דמי ניהול? תשואה? קצבה!

המודעות לחיסכון הפנסיוני בקרב הציבור הישראלי הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות. המשוואה ברורה: ככל שנחסוך יותר במהלך שנות העבודה, כך הקצבה שלנו תגדל אחרי הפרישה ממנה. אלא שבעוד שכולם עוסקים בהפחתת דמי הניהול ובמיקסום התשואה לצורך הגדלת החיסכון, ישנו אלמנט חשוב נוסף שעשוי להשפיע על חיי הפרישה שלנו - הקצבה.

נתחיל בפרט הבסיסי ביותר והוא אופן חישוב הקצבה. לכל חיסכון ארוך טווח – קרן פנסיה או ביטוח מנהלים – ישנו פרמטר שנקרא מקדם הקצבה. מקדם זה הוא למעשה מספר הקסם שבו מחלקים את כספי החיסכון שנצברו עד יום הפרישה, כדי לקבל את גובה הקצבה החודשית שתוענק לעמית הפנסיה. מקדם הקצבה נקבע על פי שילוב של מספר גורמים כמו תוחלת החיים והריבית במשק. ככל שתוחלת החיים מתארכת, המקדם גדל וכך הקצבה קטנה. בדומה, ככל שהריבית במשק הולכת וקטנה, הסבירות שהחיסכון יניב תשואה גבוהה הולכת וקטנה וכך גם הקצבה.

איך זה עובד? אם אדם חסך מיליון שקל לגיל הפרישה והמקדם הוא 240, אזי הקצבה שתוענק לו תעמוד על 4,167 שקל לחודש. אם המקדם יעלה ל־250, הקצבה תקטן ל־4,000 שקל. מכיוון שתוחלת החיים הולכת ומתארכת, הרי שההסתברות לעליית המקדמים ולהקטנת הקצבה היא ריאלית מתמיד.

(צילום: shutterstock)

בעבר הציעו חברות הביטוח ביטוחי מנהלים עם מקדם קצבה מובטח - תוכנית זו העניקה למבוטח ביטחון לקצבה קבועה לאורך חיי הפרישה, אך לצידה נאלצו המבוטחים לשאת בתשלום דמי ניהול גבוהים במיוחד. הסיכון של התארכות תוחלת החיים עבר לחברת הביטוח שידעה לגבות על כך תשלום. בקרנות הפנסיה, מכיוון שמדובר במכשיר חיסכון עם ערבות הדדית, המקדמים אינם מובטחים וכל העמיתים מושפעים מהם באופן דומה.

"העיקרון הבסיסי קובע כי הקצבה תשולם לפנסיונר לכל ימי חייו, כאשר כחברת ביטוח חיים ביכולתנו להבטיח שהחל ממועד תחילת תשלום הקצבאות, גם אם תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה תעלה, מקדם הקצבה שלפיו חושבה הקצבה במועד זה לא ישתנה, בשל עדכון בתוחלת החיים לגבי מבוטח שכבר התחיל לקבל את הקצבה", אומר צחי גפנוביץ, מנהל תחום ביטוח חיים במגדל. "אבל מה קורה כאשר למשל המבוטח הולך לעולמו? כאן יש תרחישים שונים".

לדברי גפנוביץ חברות הביטוח מציעות למי שמגיעים לגיל פרישה אופציה להגדיר במועד קבלת הקצבה הראשונה מה לעשות במצב כזה. לבחירת המסלול תהיה השפעה על גובה הקצבה ועל הסכום שיוריש המבוטח לשאיריו לאחר מותו. גפנוביץ מציג שלושה מסלולים: הראשון בו הפנסיונר בוחר לקבל קצבה למשך כל חייו, כאשר במקרה של מוות לא ישולם דבר לשאיריו. בשני, הפנסיוני בוחר לקבל קצבה לכל החיים, כאשר אם הוא הולך לעולמו לפני שחלפו 20 שנה מיום קבלת הקצבה הראשונה, יקבלו שאיריו את תשלומי הקצבאות עד ל־240 תשלומים (כולל אלו שהוא כבר קיבל) והשלישית היא בחירה שבמקרה מוות יקבל בן או בת הזוג של המבוטח 60% מהקצבה ששולמה לו לאורך כל ימי חייהם.

להחלטה הזו השפעה משמעותית על גובה הקצבה שיקבל המבוטח. בהנחה שהמבוטח חסך מיליון שקל בתוכנית החיסכון שלו, במסלול הראשון הוא יקבל קצבה חודשית של 5,540 שקל לחודש ובמקרה של פטירה לא יוותר דבר לשאיריו. במסלול השני הוא יקבל קצבה של 4,977 שקל ואם יילך לעולמו לפני שיחלפו 20 שנה יקבלו שאיריו תשלומים חודשיים דומים עד לתשלום ה־240. במסלול השלישי תעמוד הקצבה על 4,790 שקל, כאשר בן או בת הזוג יקבלו אחרי פטירתו קצבה שוטפת של 2,874 שקל לאורך כל ימי חייהם.

ההחלטה על מסלול לאחר פטירת המבוטח היא דוגמה אחת, והחדשנות בתחום הקצבאות לא מסתיימת שם. גפנוביץ מציין כי חברות הביטוח בוחנות כל הזמן כיצד להכניס שיפורים לתחום כדי לתת מענה לצרכים ספציפיים של המבוטחים. כך למשל, הוא מציין, הוקם מסלול למבוטחים שלא רכשו ביטוח סיעודי הולם ומעוניינים בפתרון דרך ביטוח החיים שלהם. במגדל יצרו לשם כך מסלול קצבה נוסף שבמסגרתו יוכל המבוטח לקבל במקרה שייקלע למצב סיעודי הגדלה של 50% לקצבה החודשית למשך 30 חודשים.

מאז תיקון 3 בשוק הגמל בשנת 2008, שקבע כי החיסכון הפנסיוני (גמל, פנסיה או ביטוח מנהלים) יילך לתשלום קצבאות ולא לתשלום הון חד פעמי בגיל הפרישה, נוצר צורך במכשירי השקעה נוספים ליצירת קצבה. בשנים האחרונות החלו חברות הביטוח ובתי ההשקעות לשווק מכשירים כמו פוליסות חיסכון או קופות גמל לפי תיקון 190 כדי לייצר תוספת לקצבה.

"את ההפקדה למטרת קצבה אין חובה לבצע ממש בסמוך לפרישה. אפשר לבצע אותה גם מוקדם יותר, ובמקרה כזה לקבוע שאין מדובר ב'קצבה מיידית' אלא ב'קצבה נדחית' אשר תשולם במועד מאוחר יותר בהתאם לבחירתו של המבוטח", אומר גפנוביץ ומסביר: "מבוטח המפקיד בקופת ביטוח למטרת קצבה מגיל 60 ואילך יקבל גם הבטחה למקדם הקצבה הידוע במועד ההפקדה, כך שגם אם יהיו שינויים בתוחלת החיים, הם לא ישפיעו על שינוי במקדם במקרה זה".

לכן, לדבריו, מעבר לשיח השוטף על דמי ניהול ותשואה, על המבוטחים לתת משקל גם לנושא הקצבאות בחיסכון, כאשר להערכתו תחום זה עוד יילך וישתכלל עם פתרונות נוספים שיסייעו למבוטחים לבצע תכנון פרישה אופטימלי.