חלק ראשון מנמל המפרץ בחיפה הועבר לחברת תפעול סינית

ראש עיריית שנגחאי, יינג יונג, עמד בראש משלחת אנשי ממשל ועסקים מסין, שביקרה היום (ג') בעיר חיפה. שנגחאי, בה מתגוררים כ–21 מיליון תושבים, היא 'עיר תאומה' לחיפה מזה 25 שנה, והביקור נערך, בין היתר, לציון חצי יובל לאירוע.

הביקור נפתח בקבלת פנים שנערכה באולם מועצת העיר, בה השתתפו ראש העיר יינג יונג, ראש העיר חיפה, יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נציגי לשכות המסחר והארגונים הכלכליים בעיר, מ"מ שגריר סין בישראל, מזכ"ל עיריית שנגחאי, מנכ"ל המשרד לקשרי החוץ בעיריית שנגחאי, מנכ"ל מועצת העיר שנגחאי, מנכ"ל התכנון העירוני של שנגחאי ומנכ"ל חברת SIPG, המפעילה את נמל שנגחאי ואשר עתידה להפעיל גם את נמל המפרץ החדש בחיפה.

לכתבות נוספות בערוץ כלכלה בארץ

(צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)

"הגענו לכאן בכדי לציין 25 שנים לחתימת ברית הערים עם חיפה", אמר יונג בטקס קבלת הפנים. "ברית הבאה לידי ביטוי בשיתופי פעולה, המתקיימים בין הערים בשורה ארוכה של תחומים. שיתופי הפעולה יעמיקו אף יותר עם תחילת הפעלתו של נמל המפרץ על ידי חברת GIPS, המפעילה את נמל שנגחאי שהוא הנמל הגדול בעולם".

ראש העיר חיפה, יונה יהב, אמר בנאומו ש"אנו מציינים 25 שנים חשובות של קשרים, הבאים לידי ביטוי בשורה ארוכה של פרויקטים בתחומים רבים, ובתוכם שיתופי פעולה בתחומי המסחר, הכלכלה, ההייטק, מדעי החיים, התיירות והמדע".

הערב נערך אירוע לציון העברת החלק הראשון של נמל המפרץ לרשות החברה הסינית, בו לקחו חלק נציגי חברת SIPG ונציגי חברת נמלי ישראל. היקף השטח שנמסר: 180 דונם, מתוך כ-800 דונם סה"כ, שטחו של הנמל החדש. במהלך הביקור הועבר השטח לחברת ההפעלה, להיערכות לקראת הקמת תשתיות תפעוליות.

ראש העיר חיפה, יונה יהב, וראש עיריית שנגחאי, יינג יונג(צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)

במסגרת שיתופי הפעולה, מתקיים בחיפה מדי שנה כנס יזמות סין-ישראל, אליו מגיעים עשרות משקיעים, בכירים ומקבלי החלטות בתאגידים עסקיים, כמו גם אנשי ממשל מסין, ומקדמים השקעות ושיתופי פעולה עם חברות סטארטאפ בעיר. מלבד נמל המפרץ המוקם על ידי חברה סינית, נחפרו גם מנהרות הכרמל באמצעות חברה מסין.

תוצר נוסף של יחסיהן הקרובים של חיפה וסין הוא מכון המחקר הטכנולוגי החדש, אותו מקים בימים אלה הטכניון במחוז גואנדונג שבסין, ובראשו צפוי לעמוד חתן פרס נובל בכימיה, הפרופ' אהרון צ'חנובר. הקמת המכון התאפשרה בעקבות תרומה חסרת תקדים של קרן השקעות סינית לטכניון, בסך של 130 מיליון דולר.