הקיצוץ בגובה 5.5 מיליארד שקל במשרדי הממשלה מגיע לוועדת הכספים
ביום שלישי תדון הוועדה בבקשת האוצר להעביר מיליארדי שקלים ממשרדי הממשלה למימון של העלאת קצבאות נכים והגדלת מענקים לניצולי שואה, אך גם למימון הסכמים פוליטיים והוצאות אבטחה בשטחים. ח"כ מיקי לוי: "אסור להעביר את חבילת הנפץ התקציבית הזאת"
משרד האוצר מבצע קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה, כדי לממן הגדלת הוצאות, הכוללת העלאה של קצבות והגדלת מענקים לניצולי שואה, אבל גם מימון של הסכמים פוליטיים, אבטחה של בתי יהודים במזרח ירושלים, הגדלת התקצוב של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ועוד.
ביום שלישי תדון ועדת הכספים בבקשתו של הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור להקצות 5.5 מיליארד שקל, סכום שיועבר מתקציבי המשרדים השונים, ליעדים שנקבעו על ידי הממשלה.
הקיצוץ אמור לממן, בין היתר, תקציבים בגובה 31 מיליון שקל, שעליהם הוסכם עם הח"כים מיקי זוהר (ליכוד), נאוה בוקר (ליכוד), ואורן חזן (ליכוד). בנוסף יועברו 6.3 מיליון שקל,למימון הסכמים קואליציוניים מול ח"כ מיקי זוהר, שלא מומשו בשנת 2017.
"פגיעה נוספת קשה בשירותים החברתיים"
על מנת לממן את ההוצאות הצפויות אגף התקציבים יבקש מוועדת הכספים לאשר את העברות הכספים בהתאם לקיצוצים שקבעה הממשלה. כך למשל, בדצמבר 2016 החליטה הממשלה על קיצוץ רוחבי של 1.3% מהתקציב (כמיליארד שקל) בתקציבי הממשלה, במסגרת אישור התקציב הדו-שנתי של 2017-2018. לקיצוץ זה הצטרף קיצוץ רוחבי של 0.3% (כ-250 מיליון שקל) בדצמבר 2017 שנועד להשלים את המימון לקצבאות הנכים.
עוד קיצוץ שעליו כבר סוכם בממשלה נבע עקב הסתמכות על תקציבים מקק"ל שלא הגיעו בסופו של דבר. אמנם חוקק חוק למיסוי קק"ל, אך בינתיים מיליארד שקל שהממשלה ביקשה לקבל מקק"ל לשנה הנוכחית לא הגיעו.
עוד מקור מימון לאותם 5.5 מיליארד שקל הוא רזרבת ההתאמות ששמרו באוצר לתקציב 2018 (ככרית ביטחון לאור העובדה שהתקציב עבור שנה זו אושר זמן רב לפני תחילת השנה, במסגרת התקציב הדו-שנתי). כרית הביטחון עמדה על 3.5 מיליארד שקל, כאשר עד כה נוצלו ממנה 1.85 מיליארד שקל, וכעת יבקשו באוצר לנצל את יתר הסכום, 1.65 מיליארד שקל, למימון תוספת הותק לקשישים שסוכמה עם ליברמן, והגדלת קצבאות הנכים עוד בשנה הנוכחית.
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) התייחס הערב לדרישה לביצוע הקיצוץ הרוחבי הרחב: "אסור לאפשר להעביר בוועדת הכספים את חבילת הנפץ התקציבית המתוכננת. זו תהיה פגיעה נוספת וקשה בשירותים החברתיים כדי להעביר שוב כסף למתנחלים ולחרדים ולכל מי שתופס את הממשלה הזו במקום רגיש. ככה אי אפשר להמשיך להתנהל. אם נתניהו וכחלון אינם מסוגלים לנהל את תקציב המדינה לטובת כלל הציבור שישימו את המפתחות וילכו הביתה".
ח״כ לוי פנה לשגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, כדי להבין אם סדר גודל כזה של שינוי בתקציב עומד בהוראות חוק יסודות התקציב ויכול לעבור ברוב קולות רגיל בוועדת הכספים או שמא הוא מחייב רוב של 61 חברי כנסת בהצבעה במליאה.
לאן יילך הכסף?
העלאת קצבאות (נכים, הארכת חופשת לידה, תוספת ותק בזקנה ועוד) - 2.26 מיליארד שקל.
בניית כתות לימוד וגני ילדים- 400 מיליון שקל.
הגדלת מענקים לניצולי שואה- 400 מיליון שקל.
מיגון רבי תחבורה ציבורית והסעות תלמידים ביהודה ושומרון - 45 מיליון שקל.
מימון הסכמים פוליטיים- 37 מיליון שקל.
מימון הוצאות אבטחה במזרח ירושלים- 45 מיליון שקל.
תוספות שעות למוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים- 41 מיליון שקל.
.
פיתוח אתר זמני למפוני שכונת נתיב האבות בגוש עציון - 6 מיליון שקל (מתוך הרשאה להתחייב ל-21 מיליון שקל).מימון בחירות מקומיות ברשויות המקומיות- 75 מיליון שקל.
מימון פרישת עובדי רשות השידור- 75 מיליון שקל.
פיצוי לרשויות המקומיות (נווה מונסון, יהוד ועוד) בגין בגין פטור מארנונה שניתן לנתב"ג- 150 מיליון שקל.
תוספת דמי ליווי לעיוורים- 42 מיליון שקל.
מאיפה יגיע הכסף? המשרדים שתקציבים יקוצצו
משרד הביטחון- מיליארד שקל.
משרד החינוך- 353 מיליון שקל.
משרד לביטחון פנים- 203 מיליון שקל.
משרד התחבורה- 202 מיליון שקל.
משרד הבריאות- 171 מיליון שקל.
משרד הרווחה- 130 מיליון שקל.
משרד הכלכלה- 153 מיליון שקל.
משרד השיכון- 103 מיליון שקל.
משרד ראש הממשלה- 69.2 מיליון שקל.
משרד האוצר- 32.6 מיליון שקל.
משרד הפנים- 2.3 מיליון שקל.