כבוד וכסף: הקשר בין איכות חיים לאריכות ימים
בסרדיניה אוכלים בעיקר מזון מהצומח ועוסקים בפעילות גופנית, במקאו משקיעים את כספי ההימורים במערכת הבריאות הציבורית: ה"סודות" לאריכות ימים משתנים ממדינה למדינה, אך בסופו של דבר רלוונטיים לכל מקום. ישראל, המדורגת 14 בעולם, יכולה אולי ללמוד ממדינות כמו יפן: "המבוגרים היפנים מרגישים נחוצים"
כבר חציתם את גיל 50? יש סיכוי לא רע בכלל שהתחלתם לחשוב על "סודות" אריכות הימים. אצל אנשים רבים, ככל שעולה מניין השנים כך הולכת וגוברת ההתעניינות במשמעותן של השאלות העוסקות בזמן: אם זו שאלת הפרישה המוקדמת מהעבודה, לכיוונה דוחפים כיום ארגונים רבים, ואם אלו שאלות של בריאותיות, חברתיות או משפחתיות.
כל השאלות הללו עוסקות, בסופו של דבר, באיכות חיים: ברצון להישאר רלוונטי ומשמעותי גם אחרי גיל 50, ולאורך שנים רבות נוספות. הדברים מקבלים משנה תוקף משום שתוחלת החיים הולכת ומתארכת: מ-45 שנים בממוצע בראשית המאה העשרים, ללמעלה מ-80 בראשית המאה העשרים ואחת. בהקשר זה, בולטים ההבדלים בין ארצות המזרח לתרבות המערבית.
"משהו בתרבות היפנית עובד"
למרות שהיפנים כבר מזמן עובדים שעות ארוכות כאשר הם נתונים ללחץ מתמיד, וגם התזונה שלהם היא כבר לא מה שהייתה פעם, יפן עדיין ניצבת במקום הראשון בעולם בתוחלת החיים, כמדי שנה, עם ממוצע של 84.2 שנים.
ד"ר רוני בורנשטיין, איש עסקים, יזם ונשיא לשכת המסחר ישראל-יפן, שפעיל בשוק היפני כ-30 שנה, מספר שהוא "בקיא באורח החיים היפני, ועם זאת מרגיש שעדיין יש משהו שלא מובן לי בתרבות הזו. העובדה היא שיש משהו בתרבות היפנית שעובד, מבחינת אריכות החיים הגבוהה שלהם ביחס לממוצע העולמי".
טוענים שאלו בעיקר התזונה והספורט.
"היפנים חיים בעיקר על אורז, שיש בו הרבה פחות שומן מבפחמימות רגילות. הם אוכלים בבוקר את מה שהם אוכלים במשך כל היום: אורז, דגים נאים, מרק מיסו. אין בארוחות בוקר יפניות מסורתיות לחם. צריכת הדגים ופירות הים אצלם מגיעה ל-16% מצריכת הדגים בעולם, הם לא צורכים כמעט בשר, ולא מוותרים על מרכיבים כמו סויה, שיש בהם אנטי אוקסדינטים, שידועים כמאטי הזדקנות.
"היפנים גם מקפידים על כושר גופני: הם פשוט הולכים ברגל, לפעמים שעות כדי להגיע לעבודה. יש לי ידיד טוב שלא עולה במעלית אלא רק במדרגות. הוא בן 85 והוא עובד ונראה נהדר. גם השמירה על היגיינה אישית מושרשת בתרבות היפנית, אבל סוד החיים הארוכים שלהם לא טמון רק בתזונה או בספורט".
ביפן חיים הכי הרבה שנים, ישראל במקום ה-14
על פי הדו"ח השנתי של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ל-2018, המבוסס על נתונים שנאספו ב-2016, ממוצע תוחלת החיים בעולם עומד על 72 שנים. ישראל נמצאת במקום טוב בצמרת המדינות המובילות, אך רשמה ירידה קלה בתוחלת החיים הממוצעת בהשוואה ל-2017: מ-84.3 שנים ל-84.2 בקרב הנשים, ומ-80.3 שנים ל-80.2 שנים בקרב הגברים. כך, בקרב הנשים ירדה ישראל מהמקום השביעי למקום 12, ובקרב הגברים - ממקום רביעי למקום שמיני. בחישוב תוחלת החיים הממוצעת לשני המינים נמצאת ישראל במקום ה-14, עם 82.3 שנים בממוצע.
יש לציין כי לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2017, המבוססים על מעקב שבוצע בשנים 2011-2015, עומדת תוחלת חיים הממוצעת בישראל על 83.8 שנה אצל הנשים ו-80.6 אצל הגברים.
דו"ח ארגון הבריאות העולמי, המתפרסם מדי שנה בחודש מאי, כולל נתונים מכלל המדינות החברות בארגון. במקום הראשון ניצבת, כאמור, יפן - עם תוחלת חיים ממוצעת של 84.2 שנים. אחריה ניתן למצוא את שוויץ (83.3), ספרד (83.1), אוסטרליה, צרפת וסינגפור (82.9), איטליה וקנדה (82.8), קוריאה (82.7), נורווגיה (82.5), איסלנד לוקסמבורג ושוודיה (82.4). תוחלת החיים הממוצעת בארה"ב עומדת על 78.5 שנים.
לפי הדו"ח, מדינות העולם השלישי באפריקה מתאפיינות בתוחלת חיים נמוכה - ובחלקן נרשמו הנתונים הנמוכים ביותר בעולם: ברפובליקת מרכז אפריקה נמדדה תוחלת חיים ממוצעת של 53 שנים, וקצת לפניה נמצאות סיירה ליאון (53.1), צ'אד (54.3), ניגריה (55.2), סומליה (55.4) ודרום סודן (58.6).
האזורים הכחולים
הביטוי "אזורים כחולים" נטבע בעקבות מחקריו של דמוגרף בלגי, מישל פולן, שבשנות ה-90 החל לסמן בדיו כחולה את כיסי האוכלוסיות של מאריכי-ימים בעולם. ממשיכי דרכו במחקר, העיתונאי, החוקר והסופר דן בוטנר ועמיתיו, הניחו במחקריהם שכ-20% מתוחלת החיים הממוצעת נקבעת על ידי גנים, ולכן רוב הגורמים לאריכות ימים קשורים לסביבה ולאורחות החיים.
החוקרים זיהו חמישה אזורים בהם נרשמו אחוזים גבוהים של אנשים מאריכי חיים: איזור ברבגיה, בסרדיניה שבאיטליה, שם התזונה מתבססת בעיקר על מזון מהצומח, התושבים עוסקים בפעילות גופנית רבה ושמים דגש על משפחתיות; אוקינאווה ביפן, שם זיהו גם כן גורם חשוב בדמות הקהילתיות והמשפחתיות; האי ניקויה בקוסטה ריקה, בו נמנעים התושבים ממזון מעובד; העיירה לומה לינדה בקליפורניה, שם דוגלים התושבים בחיי קהילה ורבים מהם נמנעים מאכילת בשר; והאי איקריה שביוון, בו זוהתה תחושת גאווה מקומית והשקעה רבה בחיי הקהילה, כמו גם הקפדה על שנת צהריים מדי יום ועל תזונה ים תיכונית.
לטענת בוטנר, הגורמים השונים התורמים לחיים ארוכים מחזקים זה את זה, במעין "מערכת אקולוגית" או שילוב מסוים של מוסדות חברתיים: "כשאין תחושת שייכות לקהילה, אמונה במטרה או תרבות מתאימה, הבסיס לחיים ארוכים קורס".
הקשר בין כסף לאריכות ימים
גורם נוסף ולא מפתיע, שמתברר כמשפיע יותר ויותר על איכות החיים, הוא הכסף. כך, במחקרים שנערכו בנושא נמדדה תוחלת חיים גבוהה במיוחד במדינות קטנות כמו מונאקו ומקאו. ההסבר הפשוט הוא, שהאנשים החיים בהן יכולים להרשות לעצמם חיים של תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית וחופש מדאגות כלכליות. המתח, כידוע, הוא אחד הגורמים לתחלואה בחיים המודרניים.
במקאו, אי בדרום סין, מקור הכסף הוא לרוב במבקרים שבאים לנצל את תעשיית ההימורים החוקית הפעילה בו. רווחי ההימורים מספקים כ-70% מהכנסות המדינה, והממשלה משתמשת בכסף כדי להשקיע בתחום הבריאות הציבורית. במונאקו חיים קצת יותר מ-35 אלף תושבים ללא מס הכנסה, במקום שנחשב לסמל החיים הטובים: בתי קזינו, מסעדות גורמה, חנויות בוטיק, קו חוף נפלא, נופים מדהימים, מכוניות מפוארות ובניינים מרהיבים הם בבחינת לוקסוס למבקר, ובוודאי לתושבים.
גם באי גרנזי, הממוקם בתעלת למאנש ונחשב לאיזור עשיר מאוד, נמדדה תוחלת חיים גבוהה. המיסים הנמוכים וההכנסות הגבוהות הפכו את גרנזי ליעד פופולרי עבור אלו שיכולים להרשות לעצמם את התזונה והטיפול הרפואי הטובים ביותר. בסן מרינו שבאיטליה, תוחלת החיים הגבוהה נובעת משגשוג כלכלי ומהעובדה כי הרוב המכריע של האוכלוסייה עוסק בעבודה משרדית, ולא בתעשייה כבדה.
גורמים נוספים לאריכות ימים ניתן לזהות בסינגפור, שמלבד שגשוג כלכלי, דגש על תזונה בריאה ושמירה על חוקים סביבתיים לתועלת הציבור, נהנית גם מתכנון מוקדם: בתחילת שנות ה-80, הממשלה הבינה כי הגיל הממוצע של אזרחיה גדל בהתמדה, ועל כן תכננה את צעדיה בהתאם. נכון להיום, יש בסינגפור שירותי בריאות מצוינים לקשישים.
הקשר בין משמעות לאריכות ימים
גורם נוסף ומשמעותי לחיים ארוכים הוא קיומה של מטרה בחיים, כזו שמעניקה משמעות וטעם לקום בבוקר ומונעת כניסה לדיכאון בשל הגיל המבוגר. ועוד: כשג'ייסון פרול, הבמאי, המפיק והתסריטאי של "פרויקט אריכות החיים האנושית", התחקה אחר סודותיהם של אוכלוסיות מאריכות חיים, הוא סיפר על עצה אחת שחזרה על עצמה: "פגשנו אנשים ממגוון מקומות בעולם. כ-95% מהאנשים עמם דיברנו, ענו את אותה תשובה לשאלה איך מאריכים ימים: 'תשמרו על יחסים טובים ואל תנטרו טינה'".
ד"ר בורנשטיין מוסיף בעניין זה ואומר ש"יפן בולטת בטיפול באוכלוסייה המבוגרת בכלל ובקשישים בפרט, יש להם יחס מכבד להורה ולאנשים מבוגרים בכלל. אנחנו לא מכירים בישראל יחס שכזה. זה מתחיל בכך שכאשר ההורה מזדקן, הוא עובר להתגורר עם הבן או עם הבת, שמסייעים לו.
"בנוסף, יש ביפן משקל גדול לשאלה כמה זמן אתה עובד בחברה. הם אמנם יוצאים לגמלאות בגיל 68-67, אבל ביפן לא נותנים להם להיעלם בגלל הגיל, אין כזה דבר 'לזרוק' עובד שחצה את ה-50. היפנים מעריכים את הניסיון, החוכמה והידע של המבוגרים, משאירים אותם במערכת ונותנים להם תפקידי כבוד.
"המבוגרים, בני 50 ומעלה, מרגישים נחוצים ובעלי משמעות", מוסיף בורנשטיין. "זו איכות חיים, שיש לה קשר לאריכות ימים. אנשים לא עוזבים חברות. יש להם ביטחון עצמי, מעסיק ועבודה, וזה מסיר מהם דאגות".
הסודות
אז אומנם אי אפשר להאט את קצב ההזדקנות, אבל אפשר לנסות וליהנות משנים רבות יותר ללא מחלות וללא פחדים ומועקות, ואין שום סיבה להיכנס לחרדות כשחוצים את גיל 50.
בהקשר זה, ניתן להצביע על שבע נקודות מרכזיות אשר חוזרות על עצמן במחקרים שנעשו בתחום: תזונה צמחונית ועשירה באומגה 3, או לפחות אכילת בשר מועטה, בוודאי בשר אדום; פעילות גופנית קבועה, מתונה וסדירה; מציאת מטרה בחיים, שמעניקה משמעות; הימנעות מעישון; צריכת אלכוהול קבועה ומתונה, בעיקר של יין אדום; הימנעות מבדידות: כדאי להקיף את עצמנו בחברים ובבני משפחה, ולקיים חיי משפחה וחברה פעילים; והבנה שלגנים יש אומנם השפעה, אבל הם לא גזירת גורל: בריאותנו הגופנית והנפשית נמצאת בידינו.