הרואים במספרים ובספרים

ההחלטה החשובה ביותר העומדת בפני כל מועמד ללימודים במוסד להשכלה גבוהה, היא כבר מזמן לא רק באיזה תחום לבחור. העידן הדיגיטלי והטכנולוגי הנוכחי מתקדם ומתפתח בקצב מהיר. כך גם המוסדות להשכלה גבוהה והמכללות הפרטיות, שצצות כמו פטריות לאחר הגשם ומנגישות את הלימודים יותר מאי פעם, לכל דורש.

לאור כל אלה, הבחירה בתחום לימודים ספציפי צריכה להביא בחשבון, מעבר לסיפוק ולהנאה האישיים של העיסוק בתחום, גם את מידת הרלוונטיות שלו בתום תקופת הלימודים.

במילים אחרות: כדאי לברר האם מדובר במקצוע רווחי אך גם מבוקש בשוק? או בכזה שנחשב למקצוע יוקרתי, אולם השוק מוצף בו. ועוד שאלה: האם מדד הציונים שקיבלתם בתקופת הלימודים מהווה עדיין כלי משחק עיקרי בעת הקבלה לעבודה, או שמספיק שיש לכם קשרים או גב כלכלי מהבית על מנת לפתוח משרד משלכם, שלא לדבר על הצטרפות למשרד קיים של המשפחה?

קחו למשל את מקצועות ראיית החשבון או המשפטים. אין מחלוקת על כך שמדובר במסלולי לימוד הנחשבים לקשים אך יוקרתיים. עובדתית, זה למעלה מעשור קיימת אינפלציה במספר הסטודנטים הפונים ללימוד שני המקצועות החשובים הללו, ויחד עם זאת, הנתונים מצביעים על כך כי הביקוש להם עדיין נותר גבוה. גם הדיווחים על קושי במציאת התמחות במשרדי עורכי דין או רואי חשבון - לא כל שכן במציאת עבודה באחד משני התחומים האלה - אינם מרתיעים את הסטודנטים הנלהבים, אשר מוצאים בהם עדיין פוטנציאל השתכרות גבוה.

(צילום: shutterstock)

מצטיינים ונדחים

המציאות בשטח לא תמיד מחייכת למועמדים. אלון, בן 32, סטודנט למשפטים עד לפי שנה, סיים את לימודיו בהצטיינות באוניברסיטת תל-אביב. "הייתי משוכנע כי בזכות התעודה הטובה שלי ייפתחו בפניי דלתות כל משרדי עורכי הדין המובילים שרק אחפוץ לעבוד בהם", הוא מחייך במרירות.

ומה קרה בפועל?

כששלחתי את קורות החיים שלי לאחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, האמת המרה טפחה על פניי. קיבלתי לתדהמתי תשובה שלילית. מאחר וזה לא הסתדר לי עם הנתונים הטובים ששלחתי, לא ויתרתי. התקשרתי לשם והתעקשתי לברר מדוע נדחתי על הסף.

ומה הייתה התשובה שקיבלת?

תשובה מפתיעה. לטענתם, במהלך החצי שנה האחרונה, הם קיבלו מלבדי מעל 400 קורות חיים של מועמדים לעבודה".

במילים אחרות, אלון לא נפל בשל כישוריו, אותם אפילו לא הספיק להציג על השולחן - אלא אך ורק משום שישנם בשוק הרבה מועמדים טובים כמוהו, ובנוסף לכך, כאלה שהיו זריזים יותר.

גם שרית, בת 27, שסיימה לימודי ראיית חשבון בירושלים, נתקלה לדבריה בבעיה דומה כשניסתה להתקבל לעבודה. "היו לי ציונים לא רעים, נחשבתי במכללה לתלמידה חרוצה ומשקיעה, ושלחתי קורות חיים לאחד ממשרדי ראיית החשבון ששם הייתי מעוניינת לעבוד - אבל נדחתי".

ביררת מדוע?

כן. הסבירו לי כי פירמת ראיית החשבון המדוברת, קיבלה במהלך החצי שנה האחרונה כ-350 קורות חיים. ואיזה סיכוי היה לי בכלל להתקבל?".

ואם, למרות הכל, אתם סטודנטים שעשויים מהזן שזורם עם הנתונים האלה ועדיין אתם מעוניינים ללמוד משפטים או ראיית חשבון, השאלה המתבקשת עבורכם היא מה ניתן לעשות מראש על מנת שתוכלו להתבלט על פני שלל המועמדים האחרים שתפגשו.

בדקנו עבורכם כיצד ניתן להגדיל משמעותית את הסיכויים שלכם להתקבל לעבודה בתום תקופת הלימודים, בין במשרד עורכי דין נחשב או במשרד רואי חשבון מוביל. ותתפלאו, זה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתם.

תחומי נישה

באופן עקרוני כדאי לדעת, כי אחת הדרכים לבדוק האם תחום הלימודים שתבחרו מוצף בשוק, היא לעיין ברשימת Dun's 100. מדובר ברשימה הכוללת את דירוג החברות המובילות בענפים השונים במשק הישראלי והיא משקפת את המציאות העסקית בישראל בצורה מהימנה, מדויקת ומקצועית (https://www.duns100.co.il ).

ככל שיש מעט משרדים המופיעים בדירוג הרשימה, כך גדל הסיכוי כי מדובר בתחום ייחודי שהכנסתו גבוהה.

סקר השוואתי שערכה חברת "עוקץ מערכות" - העוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח אדם - בין תחום עריכת הדין לראיית חשבון, מצביע על עלייה משמעותית בכמות קורות החיים שנשלחו השנה למשרדי רואי החשבון ולמשרדי עריכת הדין לעומת השנתיים הקודמות. הסקר הנ"ל התבצע באמצעות העברת שאלונים אינטרנטיים וראיונות טלפונים עם הגורמים האמונים על תחום כוח האדם בישראל, בכ-95 פירמות לעריכת דין ובכ-74 פירמות בתחום ראיית החשבון.

(צילום: shutterstock)

מעיון בנתוני הסקר עולה, כי חלה עלייה של כ-10% בפניות לקבלת עבודה למשרדי ראיית חשבון וזאת לעומת עלייה של 14.6% בכמות הפניות לקבלת עבודה בקרב משרדי עורכי הדין (לעומת השנים 2015-2016). לדברי עורכי הסקר נראה, כי המגמה הזאת תמשיך רק לעלות.

אז איך מתמודדים? העצה שאנחנו חוזרים ומקבלים ממומחים בשני התחומים - היא להתמקצע בנוסף, בתחומי נישה. לדבריהם, עולם העבודה בעידן הנוכחי מאופיין לא רק בהתמקדות בתחומים האלה, אלא דורש גם העמקת הכישורים. התמחות ביותר מתחום דעת אחד ורכישת סט כלים משולב, יגדילו את הסיכויים לבלוט מעל יתר המועמדים, להיות ייחודים ולקבל את העבודה המיוחלת. והנה כל הסיבות למה.

הרואים בחשבון

לצד מקצועות כמו רפואה, מנהל עסקים, משפטים ומדעי המחשב - מקצוע ראיית החשבון נחשב לאחד המקצועות הקשים אך הפופולרים ביותר בקרב המועמדים להשכלה גבוהה. מדובר באחד החוגים המבוקשים ולו בזכות העובדה שאפשרויות התעסוקה בו רבות והשכר הינו גבוה - בוודאי אחרי ההתמחות.

לימודי ראיית חשבון מתאימים במיוחד לסטודנטים בעלי ראש מתמטי ואהבה למספרים, למי שנחשבים בעלי אמביציה ומוטיבציה להצליח ולהתקדם וכמובן גם לבעלי היכולת להתמיד ולהשקיע.

היכן טמון הקושי של הבוגרים במציאת עבודה? רואה החשבון גיא מונרוב, שותף בפירמת הייעוץ והביקורת החקירתית אלקלעי-מונרוב AlMo, העוסקת בייעוץ עסקי, בקרה וניהול סיכונים - מסביר:"הסיבה העיקרית לקושי נעוצה בעובדת ירידת קרנו של תחום הביקורת החשבונאית הקלאסית".

תסביר מדוע?

"ישנן מספר סיבות לכך: עובדתית, במהלך השנים האחרונות, אנחנו עדים למגמה של ירידה ברמת ההכנסות של המשרדים. מנגד, משרדי ראיית החשבון מנתבים יותר משאבים לתחום הייעוץ העסקי.

סיבה נוספת לירידה בהכנסות, היא התחרות העזה ששוררת גם כך בין המשרדים השונים והרבים שקיימים בשוק. על מנת שלא להפסיד לקוחות הגיעו למצב בו המשרדים גובים בגין שעת עבודה בתחום הביקורת החשבונאית תעריף שמגיע לכ-100 שקלים לשעה. מדובר בסכום אשר נמוך בעשרות מונים מהמחיר לשעה שניתן לגבות למתן ייעוץ בתחום".

איך יוצאים מהמצב הזה?

"המציאות הזאת גרמה לרבים ממשרדי רואי החשבון לקלוט לשירותיהם באופן טבעי מתמחים או רואי חשבון בעלי הבנה וידע נרחב בתחומים נוספים, מלבד ראיית החשבון, על מנת להתמודד עם זירת הקרב הזאת".

אז מה אתה ממליץ לסטודנטים הצעירים לעשות?

"ההמלצה שלי היא ליצור בתחום ראיית החשבון יתרון משמעותי על פני חבריהם. זאת אומרת ללמוד במקביל גם את אחד מהתחומים הבאים: טכנולוגיות מידע, BIG DATA ניתוח ותחקור נתונים, ניהול סיכונים, מיזוגים ורכישות, כמו גם ייעוץ פיננסי.

תחום נוסף בראיית החשבון שצמא לקלוט רואי חשבון ומתמחים מוכשרים, הוא תחום הביקורת החקירתית. מדובר בעיסוק בתחום אשר דורש כישורים אחרים מעבר לראיית חשבון הקלאסית".

כמו מה למשל?

"יכולות תשאול של חשודים ועדים, יכולת הבעה בכתב ובעל פה ויכולת ניתוח ברמות גבוהות".

מדוע התעוררה הדרישה לתחום הביקורת החקירתית?

"יש לזה ביקוש רב בגלל התגברות הרגולציה (כלומר: חוקים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות), העלייה בהיקף ההונאות והמעילות, והתקינה הבינלאומית שמחייבת חברות ישראליות".

הרואים במשפטים

החלום להיות עו"ד הוא כבר מזמן לא רק חלומה של האמא הפולנייה ומזמן גם לא רק נחלתם של מתי מעט. יחד עם זאת, ככל שהביקוש לתואר הוא גבוה, כך גם רשימת הקריטריונים ותנאי הקבלה הולכים ועולים. זאת במטרה לסנן את מי שאין ביכולתו לסיים את הלימודים בהצלחה.

במידה והחלטתם בכל זאת לעלות על מסלול לימודי המשפטים, כדאי שתתמחו בתחום משלים, כדי להגביר את הסיכויים שלכם להשתלב במעגל העבודה. כי עם עובדות לא מתווכחים. קחו למשל את ההתמחות בתחום "קניין רוחני ופטנטים".

כידוע, ישראל נתפסת כאומת הסטארט-אפ ניישן. כמעט כל המצאה, כל אפליקציה, מכשור רפואי או תרופה, כרוכים ברישום של פטנט ובהתמודדות עם מתחרים בארץ ובחו"ל. מדובר בתחום פורח שמשלב ליטיגציה בארץ ובחו"ל.

מסקר משכורות שקיימה חברת "עוקץ מערכות", בקרב 103 משרדים (אשר מעסיקים בסה"כ 706 עורכי דין) עולה בוודאות, כי עורכי הדין השכירים אשר עובדים בתחומים נישתיים יוקרתיים, משתכרים הרבה מעל לממוצע.

במסגרת הסקר הזה בחנו את גובה השכר הממוצע אשר משולם לעורכי הדין השכירים במשרד, באמצעות עיבוד נתונים של כלל תלושי השכר אשר משולמים בענף. זה נעשה על פי חלוקה לשתי רמות ותק: עד שנתיים ועד חמש שנים. לצד זה, נעשתה באותה ההזדמנות בדיקה של גובה השכר הממוצע אשר משולם לשכירים באחד התחומים היוקרתיים ביות בשוק עריכת הדין: תחום "קניין רוחני ופטנטים".

התוצאות היו מפתיעות: בעוד שממוצע שכר כלל העובדים בעלי ותק של שנתיים עמד על 7,200 שקלים לחודש - שכרם של עורכי הדין העובדים בתחום הקניין הרוחני היה: 13,300 שקלים. כמעט כפול.

קניין רוחני ופטנטים

וכך בעוד שבקרב עורכי הדין בעלי ותק של 5 שנים במשרדי עריכת דין, השכר הממוצע היה: 12,850 לחודש, שכרם של העובדים בעלי אותו הוותק אך עם התמחות בתחום הקניין הרוחני היה: 18,500 שקלים. מה שאומר דרשני.

המשרדים העוסקים בתחום הקניין הרוחני והפטנטים הם לרוב משרדי בוטיק. ביקשנו לברר מה מיוחד דווקא בתחום הקניין הרוחני והפטנטים? התשובה מורכבת. מתברר כי בשל המקצועיות הרבה הנדרשת מהם, מספרם של המשרדים המעניקים שירותי ליטיגציה הוא אינו גדול. עורכי הדין בתחום הקניין הרוחני מעורבים במקרים מסוימים כמו למשל, כשהפטנט המהותי לאסטרטגיה של החברה נמצא כבר בהליכי רישום ועריכת הפטנט.

עם זאת, מרבית פעילות הליטיגציה שלהם, היא כשמוגשת התנגדות לפטנט או כשבעלי עניין מעוניינים להתנגד לפטנט של חברה אחרת. בנוסף לכך, הם מעורבים כאשר מוגשת תביעה על הפרת פטנט, או כשיש בקשה להגנה על סימני מסחר ומדגמים. כך הם מעורבים גם בכל הנושא של זכויות יוצרים ועוולות מסחריות, וכן בשאלות בדבר המוניטין.

האם כל סטודנט למשפטים יכול להשתלב בתחום הקניין הרוחני והפטנטים?

שאלנו את עו"ד דניאל לרנר, שותף במשרד עוה"ד לוטי ושות'. מדובר באחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני, העוסק בעיקר בליטיגציה בתחום הפטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים, סודות מסחריים וכיו"ב.

עו"ד דניאל לרנר(צילום: עמי ארליך)

לדברי עו"ד לרנר, "תחום הפטנטים והקניין הרוחני דורש לא רק כשרון משפטי אלא גם הבנה טכנולוגית, יכולת קריאת מאמרים מדעיים וטקסטים מורכבים באנגלית. לפיכך חלק בלתי מבוטל מעורכי הדין בתחום לא מחזיקים רק בתואר במשפטים, אלא בתואר נוסף בתחומי המדעים והטכנולוגיה, כגון: פיזיקה, רוקחות, כימיה, ביולוגיה, מחשבים וכו'".

האם ניסיון צבאי ביחידות מודיעין וטכנולוגיה יכול לסייע למועמד להתקבל לעבודה?

"ניסיון צבאי כזה יכול בהחלט להוות יתרון משמעותי, אולם סטודנטים מבריקים, בעלי אוריינטציה מדעית, שלמדו בתיכון במגמה ריאלית, עשויים גם הם להוות מועמדים ראויים".

למי התחום של קניין רוחני ופטנטים אינו מתאים?

למועמד שאין לו יכולת אנליטית גבוהה מאוד. זאת דרישה בסיסית שאותה אנו מבררים לעומק במסגרת הראיון איתו.

מדוע משולם לעורכי הדין בתחום קניין רוחני ופטנטים שכר יותר גבוה ביחס לממוצע בתחום עריכת הדין?

עו"ד לרנר: "השכר הגבוה המשולם בתחום הוא פונקציה של איכות החומר האנושי המועסק בו. מדובר בעורכי דין שנדרש מהם להציג מארג של יכולות והבנה - ואלו תכונות שקיימות אצל מעטים. בסופו של יום, מדובר על נישה יוקרתית בתחום המשפט ומכאן גם השכר הגבוה יחסית המשולם בו".