנות שלושה דירקטורים בחלל תקשורת במקום נציגי יורוקום. שלושת הדירקטורים הם מנכ"ל אל על לשעבר חיים רומנו, מנכ"ל אקסלנס לשעבר עוזי דנינו ואבי ברגר. בנוסף מבקש אולמן למנות מעריך שווי לחברת חלל, לקראת מימוש מניות השליטה בה.
לפנייה לכתב/ת 
