גם חובות עוברים בירושה? זה מה שכדאי לדעת
למרות הצפייה המובנית לקבל נתח מהירושה, יש כאלו שמותירים אחריהם דווקא חובות. האם האחריות לתשלום עוברת ליורשים ובאיזה תנאי, ואלו נכסים מוגנים בכל מקרה מפני מהנושים? מדריך הצוואות
הוריו של א' התגרשו לפני יותר מ-20 שנה. האב ניתק את יחסיו עם המשפחה ומאז אין ל-א' קשר איתו. במרוצת השנים נפטרה האם, ולאחרונה נפטר גם האב.
מלבד העובדה שלאב לא היה קשר עם בני המשפחה, במותו הוא גם לא הוריש לצאצאיו דבר. לכן, א' הופתע לגלות יום אחד בתיבת הדואר שלו דרישת תשלום מהרשות המקומית בגין תשלומים שלא נפרעו על שם אביו. לפחות לפי מה שהסתמן מהמכתב שקיבל, האב כן הוריש לבנו משהו – חובות.
הנטייה הטבעית שלנו היא לצפות שכאשר קרוב ילך לעולמו, וכל עוד אנו זכאים לכך, נקבל נתח מהעיזבון. אלא שלעיתים, מצבו הכלכלי של הנפטר לא כולל רק זכויות, אלא גם חובות.
"מחובתם של היורשים לסלק כל חוב הידוע להם"
ככלל, חובות של אדם לא מתבטלים לאחר מותו. על פי החוק, ניתן לפרוע את החובות מהעיזבון וזכותם של הנושים לגבות את חובותיהם קודמת לזכותו של הנפטר להוריש את עזבונו ליורשיו.
האם החובות נגבים אך ורק מהעיזבון? מה קורה אם החוב גדול יותר מסך הנכסים שהותיר הנפטר?
החובות חלים על העיזבון בלבד ולא חלים על היורשים, גם אם אין די בנכסים אלה כדי לכסות את החובות.
האם זה הכלל תמיד, גם כאשר חילקו כבר את העיזבון בין היורשים. במילים אחרות, האם ניתן לגבות חוב מהיורשים אחרי שהירושה כבר חולקה?
"חובתם של היורשים לסלק כל חוב הידוע להם. כל אחד מהיורשים נושא בחובות של הנפטר בהתאם לחלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון, אלא אם הורה הנפטר אחרת בצוואה", מסבירה עורכת הדין ורד כהן, ממשרד בר-און כהן, המתמחה בין היתר בצוואות וירושות.
כדי לדעת אילו חובות קיימים, בהנחה שהנפטר לא השאיר פירוט בנושא, החוק קובע שעל היורשים או מנהל העיזבון לפרסם מודעה בעיתון, במסגרתה יוזמנו נושים שיש להם טענות לחובות לבוא ולגבות אותם. אם בתוך 90 יום לא נטען לחוב, ניתן לחלק את העיזבון.
לדברי כהן, אם לאחר מכן יבוא מישהו ויוכיח שלנפטר היה חוב כלפיו, יכול אותו נושה לתבוע את היורשים בתוך שנתיים מתום 90 הימים שניתנו להגשת התביעות. אולם הנושה יכול לתבוע מכל יורש רק חלק יחסי מתביעתו, בהתאם לחלקו היחסי של אותו יורש בעיזבון כולו.
כלומר, נושה שלא הודיע על קיום החוב בתקופה של 90 יום מאז פרסום המודעה, לא יוכל לגבות את מלוא החוב אלא רק חלק יחסי בהתאם לחלקו של היורש בעיזבון, וגם זאת, רק בתקופה של שנתיים מאז פרסום המודעה.
לעומת זאת, אם היורשים לא פעלו בהתאם לנוהל הזמנת נושים, לא פרסמו מודעה ולא סילקו את חובותיו של הנפטר, יהיה היורש אחראי באופן אישי לתשלום חובות שלא סולקו, עד כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה. רק אם היורש יוכיח שלא ידע על החוב – יחוייב רק עד גובה חלקו הספציפי בעיזבון.
עו"ד כהן מציינת כי גם בהתחייבויות עצמן של הנפטר יש סדר, וקיימות הוצאות הקודמות לתשלום חוב שיש לנפטר כלפי גורם זה או אחר. "החוק קובע מדרג של סדר עדיפויות לסילוק חובותיו של הנפטר. כך למשל, הוצאות הכרוכות בלוויה, קבורה ומצבה של הנפטר, לאחר מכן הוצאות הכרוכות בהנפקת צו ירושה / צו קיום צוואה / ניהול עזבון, בהנחה שאלה חלות על העיזבון. רק לאחר מכן חובות שהנפטר היה חייב ערב מותו ולא התבטלו במותו, כולל סכומים סבירים המגיעים לאשתו על פי כתובה וסכומי חוב המגיעים לפי חוק לבן זוגו של הנפטר, לרבות ידוע בציבור".
נכסים המובטחים ליורשים
אמנם כפי שכתבנו תשלום החובות קודם לחלוקת העיזבון של הנפטר, אך יש לכך חריגים. ישנם נכסים שאינם נחשבים כחלק מהעיזבון ויקיריו של הנפטר זכאים לקבל אותם מבלי שניתן "לפגוע בהם". כאלו הם קופות גמל, ביטוחי חיים וקרנות השתלמות.
הכספים הללו אינם מחולקים בהתאם לחוק הירושה, אלא ניתנים למוטבים שציין הנפטר בפוליסה (כל עוד לא הוטל על כספים אלה עיקול עוד בחייו של המנוח). חסכונות אלו לא נחשבים כחלק מנכסי העזבון, והם חסינים מפני תביעות של נושים.
מה לגבי הלוואת משכנתא שלקח הנפטר וטרם נפרעה?
"הלוואה רגילה תיגבה כחוב רגיל מזכויות העזבון, עד לגובה העזבון", אומר עו"ד רענן בר-און. "אם מדובר בהלוואה משותפת לשני בני זוג ואחד נפטר, צריך לבחון את תנאי ההלוואה. אם בן הזוג שחתום על ההלוואה ימשיך לשלם את תשלומי ההלוואה כנדרש – לא תקום לבנק זכות לדרוש את פרעון כל החוב".
המשכנתאות שניתנות מגובות תמיד, על פי דרישות הבנק, בפוליסת ביטוח חיים, כך שבעיקרון הפוליסה תופעל וביטוח החיים יפרע את החוב (אם כי תמיד עלולים להיות מקרים חריגים). במקרה שבו ביטוח החיים לא מספיק לכיסוי החוב – ניתן לגבות את יתרת החוב מהעיזבון, עד לגובה העיזבון.
"לשמור" על הירושה מפני הנושים
האם יורש יכול להצהיר שהוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון?חוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעזבון המנוח. זאת, לאחר מות המוריש ולפני שחולק העזבון.
ההסתלקות היא רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. כך, יכול יורש שלא לקבל את חלקו בירושה, אלא להעביר את חלקו לקרוביו הישירים של המנוח.
במרבית המקרים, ילדים מחליטים להסתלק מזכות הירושה שלהם, לטובת ההורה שנותר בחיים. ההנחה היא, שממילא הרכוש נשאר במשפחה, והילדים יקבלו בסופו של דבר את כל הירושה לאחר פטירת ההורה השני.
ואולם, במקרים אחרים, השיקול להסתלק מהעזבון אינו משפחתי, אלא כלכלי – היורש חייב כסף לגורמים שונים והוא חושש שהם יגבו את חובם מחלקו בירושה. כך, מנסה היורש למנוע את העברת כספי הירושה המגיעים לו, לתשלום חובותיו כלפי הנושים.
במקרים רבים מסוג זה, הדרישה להסתלקות מהעיזבון הינה למראית עין בלבד, שכן היורש המסתלק מקבל בסופו של דבר את חלקו בעזבון באופן עקיף מיורש אחר שלטובתו הוא הסתלק מן העזבון, ואשר לרוב משתף עימו פעולה מאחורי גבם של הנושים. כך לדוגמה, אח שיש לו חוב, מסתלק מהירושה לטובת אחותו, אך הוא מסכם איתה שהיא תעביר לו את הכסף או חלק ממנו במזומן בעוד מספר חודשים.
"באופן עקרוני, אין רלבנטיות למניעי ההסתלקות. אולם, כאשר מוכח, שההסתלקות לא נעשתה בתום לב, אלא מתוך כוונה להבריח נכסים מנושים, ייבחן בית המשפט את מניעי ההסתלקות, ואף יפסול אותה כאשר ייקבע כי זו נעשתה בנסיון לפגוע בזכויותיהם של הנושים", אומר עו"ד בר-און. "כמובן שאם הספיקו הנושים להטיל עיקול על חלקו של היורש עוד בטרם הודיע על הסתלקותו – לא יוכל היורש להסתלק מחלקו בירושה".
לפנייה לכתב/ת 
