הצ'ק חזר? הבנק לא טורח לעדכן - וזה עלול להגביל לכם את החשבון

חזר לכם צ'ק? אתם לא לבד. בארבעת החודשים הראשונים של השנה חזרו 1.12 מיליון צ'קים, מתוכם 425 אלף צ'קים מסיבה של אי כיסוי מספיק.

• זינוק מדאיג של 13% במספר הצ'קים החוזרים
• "זה פשוט מקומם". בנק לאומי החזיר את הצ'ק 3 פעמים
• הצ'ק שלכם חזר? הבנק מרוויח מיליונים
  

נכון להיום, הבנקים בישראל אינם מחויבים לעדכן את בעל החשבון על צ'ק שמשך מחשבונו ועתיד לחזור – כל עוד הוא לא סורב בפועל. כך, במקרים רבים כאשר בעל החשבון מסר המחאה והתברר שלא היה לה כיסוי מספיק, הוא עשוי ללמוד על כך רק בדיעבד, לאחר שההמחאה כבר סורבה.

אמנם ישנם מקרים בהם פקיד הבנק מגדיל ראש ומתקשר ללקוח בטרם הסירוב לכבד הצ'ק, על מנת שהלקוח יפקיד כספים לחשבון, אך מדובר בנוהג בלבד ולא בפעולה מחייבת לפי הדין. ברוב המקרים הלקוח יידע כאמור שהצ'ק סורב רק לאחר מעשה, מעיון בדפי החשבון.

(צילום: עמית מגל)

לחזרתם של צ'קים מסיבה של "אין כיסוי מספיק" יכולה להיות השפעה מהותית על המשך פעילות הלקוח בבנק. חוק צ'קים ללא כיסוי קובע כי אם סורבו במשך 12 חודשים רצופים עשרה צ'קים או יותר (ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין סירוב הצ'ק הראשון לסירוב הצ'ק האחרון), תוגבל הפעילות בחשבון, וכן תוגבל פעילותו של הלקוח בבנק (גם בחשבונות אחרים).

תיקון בהוראות שנכנס לאחרונה לתוקף, קובע אמנם שהבנק צריך לשלוח התראה ללקוח בעת סירוב הצ'ק חמישי ובטרם יגיע לעשרה צ'קים, אך גם חובת התראה זו אינה חלה כשהצ'ק החמישי סורב יחד עם צ'קים נוספים באותו מועד או בסמוך לו. במילים אחרות, הבנק לא מחויב להמתין למשלוח ההתראה בגין הצ'ק החמישי בטרם יסרב לכבד צ'קים נוספים ואף בטרם שיחליט להגביל את פעילותו של הלקוח בחשבון.

לדברי עו"ד עידו קוסובר, שותף במשרד עורכי הדין ברם סלוקי ושות' המתמחה בדיני בנקאות, גם במקרה של חשבון שכבר נסגר ואף במקרה שניתנה הוראת ביטול לצ'קים שנמשכו מהחשבון, ככל שהצ'קים יוצגו לפירעון בהגיע מועדם - הבנק רשאי לסמן את ההמחאות בסימון א.כ.מ (אי כיסוי מספיק) ולמנות אותם לצורך החוק.

לפני כשנה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הקובעת שתוטל על הבנקים חובה להודיע ללקוח שהצ'ק שמסר נידון לסירוב מבעוד מועד, וכך תינתן ללקוח שהות של יום עסקים אחד, על מנת שיוכל להפקיד כסף בחשבונו לשם פירעון הצ'ק. ההתראה ללקוח תימסר בצורה שתבטיח את קבלתה בדרך המהירה והנגישה ביותר ללקוח. בינתיים, מדובר בהצעה בשלב ראשוני מאוד ולא ברור אם תגיע בכלל לידי חקיקה.

470 אלף חשבונות מוגבלים

המשמעות של הטלת הגבלה על חשבון היא איסור למשוך צ'קים מהחשבון במשך שנה שלמה. צ'קים שימשכו מהחשבון בתקופה זו לא יכובדו בידי בנקים אחרים. המשמעות של הטלת מגבלה על לקוח היא איסור על פתיחת חשבון בנק אחר בידי הלקוח (כלומר, חשבון שניתן לקבל בו אשראי ולמשוך צ'קים, להבדיל מחשבון ביתרת זכות בלבד).

"להטלת מגבלות לפי חוק צ'קים ללא כיסוי עשויה להיות משמעות דרמטית ביותר לפעילותו של כל גוף עסקי, גדול כקטן. קושי תזרימי נקודתי עלול להוביל כל עסק לסחרור פתאומי ודרמטי, אשר לא אחת מוביל לקריסת העסק ולנזקים בלתי הפיכים", אומר עו"ד קוסובר.

לדבריו, לעיתים הבנק ממהר להודיע ללקוח על ביטול מסגרות האשראי בחשבון בגלל הצטברותם של צ'קים שלא כובדו בהיעדר כיסוי מספיק וזאת, גם בטרם יימנו עשרה צ'קים או יותר.

על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף שנת 2017, היו כ-256 אלף לקוחות מוגבלים וכ-470 אלף חשבונות מוגבלים בבנקים.

אז מה ניתן לעשות ?

החוק מאפשר ל"לקוח מוגבל" לפנות לבית המשפט ולטעון לפסילה של צ'קים מסוימים מתוך עשרת הצ'קים שסורבו, כאשר יש לכך סיבה. למשל, אם הצ'ק סורב מחמת טעות או שהיה ללקוח יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את הצ'ק מכוח הסכם בין הצדדים.

ככל שהפסילה תפחית את מספר הצ'קים שסורבו מתחת לעשרה, הרי שתבוטל גם הגבלת החשבון. יתרה מכך, בית המשפט רשאי, לבקשת מי שפנה לבית המשפט בהליך מסוג זה, לתת צו מניעה זמני שימנע את תחילת תקופת ההגבלה של החשבון.

עו"ד עידו קוסובר

"בכמה וכמה מקרים בתי המשפט הכירו ב'נוהג' שנוצר בין הבנק ללקוח, על בסיס התנהלות שוטפת ממושכת בין הצדדים", אומר עו"ד קוסובר. "לא אחת בתי המשפט 'פסלו' את ספירתם של צ'קים מסוימים ע"י הבנק, מכוח ה'נוהג' שהתקבע בין הצדדים.

"למשל, כאשר במשך תקופה ארוכה הבנק אפשר ללקוח שוב ושוב לחרוג ממסגרת האשראי המוסכמת וכיבד את הצ'קים שמשך, גם אם חרגו מאותה מסגרת. בחלק מהמקרים נקבע כי מאחר ונוצרה אצל הלקוח 'ציפייה לגיטימית' שהבנק ימשיך לנהוג באותה הדרך שבה נהג במשך זמן ממושך ויכבד חריגות מהמסגרת, מחויב הבנק לכל הפחות לעדכן את הלקוח זמן מספיק מראש ולהעניק לו שהות מספקת להתכונן לאי-כיבודו של צ'ק ולהזרים כספים נוספים לחשבון".

לא להתעלם מהתראות הבנק

ככלל, טוען קוסובר, לאור הפסיקה הקיימת ניתן לומר כי להבדיל מפערי הכוחות הקיימים בהתנהלות השוטפת בין הבנק ללקוח, בבתי המשפט השיח מתאזן ועמדת הבנק איננה מתקבלת בידי בית המשפט כעמדה היחידה שאין בילתה.

בתי המשפט נוטים לתת משקל גם ל"שיקולי הצדק", כמו למשל העובדה שמדובר בחשבון של עסק או חברה פעילים המתנהלים ככלל באופן תקין, מפרנסים משפחות רבות, ואינם מראים סימני קריסה למרות הקושי התזרימי הנקודתי שהוביל לאי-כיבוד הצ'קים. עם זאת, כאשר מוכח שהלקוח התעלם מהתראות הבנק או שהיה עליו לדעת כי הבנק עלול שלא לכבד את הצ'קים שמשך ולהגביל את החשבון, הפסיקה נוטה להחמיר.

"מומלץ שלא להתעלם מההתראות", אומר קוסובר. "במקרים המתאימים ניתן לנסות לבוא בדברים עם הבנק ואף לפנות לבית המשפט, על מנת למנוע מראש את הצטברות הצ'קים עד לרף של עשרה או יותר. בדומה ניתן לפנות, מבעוד מועד, לבית המשפט ולבקש כי יורה לבנק להמשיך לכבד את ההסכמים שנחתמו ו/או את הנוהג שנוצר בין הצדדים ושלא לבטל את מסגרות האשראי בחשבון".