משפחות העושר בישראל

בישראל קיימות מאות רבות של חברות משפחתיות, שהוקמו עוד לפני קום המדינה, והן שרדו במשך עשורים רבים בזכות מעבר מוצלח מדור המייסדים לדור הילדים והנכדים. לעומתן, אחרות התפרקו או כמעט התפרקו במהלך השנים עקב סכסוכים בדור השני והשלישי. לפי הערכות במרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים שבפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, עסקים אלה מהווים כ־50% מהחברות בבורסה של תל אביב. המוכרות הן בין היתר משפחות שטראוס, קרסו, עופר, קסטרו, תשובה, זלקינד, שסטוביץ, סגול, רקנאטי, רוטשילד, לבייב, ברונפמן, אליהו, פילץ, ורטהיים, ורטהיימר ועוד.

ד"ר נאוה מיכאל־צברי, בתה של רעיה שטראוס ודור שלישי במשפחת שטראוס, היא הראשונה בישראל שעשתה דוקטורט בנושא החברות המשפחתיות בהתמקדות על העברה בין דורית, וכיום היא מנהלת את מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים. ד"ר מיכאל־צברי מרצה בארץ ובעולם בנושא, וכן בכנסים, שמתמקדים בניהול העושר המשפחתי. היא נזכרת, איך לפני כעשור הציע לה דני חרד, מנכ"ל די.סי. פייננס, ארגון העורך כנסים ומפגשים לניהול עושר משפחתי, לקיים במשותף כנס ראשון של ניהול עסקים משפחתיים בישראל. "אני זוכרת את הכנס הראשון עד היום", אומרת בחיוך מיכאל-צברי.

ד"ר נאוה מיכאל-צברי(צילום: שירן כרמל)

"הוא התקיים במלון הילטון, ולא האמנתי כשראיתי את אורך התור לרישום כשיצאתי לרגע מהחדר. היום יש כבר בארץ אלפי עסקים משפחתיים, קטנים וגדולים, שחלקם קמו לפני קום המדינה. חלק ניכר מהעסקים המשפחתיים הללו עברו כבר לניהול הדור השני, חלקם לדור השלישי, אפילו לרביעי, ויש לא מעט עסקים שלא שרדו את המעבר הבין דורי. אני מעבירה הלאה את התורה של "איך עושים את זה נכון", ולשמחתי מיסדנו את הכנסים בהם אני מעבירה את המסרים. אם משפחה אחת יוצאת ממפגש או מכנס בתובנה שתציל את העסק המשפחתי שלה - דייני".

דוגמאות לחברות משפחתיות שצלחו את ההעברה הבין דורית:

1. משפחת שטראוס

חברת שטראוס החלה את דרכה ברפת קטנה שהקימו הילדה וריכרד שטראוס לאחר עלייתם מגרמניה, בחצר ביתם בנהריה ב-1936. היום מנהלת המשפחה פורטפוליו של עסקים בשווי של מיליארדי דולרים. בעלת השליטה העיקרית בקבוצה היא משפחת שטראוס, כשב-1975 עברה הבעלות לדור השני: למיכאל ורעיה שטראוס. בין השנים 1965-2005 נחלקה הבעלות על שטראוס בין האחים, וב-2005, בעקבות המיזוג של שטראוס עם עלית, החליטה רעיה לפרוש ומכרה את כל מניותיה בחברה. בעזרת תהליכי ארגון וייעוץ פסיכולוגי וניהולי, ממשיכים ילדיהם של מיכאל ורעיה לנהל את עסקי המשפחה, ודואגים להעברה בין דורית מסודרת לדור הרביעי.

2. חברת סנו

סנו הוקמה ב־1965 על־ידי ברונו לנדסברג ז"ל, והונפקה בבורסה בתל אביב ב־1982. במשך השנים שילב לנדסברג כמה מצאצאיו בחברה: בנו הבכור אלכס משמש כיום היו"ר, והבת אווה כיהנה אף היא בהנהלה. הנכדה איה שחר, בתה של אווה, ממונה על פיתוח הייצוא, והנכד יובל, בנו של אלכס, החליף את אביו כמנכ"ל. תמר, בִתו של אלכס, משמשת אחראית פיתוח.

דוגמאות להעברה בין דורית לא נכונה והתוצאות:

1. חברת ויסוצקי

ויסוצקי הוקמה בשנת 1849 ברוסיה על ידי זאב קלונימוס ויסוצקי. בהמשך היה זה שמעון זיידלר, נצר למשפחת ויסוצקי, שהגיע לישראל ב־1935 לרגל המכביה, החליט להישאר ופתח ענף מקומי של החברה. זיידלר פתח בית אריזה קטן לתה במרתף בתל אביב. כשנפטר, קיבלה על עצמה אשתו אידה את ניהול החברה. בשנות ה־70 השתלבו בעסק שני ילדיהם, רותי ושלום, שמונו לאחר מותה של האם למנכ"לים משותפים, אז החלו ביניהם סכסוכים, שהגיעו לבית המשפט. ב־1993 קנה האח את חלקה של אחותו תמורת 16.5 מיליון דולר, ועד היום יש נתק בין האחים.

2. משפחת עופר

הסכסוך במשפחת עופר, אחת המשפחות הישראליות העשירות בעולם, החל כשהאבות סמי עופר ויולי עופר נפטרו. אז קיבלו ילדיו של סמי - עידן ואייל, ושל יולי - ליאורה ודורון, את השרביט. אודי אנג'ל, בעלה הראשון של ליאורה, הוא בין השולטים בקבוצת האחים עופר גם היום. כל אחד מהאחים מחזיק היום בהון של כמה מיליארדי שקלים. לאחר מותו של יולי עופר ב־2011 התברר שהוא העביר את השליטה בחברת עופר השקעות - לבתו ליאורה, על חשבון בנו דורון עופר. במאבק פסק בית המשפט לטובתה של הבת, כשבינתיים הקימה אימפריה בכוחות עצמה.

משפחת עופר. מימין ליאורה עופר בתו של יולי עופר, עידן עופר בנו של סמי עופר, יולי עופר איש העסקים, סמי עופר איש העסקים, דורון עופר בנו של יולי עופר(צילום: אביגיל עוזי)

3.משפחת אייזנברג

סכסוך הירושה במשפחת אייזנברג הביא להוצאות של מיליוני דולרים לעורכי דין ולפירוק המשפחה. זאת לאחר שאיש העסקים שאול אייזנברג הלך לעולמו ב־1997 והשאיר נכסים בשווי מוערך של יותר מחצי מיליארד דולר. לאחר מותו הציג הבן ארווין צילום של צוואת אביו מ־1986, לפיה קיבל 80% מהעיזבון, למול חמש אחיותיו. לאחר מאבק משפטי של שש שנים הגיעו בני המשפחה לפשרה, לפיה הבן קיבל רק 55% והיתרה לאם ולבנות.

שאול אייזנברג(צילום: מיכאל קרמר)

4.משפחת ורטהיים

עוד לפני פטירתו, החליט מוזי ורטהיים ז"ל, בעל החברה ששותפה בבנק מזרחי טפחות, ומחזיקה בין היתר גם בחברה למשקאות קלים, לחלק בין ילדיו את ההון המשפחתי, שהוערך ערב פטירתו בכ־5 מיליארד שקלים, באופן שאינו שוויוני - 63% בנכסים המשפחתיים ציווה לבנו דודי, ולבתו הבכורה דרורית 37% בלבד. ההחלטה שלו מנעה מריבות לאחר מותו, למרות שבשלב מאוחר יותר נפתח התיק מחדש והאחים הגיעו לפשרה ביניהם.

מוזי ורטהיים (צילום: אוראל כהן)

דוגמה לאיך בכל זאת מצילים עסק משפחתי:

1.חברת קרסו

חברת הרכב המשפחתית קרסו כמעט והתפרקה בשל סכסוך משפחתי. העסק הוקם על־ידי אבי המשפחה, משה קרסו, בסלוניקי. בניו חיים ואריה הקימו בישראל ב־1945 את "משה קרסו ובניו בע"מ", וכשמשה נפטר, שלט הבן הבכור חיים בחברה במשך כ־40 שנה. בניו של האח אריה מרדו כנגד ניהול הדוד, ודרשו למנות מנכ"ל שכיר חיצוני. לאחר סכסוך קשה וממושך מונה מנכ"ל חיצוני, והמשפחה הצילה את העסק המשפחתי מפירוק, למרות שלא מאווירה משפחתית קשה.