בבורסה טוענים: ישראל שווה 16 טריליון שקל
כמה באמת שווה המדינה? בבורסה של ת"א ביצעו הערכת שווי ראשונית, וכעת מזמינים את הציבור להשתתף בסקר ולהשפיע על האומדן. ואיפה אנחנו ביחס לעולם? שוויה של ארה"ב מוערך בכ-1.1 קוודריליון שקל, בעוד שישראל נמצאת קצת מתחת לדנמרק - אך מעל טורקיה ומצרים
שווי השוק של מדינת ישראל עומד על 16 טריליון שקל - כך מעריכים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החישוב התבצע על סמך שיטת מדידה של הבנק העולמי להערכת שוויין של מדינות, כפי שהוצגה במחקר מקיף בתחילת השנה הבנק, בו נכללו 141 מדינות (ללא ישראל).
בבורסה מסבירים כי מדובר באומדן ראשוני בלבד. חישוב השווי יושלם בשיתוף הציבור הרחב – שיתבקש להשתתף בסקר אשר ימדוד את מלאי ההון האנושי, המהווה את אחד מרכיבי שווי השוק של כל מדינה.
לשם השוואה, לפי נתוני הבנק העולמי המדינה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר היא ארה"ב, ששוויה 1.1 קוודריליון שקל, ואילו שווי השוק של סין הוא 541 טריליון שקל. שווי השוק של ישראל נמוך במעט מזה של דנמרק – מדינה עם 5.6 מיליון תושבים ושווי שוק של 17 טריליון שקל, וגבוה מזה של טורקיה – מדינה עם 77 מיליון תושבים ושווי שוק של 13 טריליון שקל.
עם זאת, כשמשקללים את שווי השוק של כל מדינה בהתאם לגודל האוכלוסיה, שווי השוק לנפש של ישראל מהווה חצי מזה של ארה"ב, הוא נמוך במעט מזה של יפן, וגדול פי 10 מזה של טורקיה. נתוני הבנק העולמי מעודכנים לשנת 2014.
כיצד מחשבים את שוויה של מדינת ישראל?
הערכת שווי של חברה או נכס מתבססת בדרך כלל על תחזית תזרים המזומנים העתידית, שווי נכסי החברה, רמת הסיכון הגלומה בפעילותה ועוד. במחקר שפורסם בשנת 2018, ביצע הבנק העולמי הערכת שווי דומה ל-141 מדינות. מדינת ישראל לא נכללה ביניהן, אולם לציון 70 שנים למדינת ישראל, הוחלט בבורסה בתל אביב להעריך את שווייה של המדינה, כשחלק מההערכה תתבצע בשיתוף הציבור.
בבורסה הסבירו את המתודולוגיה לפיה התבצע החישוב. מדינות נבדלות זו מזו במאפיינים הכלכליים, בהון הנכסים הפיזי והפיננסי ובהון האנושי. מדינות מסוימות עשירות במשאבים פיזיים כמו אוצרות טבע ונדל"ן, אך השווי שלהן אינו גבוה בשל העובדה שלמרבית האוכלוסייה השכלה נמוכה, והן חסרות את הידע המדעי-טכנולוגי הנדרש לפיתוח ולצמיחה של הכלכלה.
מנגד, ישנן מדינות עניות במשאבים פיזיים, אך מפותחות בהיבטים של המשאב האנושי. אחת הדוגמאות הבולטות לסוג זה של מדינות היא ישראל, מדינה דלה יחסית במשאבי טבע אך נחשבת למדינה מפותחת וצומחת, במידה רבה הודות למשאב האנושי שפיתח לאורך השנים תעשיות עתירות ידע.
בבורסה טוענים, כי במחקר של הבנק העולמי נמצא כי במדינות ה-OECD כ-70% משוויה של מדינה מבוסס על מרכיב ההון האנושי.
לכל מדינה יש מאגר נכסים המרכיבים יחדיו ארבעה מלאי הון: הון טבעי, הון מיוצר, הון אנושי ונכסים זרים. נכסים אלו מעידים על היכולת של המדינה לספק שירותים ומוצרים לתושביה, ומגדירים את איכות ורמת החיים בה.
קיימים קשרי גומלין בין המרכיבים השונים, ושינויים בכמות ובאיכות של הון אחד משפיעים במגוון דרכים על מצבם של סוגי הון אחרים. לדוגמא, מדינה שהשקיעה בפיתוח תשתיות תחבורה, מבנים והשכלה תורמת לפיתוח ההון האנושי. על פי מתודולוגיית הערכת השווי למדינות של הבנק העולמי, שוויה של מדינה הוא שווי סך הנכסים הכולל שלה.
על בסיס המתודולוגיה של הבנק העולמי, ביצעה הבורסה לניירות ערך אומדן ראשוני לשוויה של מדינת ישראל. שלושת רכיבי המלאי של המדינה - הון טבעי, הון מיוצר ונכסים והתחייבויות לחו"ל נמדדו על פי פרסומים רשמיים כמו נתוני בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דו"חות כספיים של המדינה ועוד. לעומת זאת, ציינו בבורסה, מלאי ההון האנושי, שהינו הקטר לצמיחת המשק ורכיב מרכזי בהערכת השווי, אינו מפורסם ודורש ניתוח מעמיק שכן הוא מושפע מגורמים רבים.
להלן ניתוח ארבעת מלאי ההון שמרכיבים את שוויה של מדינת ישראל:
הון טבעי (Natural capital): סך הנכסים הטבעיים שתורמים לפעילות הכלכלית והחברתית. משאבי הטבע של המדינה כוללים בין היתר: נפט, גז, פחם, מינרליים, אדמה חקלאית ויערות.
לפי הניתוח שבוצע בבורסה, נכסי הטבע של ישראל מהווים גורם חשוב במגוון של תהליכי ייצור במשק. למדינת ישראל משאבי טבע הכוללים, בין היתר, גז טבעי, אשלג, פוספטים, חצץ, חול ופצלי שמן המשמשים להפקת נפט. המדינה נמצאת בעיצומו של עידן חדש בתחום האנרגיה, שעיקרו מעבר לשימוש בגז טבעי והאצה בשימוש באנרגיות מתחדשות, על חשבון צריכת הנפט.
הון מיוצר (Produced capital): שווי ההון המיוצר של המדינה כולל נכסים פיזיים: מבנים, מכונות וציוד. כמותם ואיכותם של נכסי מדינת ישראל מושפעים מהחלטות הממשלה ומתהליכים של עיצוב ויישום מדיניות, אשר מייצרים וצוברים הון. ככל שמלאי ההון הפיזי לעובד, כמו מכונות וציוד, מחשוב וכלי רכב, גבוה יותר, כך פריון העבודה יגדל - שכן ניתן לייצר יותר בעזרת כל עובד.
נכסים והתחייבויות של המדינה לחו"ל (Net foreign assets): נכסים והתחייבויות של המדינה במטבע חוץ, הכוללים מניות, חוב זר, השקעות ישירות במט"ח והון פיננסי המוחזק במדינות אחרות בעולם.
הון אנושי (Human capital): מדד ההון האנושי הוא מדד לחיזוי צפי הכנסות עתידיות מכוח העבודה של אזרחי המדינה. פוטנציאל ההכנסה מושפע ממספר רכיבים, ובהם: הזדקנות האוכלוסייה, טכנולוגיה, בריאות ואיכות חיים ושיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בשוק העבודה.
החישוב יושלם בעזרת הציבור
לפי הבורסה, שלושה פרמטרים עיקריים משפיעים על ההון האנושי:
• השכלה: לפי בנק ישראל, "קבוצות בעלות השכלה גבוהה מתאפיינות בשיעור השתתפות גבוה יחסית בשוק העבודה".
• שיעור השתתפות האוכלוסייה בשוק העבודה: שיעור האוכלוסייה בגילאי העבודה, העובדים או מדווחים על רצונם לעבוד. ככל ששיעור ההשתתפות של כוח העבודה גדול יותר וכמות העובדים הזמינים גבוהה יותר, כך פוטנציאל ההכנסה של המדינה גבוה יותר.
• תוחלת חיים בריאים: ככל שרמת הבריאות גבוהה יותר, כך רמת הפריון של העובד גדולה יותר.
בבנק העולמי מדדו את היקף ההון האנושי באמצעות סקר שבחן את כושר ההשתכרות העתידי במדינות שונות. הסקר כלל בחינה של הפרמטרים הבאים: דמוגרפיה, חינוך בבתי הספר ובמוסדות האקדמיים, השקעה בבריאות, התפתחויות טכנולוגיות וביטחון.
בבורסה של תל אביב ביצעו הערכה ראשונית של מלאי ההון האנושי באמצעות נתונים פומביים שונים, אולם החישוב יושלם, כאמור, לאחר ביצוע הסקר בקרב הציבור הרחב, שיתבקש להשיב על חמש שאלות:
• האם אתה מאמין בעתיד החינוך בישראל?
• האם אתם מאמינים במערכת הבריאות בישראל?
• האם אתה מאמין בעתידה הביטחוני של ישראל?
• האם אתם מאמינים בעתיד הטכנולוגי של ישראל?
• האם אתם מאמינים שרמת החיים בישראל תעלה?
בבורסה מסבירים כי הסקר יעריך את הגידול בהכנסות העתידיות באמצעות בדיקת עמדות הציבור לגבי רמות החינוך, הבריאות, הטכנולוגיה, כמו גם רמת החיים - אשר משפיעים על תזרים ההכנסות העתידי. מנגד מודד הסקר את רמות הסיכון לשווי ההון האנושי - כשהוא בוחן כיצד הציבור רואה את עתידה הביטחוני של המדינה.
הסקר יעלה ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ויימשך כשלושה שבועות. תוצאותיו עשויות לשנות את הערכת השווי הראשונית, שכאמור עומדת כעת על כ-16 טריליון שקל.
להנגיש לציבור מושגים בסיסיים בשוק ההון
"עד היום לא בוצעה הערכת שווי למדינת ישראל, על אף שאנו כאזרחי המדינה מושקעים בה במישרין ובעקיפין", טוענים בבורסה. המהלך מתבצע כחלק מקמפיין הסברה, המציינת 65 שנה להיווסדה.
ברקע הקמפיין, הצורך של הבורסה להגדיל את מחזורי המסחר הנמוכים וכן יישום התוכנית לשינוי מבנה הבורסה והפרטתה, המתבצע כשברקע מתיחות מול המערכת הבנקאית ורשות ניירות ערך, ובמסגרתו יימכרו בעתיד לציבור 30% ממניות הבורסה.
בבורסה מציינים כי מטרת המהלך הינה להנגיש מושגים בסיסיים ולהפחית חסמים הקיימים בציבור, ונובעים מחוסר הבנה במושגי יסוד בשוק ההון. במסגרת הפעילות תשיק הבורסה גם אתר "למשקיע המתחיל", שיעניק מידע להשקעה בשוק ההון.
בבורסה התל אביבית מציינים כי אחד מיעדיה האסטרטגיים הוא הגדלת שיעור השתתפות הציבור הרחב במסחר, על רקע הירידה בהשקעת הציבור בשנים האחרונות, בין היתר בשל פנייה לאפיקי השקעה כמו נדל"ן ומיסוי רווחי הון. מנתונים שאספה הבורסה עלה כי רק 6% מהציבור מושקע באופן ישיר בבורסה, שיעור נמוך יחסית לבורסות מובילות בעולם.
"אין קשר בין הנתונים בפועל לבין מה שאנחנו חושבים על עצמנו"
פרופסור דן בן דוד, ממוסד שורש למחקר כלכלי חברתי ומהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, הביע ספק בקשר לנתונים שיעלו בסקר המתבסס על הערכות עצמיות של הציבור הישראל. "אין קשר בין הנתונים בפועל לבין מה שאנחנו חושבים על עצמנו, אנחנו חיים בסרט", אמר.
כך למשל, אמר בן דוד, "ביידע בתחומי היסוד - ישראל נמצאת בתחתית העולם המפותח. אבל כששואלים את הילדים במבחן במתמטיקה האם הם מבינים את החומר הכי קשה – שיעור הילדים שאומרים שהם מבינים - הוא הגבוה ב-OECD. במבחנים רואים מה באמת הילדים יודעים בפועל בתחומי היסוד, ולא מה שהם חושבים שהם יודעים".
לדבריו, "אחד המרכיבים שמשפיעים על צמיחה כלכלית נקרא פריון כולל, ואחד הדברים שהכי משפיע על הפריון - זו השכלה. על הנייר אנחנו אחת המדינות היותר משכילות בעולם כולו. מבחינת שיעור האנשים בעלי תואר אקדמי אנחנו במקום ברביעי בעולם, ובמספר שנות לימוד ממוצע לאדם – במקום השלישי בעולם. אבל הפריון – התוצר לשעת עבודה - הוא מהנמוכים בעולם המפותח.
"כי הבעיה, במיוחד בישראל, היא שמסתכלים על כמות במקום על איכות. יש הרבה אנשים עם תארים שלא שווים את הנייר שעליו כתוב התואר. שנת לימוד בישראל שווה הרבה פחות משנת לימוד במקומות אחרים. כל ניסיון לאמוד את ההון האנושי כשסופרים כמויות הוא הטעיה רצינית".
לפנייה לכתב/ת 
