חשש: בתי עסק ועצמאים יחויבו לשלם על מסוף תשלום שסובסד כבר

מי ישלם על המסוף החדש? הוראה של בנק ישראל תחייב בתי עסק, החל מ-2019, לשאת באחריות במקרה של הונאה בכרטיס אשראי, אם לא יעברו למסוף חדש העומד בתקן אבטחה מתקדם.

• "החובה להקשת קוד סודי תגרום לעיכובים ומריבות בבתי העסק"
  

נכון להיום, במקרה שבו נעשה שימוש לרעה בכרטיס ומישהו גיהץ בבית העסק כרטיס גנוב, חברת כרטיסי האשראי נושאת באחריות והיא מחויבת לפצות הלקוח שמחשבונו נמשכו כספים.

מתוך רצון לקדם את תשתית כרטיסי האשראי בישראל וכן את תקני האבטחה, כך שיעמדו בסטנדרטים בינלאומיים, מעוניין בנק ישראל "לדרבן" את בתי העסק לעבור למסופים חדשים ומאובטחים יותר.

מדובר במסופים שיעמדו בתקן הבינלאומי EMV (ראשי תיבות של שלוש חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות שפיתחו אותו: Europay ,MasterCard ,Visa) שנועד לאפשר ביצוע עסקאות בצורה מאובטחת בכרטיס אשראי חכם – כרטיס בעל שבב אלקטרוני.

בניגוד לנהוג היום בישראל, התקן הזה דורש מהקונה הקשת קוד סודי (בדומה למשיכת כספים בכספומט) בכל עסקה בכרטיס ,במקביל לכך שמסוף התשלום הנמצא בבית העסק קורא את השבב האלקטרוני שעל גבי כרטיס האשראי, כתחליף ל"גיהוץ" המגנטי אליו הורגלנו .

השימוש בתקן הזה מצמצם באופן ניכר את הסיכוי להונאות בכרטיסי אשראי, היות ואי אפשר לרכוש בכרטיס אשראי בלי לדעת את הסיסמה של הכרטיס.

חברות האשראי הבינלאומיות מפעילות לחצים גדולים להחלת התקן, שקיים כבר כמעט בכל המדינות המפותחות, גם בישראל, ואולם יישומו בארץ נדחה פעמים רבות, כאשר אחת הסוגיות העיקריות שבמחלוקת היא – מי ישלם על המסופים החדשים.

הוראת בנק ישראל אמורה להיכנס לתוקף כאמור בתחילת 2019, אלא שגם המועד הזה, מסתבר צפוי להידחות.

"חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות כבר תגמלו"

בדיון שהתקיים היום (ג') בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, לבקשת מספר חברי כנסת, הוטחו האשמות קשות כנגד הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל על כך שהוא מטיל על בית העסק חובה לרכוש מסוף חדש בעלות של מאות שקלים, זאת בנוסף להוצאה שוטפת של דמי תחזוקה חודשיים העומדים על עשרות שקלים למסוף.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, שדבריו נתמכו גם על ידי נציגי משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, אין שום סיבה שעסק קטן יצטרך להוציא מכיסו את ההוצאה הזו ועל חברות כרטיסי האשראי לשאת בתשלום. כבל האשים גם את הפיקוח על הבנקים בכך שהוא שומר על האינטרסים של חברות כרטיסי האשראי במקום לדאוג לעסקים הקטנים ולציבור הצרכנים.

נציגי החברות המוכרות ומתפעלות את מסופי האשראי, מאיר רן, מנכ"ל חברת "כספיט" ושמחה גנדלמן מחברת "וריפון" טענו כי ברוב המדינות בעולם חברות האשראי הבינלאומיות ויזה ומסטרקארד שדוחפות להטמעת התקן, מסייעות במימון המעבר למסופים חדשים ולדבריהם, גם בישראל קיבלו חברות כרטיסי האשראי סיוע מהחברות הבינלאומיות לצורך כך.

ח"כ עודד פורר, שהיה מיוזמי הדיון, אמר כי "מי שסובל מההונאות הן חברות האשראי, אך הסתבר שמי שיישאו בעלות הם בתי העסק, שגם ככה משלמים עמלות לא מבוטלות לחברת האשראי. ח"כ אכרם חסון הוסיף כי חברות האשראי הרוויחו בשנה שעברה 3 מיליארד שקל והעסקים הקטנים ממשיכים לשלם את המחיר".

נציגת הפיקוח על הבנקים, אילנית מדמוני, ניסתה להסביר כי לא מדובר בהטבה לחברות כרטיסי האשראי, אלא "חלק ממהלך להכנסת תחרות בתחום הסליקה", והוסיפה כי "יש מנגנון להקמת קרן של 10 מיליון שקלים לסיוע לעסקים קטנים".

נציין בהקשר זה כי אפשרות נוספת למימון המסופים יכולה להגיע משב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) – החברה המתפעלת את המתג המרכזי לעסקאות כרטיסי אשראי בישראל, שהיא למעשה מונופול הנמצא בבעלות הבנקים. בקופת החברה הצטברו עשרות מיליוני שקלים, בעוד שנאסר עליה להעביר את הכסף כדיבידנד לבעלי המניות.

היו"ר כבל סיכם את הדיון בוועדה ואמר כי הוא תובע מבנק ישראל לבדוק אם חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות מימנו בדרך כזו או אחרת השתתפות של החברות הישראליות במהלך. הוא אף דרש תשובה ברורה מהמפקחת על הבנקים מדוע לא להשית את העלות על חברות האשראי, וכן דרש לדחות בחצי שנה נוספת את השינוי בהסטת האחריות מחברות האשראי לעסקים.

"חברות כרטיסי האשראי הן המעצמות הכי גדולות במשק ולא ברור למה העסקים הקטנים צריכים לממן אותן. אם הן מבקשות להגן על עצמן שישתתפו בהוצאות", אמר. הוא הוסיף כי אם התשובות מהמפקחת לא יניחו את דעת חברי הוועדה בכוונתו להסדיר את הנושא בחקיקה.

בעקבות הדיון בוועדה, פנינו לחברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות בשאלה האם סייעו במישרין או בעקיפין לחברות האשראי בישראל במימון המעבר לתקן החדש.

מחברת ויזה נמסר ל-ynet בתגובה: "איננו דנים או חושפים הסכמים עם שותפים ולקוחות".

מחברת מסטרקארד טרם התקבלה תגובה.