כולם מדברים על בלוקצ'יין

תהליכים שונים בתעשייה התמהמהו בכניסה לעולם החדש בגלל הצורך במערכת אמינה שתגרום לעסקאות להיות בטוחות יותר לאורך כל התהליך. טכנולוגית הבלוקצ'יין מכילה מעין טביעות אצבע דיגיטליות, ברצף בלוקים של מידע, שמבטיחים את הבטיחות של העסקה. לאחר כעשור של שימוש, הטכנולוגיה התפשטה לתחומים כמו נדל"ן, זכויות יוצרים, חוזים משפטיים, שרשראות אספקה ועוד. כיום הולך וגדל מספר החברות הישראליות, שמיישמות את הטכנולוגיה בתחומים שונים.

ענף הפינטק, שעוסק בתחום הפיננסי בטכנולוגיה, החל דרכו במכון היצוא לפני כשנה וחצי ומשתלב במגמה עולמית מתפתחת, ברמה עולמית והישראלית.

(צילום: shutterstock)

"בלוקצ'יין היא מערכת ניהול רשומות", מסביר עתני אורון מנהל ענף הפינטק במכון היצוא. "השיוך של הבלוקצ'יין לפינטק מתאים למקור הענף אבל כמובן שאנחנו עובדים עם ענפים נוספים שאליהם מתאים הבלוקצ'יין".

"בארץ יש יחסית לעולם חברות רבות שעוסקות בתחום", אומר. לדבריו, קרוב ל-90 חברות ישראליות עוסקות בבלוקצ'יין בתחומי הבריאות, הפיננסים, חברות תשתית ועוד. "למרות שזו טכנולוגיה חדשה היא מאומצת בחום בקהילה היזמית. זו טכנולוגיה שרק מבשילה אבל ניתן כבר לראות חברות שבונות אפליקציות בתחום או חברות שבונות תשתית".

אורון מציין כי גופים פיננסיים ותאגידים מכל העולם פונים אל מכון היצוא לגבי קשרים עם חידושים שנעשים בארץ בתחום, אך לא רק הם. "יש גם סטארטאפים ישראלים שמחפשים השקעות וכאלה שמחפשים את הלקוחות הפרקטיים, שיקנו את הטכנולוגיה".

במכון עוקבים אחר החידושים בתעשייה, לומדים את הצרכים העולמיים ופועלים נקודתית בתערוכות השונות על מנת לדחוף את החברות הישראליות בתחום. "בחודש הבא מגיעה לארץ משלחת משקיעים אמריקאית, שבאה להכיר את תעשית הבלוקצ'יין. אנחנו מקיימים התייעצויות עם חברות ממשלתיות ובנקאיות כדי ללמוד את השטח והצרכים שקיימים. במקביל, יש כל הזמן פעולות פרטניות בין חברות, שאנחנו עוזרים בהן. יש דיאלוג מעניין בין גופי המדינה לבין עולם הבלוקצ'יין היזמי והציפיות לעתיד רבות", הוא מסכם.

הכירו כמה חברות ישראליות שמשתמשות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין

WAVE הופכת תהליכים חובקי עולם לאמינים

Wave היא חברת סטארט אפ, שהוקמה ב-2015 ומשתמשת בטכנולוגיית הבלוקצ'יין בתהליך שרשרת האספקה של עסקאות יבוא ויצוא בסחר הבינלאומי. "שטרות המטען הם מסמכי בעלות הכרחי בכל שרשרת אספקה קיימת של העברת סחורות", מסביר גדי רושין, מנכ"ל החברה. "בגלל שזה מסמך בעלות אי אפשר לשלוח אתו באמצעים מקובלים כמו אימייל וכדומה. טכנולוגית הבלוקצ'יין מאפשרת לכל התהליך הזה להיות דיגיטלי ואמין על כל הצדדים".

החברה הוקמה כשהצטרפה לאקסלרטור של ברקליס בניו יורק. רושין, עם נסיונו מתחום הסחר, הקים אותה עם אור גרבש, היום ה-CTO ויאיר ספיר סמנכ"ל R&D, שהגיעו מרקע טכנולוגי באבטחת מידע.

WAVE

"כששמענו לפני שנים על הביטקוין, נדלקנו על הרעיון ולמדנו את הטכנולוגיה. הבנו שאנחנו צריכים להפוך תהליכים מסורתיים לדיגיטליים ובכך לאפשר לכולם להשתלב בקלות. הבלוקצ'יין הוא פריצת דרך בהעברת ערך מאובטחת", מוסיף רושין.

"בשלב זה אנחנו עובדים עם הרבה גופים בעולם. את הפיילוט הראשון עשינו עם ברקליס. מאז היו לנו עוד עסקאות בינלאומיות ולאחרונה חתמנו הסכם עם "צים" הישראלית והסכם דיגטצית סחר עם הבנק הבינלאומי הראשון", הוא מספר. לאחרונה שחררה החברה את הגרסה האחרונה. "זו לא טכנולוגיה מסובכת היא פשוט טכנולוגיה שצריך ללמוד ולהכיר, בעיקר את היישומים שלה", הוא מסביר.

מכון היצוא מחבר את WAVE עם הרבה גורמים בעולם. "הם מבקשים שנסמן להם יעדים ואנחנו שמחים שהם פוגעים במטרות הגבוהות ביותר שהצבנו. זה מאד מעודד".

יהלומים ישנים, טכנולוגיה חדשה

חברת CARATS משתמשת בטכנולוגית הבלוקצ'יין כדי לחבר את כל השחקנים בענף היהלומים מצד אחד ומכיוון אחר, להנגיש את המסחר בתחום לקהל הרחב.

carats

החברה הוקמה לפני שנה וחצי אחרי שיזמיה עשו מחקר על שוק הסחורות. היזמנים הם אבישי שושן, המנכ"ל, עם רקע בעולם ההיי טק, יחד עם גבי דיאמנט, שלו רקע בפיננסים ומודלים פיננסים והוא היום מנהל המוצר, אור אליגולא, שמנהל את האופרציה בחברה, דור אליגולא, מנהל הפיתוח העסקי והשיווק ומור חזן שמנהל את כל צד הנדסת המוצר. לאחרונה נכנסו לשותפות עם קרן ההשקעות נט קפיטל ונצ'רס ועם הבורסה ליהלומים הישראלית, אחת משלוש הבורסות הגדולות בעולם ליהלומים.

"בשוקי סחורות בעולם הפיננסי, יש שוק פיזי של העברת סחורות ושוק פיננסי מעליו, שמייצר מסחר בניירות ערך. בעולם היהלומים יש רק מסחר פיזי. זה שוק עולמי של 80 מיליארד דולר. לייצר שוק פיננסי מעל זה מגדר את השוק. בעולם היהלומים אין גידור כזה כי אין שוק פיננסי כזה", הוא מסביר את הרציונל של החברה.

"זו הטכנולוגיה הרשמית, הראשונה בעולם, שנותנת אינדקס תמחור לבורסת יהלומים. זה אינדקס גלוי. את המידע אנחנו מקבלים מהדאטה בייס של הבורסה ליהלומים - איזה מחיר מבקשים יהלומנים. מזה אנחנו יודעים לחזות את המחיר שיקבלו. קיבלנו אישור לטכנולוגיה הזו מהבורסה וגם מגוף ביקורת חיצונית של ארנסט אנד יאנג.

"אנחנו רוצים להנגיש את עולם היהלומים לכולם וכאן נכנס התפקיד של המטבע הדיגיטלי והבלוקצ'יין", אומר שושן. "אנחנו רוצים שכולם יוכלו להשתמש בזה ובלי הפרוצדורה הבנקאית. מאחורי המטבע שאנחנו משיקים עומד פיזית יהלום, כבטוחה מול תנודתיות המטבע. התחלנו את מכירת המטבע למשקיעים פרטיים ויש הענות מרשימה ובחודשים הקרובים נשיק את המטבע לקהל הרחב", הוא מספר.

"מכון היצוא ומנהל סחר חוץ של משרד הכלכלה בשגרירויות מחברים לנו קהלים רלוונטים - בעיקר בארה"ב ובאסיה. החיבורים שלהם מסננים וממקדים לנו את הקשרים במדינות הרלוונטיות. כשנשיק את המטבע לשוק הרחב, נצטרך את הקשר שלהם אל סוחרים, תכשיטנים ובורסות אחרות בעולם", הוא מסכם.

עזרה לחקלאים בכל העולם

חברת Avenews-GT פיתחה פלטפורמה על גבי טכנולוגיית הבלוקצ'יין, למסחר בסחורות חקלאיות, שמבטיחה מסחר עם פיקוח של גוף פיננסי, שעומד בסטנדרטים של אמינות ומכיוונו של הסוחר, להבטיח את קבלת הכסף.

"מאחורי תהליך המסחר בתוצרת חקלאית עומדות בדרך כלל קבוצות", מסביר מנכ"ל החברה, שלום בן אור. "כדי לייתר את המתווכים שעומדים בדרך, יש צורך לקשר בין הקונה למוכר, החקלאי, באופן שהכי קרוב אליו. אנחנו מאפשרים את המסחר בסחורות חקלאיות לא מעובדות באופן הדוק יותר".

Avenews-GT - שלום בן אור

פעילות החברה יוצרת אקו סיסטם למסחר בתוצרת חקלאית, שמאפשרת למוכרים תעשייתיים וקונים תעשייתיים של סחורות חקלאיות להשתתף במסחר הגלובלי, ללא המכשלות של חוסר האמון באספקה או בתשלום, מהצד השני.

החברה, שהוקמה לפני כשנה, באה לפתור בעיה של מסחר שהתקיים עד עתה בעיקר באמצעות ניירת, שבה טמונות אופציות לטעויות. "יש קושי להשיג מימון לעסקאות האלה בגלל שרובן נעשות טלפונית", מסביר בן אור. "יש חוסר אמון בין הקונה למוכר כמו בכל העסקאות האונלייניות. עד עתה העסקאות האלה היו יקרות מפני שהיו תקלות שעלו הרבה כסף לכל הצדדים".

אנחנו חברת טכנולוגיה של אנשים עם רקע חקלאי. הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין היא אמצעי לשיתוף מידע באקוסיסטם שלקראת העסקה. הלקוחות שמבצעים מסחר על גבי הפלטפורמה יוצרים פרופיל שבונה להם סוג של רייטינג והאינטראקציה בין המתווכים, לסוחרים ולליווי הפיננסי ורואה עבור כל עסקה את הפורפיילינג של כל הצדדים".

החברה עובדת במקביל עם חברת מימון חוץ בנקאית, שמאפשרת ללקוחות לקבל מימון ופתרונות בנקאיים, אם קיים צורך כזה. "אנחנו בעצם מורידים את התלות במסמכי נייר והסיכון הכרוך בהם. המידע הזה נחלק בתוך הטיים ליין של העסקה וזמין לכל הצדדים. זה השלב שההכרות והאמון בין קונה למוכר מתרחש. זה גם מקצר את תהליך אישור העסקה ונותן שקיפות לקונה ולמוכר", מסביר בן אור. במכון היצוא הם רואים פתח לעסקאות רלוונטיות רבות בכל העולם, נוסף לאלה שכבר נסגרו עבורם.

(צילום: shutterstock)

"קוריאה היא בין המדינות המתקדמות בעולם בנושא הבלוקצ'יין", אומר שי פיילר, ראש הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בדרום קוריאה. "חברות ה-IT הגדולות כבר מתחילות ביישום של הטכנולוגיה ולצידן פועלים מאות סטארטאפים".

"דרום קוריאה נחשבת למעצמה עולמית בתחום הCryptocurrency והשוק השלישי בגודלו בעולם לביטקוין, הגדול בעולם ל-Ether ועוד. לצד כל אלה, ישנו חשש רב של הממשלה ושל המגזר הפרטי מאי היציבות של התחום.

"אי היציבות לצד המוניטין החיובי של החברות הישראליות בקוריאה כחברות בעלות טכנולוגיה מתקדמת עם הצלחה בינלאומיות, יוצרת עבור החברות הישראליות חלון הזדמנות להיכנס לשוק. הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בסיאול תאמה לאחרונה את המשלחת הראשונה, שכללה 5 חברות ישראליות שנפגשו עם חברות ענק כמו SKT (המפעיל הסלולרי הגדול בקוריאה), LG CNS (האינטגרטור הגדול בקוריאה), סטארטאפים קוריאנים בתחום, משקיעים, חברות טכנולוגיה ועוד".