בלוק אאוט
יותר ממחצית הבנייה בארץ מתבצעת עדיין בשיטות מיושנות, בלוק אחר בלוק, מה שגובה מחיר יקר של זמן, כסף ואף חיים של פועלים. אבל יש טכנולוגיות חדשות יותר, חלקן אפילו תוצרת כחול-לבן. עופר פטרסבורג יצא לבדוק עד כמה עתיד הבנייה בישראל רחוק מלהיות פשוט, כמו להרכיב ארון בשיטת עשה זאת בעצמך
אומת הסטארט־אפ מציגה את הנתון הבא: בממוצע, לוקח מעל לעשר שנים לתכנן ולבנות בניין בישראל. אם מנכים את דרך החתחתים עד למתן היתרי הבנייה וכל מה שצריך עד ההקמה, ומתרכזים רק בשלב הבנייה עצמו, הרי שבשש השנים האחרונות משך הבנייה הממוצע למגורים בישראל, התארך מ-25 חודשים ל-31 חודשים. אחת הסיבות לכך היא העובדה שבפרויקטים רבים מדי, הבנייה עדיין לא מתועשת מספיק: כיום יותר ממחצית מהבנייה היזמית בישראל לא נבנית בבנייה מתועשת, אלא בבנייה מיושנת, משמע - בלוק אחר בלוק.
בנייה מתועשת אינה בהכרח בנייה מאלמנטים טרומיים. בנייה מתועשת עושה שימוש באמצעים דוגמת טיח מוכן מראש, תבניות ליציקת בטון במקום קרשים ודיקטים, ופיגומים מוכנים התורמים לביטחון הפועלים ולפיריון העבודה שלהם. "שימוש נרחב בבנייה מתועשת יוכל לקצר תוך חמש שנים את משך הקמת בניין בשליש - כחצי שנה עד שמונה חודשים", מסביר דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות.
בסין נבנה בשנים האחרונות מגדל בן 57 קומות ב-19 יום בלבד. הבניין הורכב כמו לגו על ידי אלפי פועלים שעבדו 24/7. חברת הבנייה שבנתה אותו מתעתדת להקים מפעל בערד. אבל לא צריך לחכות לסינים. הבנייה המהירה כבר כאן. קונצרן נדורה הקנדי, האחראי על בניית הבונקרים בעיראק, מקים מגדלים בני עשר קומות כמו מגדל קלפים באמצעות עשרה פועלים. "עשרות קבלנים ישראלים כבר הוכשרו לשיטת הבנייה הזו באמצעות חברת אקו-בילד", אומר דורון ערוסי, מנכ"ל החברה.
מענק לכל שלד
גם בלי חברות זרות, בשוק הבנייה בישראל כבר קיימות היום טכנולוגיות חדישות במיוחד, המביאות לקיצור משמעותי במשך הבנייה. חלקן הגדול פרי פיתוח כחול-לבן. טכנולוגיות אלה יפות לכל תהליך הקמת הפרויקט: משלב התכנון והלוגיסטיקה דרך חלוקת העבודה באתר הבנייה ועד ייצור החומרים וחלקי הבניין, מרמת השלד ועד הגמרים. יותר מזה, בענף יש היום חידושים שמטרתם לגשר על פערי כוח האדם, לזרז את תהליכי הבנייה ולהנגיש אותה עד לרמה של הרכבת ארון מאיקאה, או כל רהיט בשיטת "עשה זאת בעצמך". ברוך חדד, מנכ"ל משותף ובעלים של חברת עומר הנדסה, אומר: "כיום בישראל לא חסרות טכנולוגיות בנייה מתקדמות בתחום תיעוש הבנייה. למעשה בחלק מהאתרים, עד כ-50 אחוז מהבנייה היא בנייה מתועשת".
הממשלה מעודדת קבלנים לבנות בבנייה מתועשת: קיצור התהליכים יסייע בסופו של דבר בהוזלת מחירי הדירות. לפני כשנה וחצי יצאה הוראת מנכ"ל של משרד הכלכלה, המסדירה תנאים לקבלת סיוע ומענק ממשלתי במסגרת תוכנית להגדלת התיעוש בבנייה מרקמית במבני מגורים. המענק מיועד לקבלנים המבצעים בפועל את עבודות בניית השלד בפרויקטים שונים בבנייה רוויה. קבלן יכול לקבל מענקים בשלושה מסלולים שונים: תיעוש בסיסי - עשרת אלפים שקל לכל דירה, תיעוש חלקי - 15 אלף שקל לכל דירה, ותיעוש בנייה מלא, שם מגיע המענק ל-40 אלף שקל לכל דירה או עד שלושה מיליון שקל.
והענף אכן זקוק לעידוד כזה. איך אמר שר הבינוי והשיכון יואב גלנט? "מדינת ישראל היא אחת המדינות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם בהמון תחומים - תחבורה, רפואה, חקלאות וכמובן תעשיות ביטחוניות, אבל הענף הנכשל ביותר מבחינה טכנולוגית הוא ענף הבנייה. כבר 50 שנה שאנחנו בונים באותן שיטות טכנולוגיות, אנחנו צריכים לעשות פה קפיצת דרך. אנחנו משתמשים בברזל ובבלוקים בבניינים פשוטים כפי שהשתמשו לפני מאה שנה. מדינת ישראל נמצאת בין המקומות הנמוכים ביותר בעולם בהתפתחות ענף הבנייה".
בעולם, הבנייה בביטון בשיטת בלוק על בלוק הופכת פחות ופחות שמישה. לעומת זאת, שיטת הבנייה בפלדה מעורגלת היא הנפוצה ביותר במדינות רבות. לפי ההערכות הגידול העולמי בשימוש בשיטת בנייה זו עומד על 50 אחוז בשנה, ולא במקרה: בשנים האחרונות טכנולוגיית הפלדה המעורגלת התפתחה והתקדמה עד שניתן לבנות בעזרתה בניינים רבי-קומות. במדינות רבות ניתן לראות עשרות מבנים שבנויים עם שלד פלדה, המתנשאים אפילו לגובה של 11 קומות. למשל, בלונדון ישנו מגדל כזה של רשת המלונות המוכרת Travelodge המתנשא לגובה תשע קומות.
"בלונדון אפשר למצוא בניינים רבים שבהם אי אפשר להבחין למראית עין בהבדל שבין בטון לפלדה", מספר מהנדס אילן רביב, מנכ"ל מייטק-ישראל, חברה־בת בבעלות וורן באפט לטכנולוגיות בנייה מהירות. שיטה זו מצריכה פחות ממחצית מכוח האדם הדרוש לבנייה קונבציונלית, ואורכת כשליש מהזמן, אבל בישראל עוד לא גילו אותה.
פיגום ללא תקן
אפשרויות תיעוש הבנייה בארץ גדולות יותר מאשר בארה"ב, אבל בזמן הקמת מגדל מפלדה שם, נמצאים בקומה 80 פועלים בעת ובעונה אחת ואצלנו בסביבות 25 פועלים בלבד. בניגוד למה שקורה בישראל, כל 80 הפועלים האמריקנים הם כוח אדם מקצועי שיודע להפעיל מכשור ברמה גבוהה מאוד.
בנייתו של בניין האמפייר סטייט בילדינג, אחד מסמליה של ארה"ב ושל העיר ניו־יורק, החלה בינואר 1930. בתוך 18 חודשים בלבד נחנך המגדל שעד הקמתם של מגדלי התאומים נחשב לגבוה ביותר בארה"ב. גם כיום, עשרות שנים קדימה, בישראל יידרש פרק זמן כמעט כפול כדי לבנות בניין או מגדל משרדים כזה. עם זאת, יש לזכור כי על בניית האמפייר סטייט בילדינג עמלו 4,300 פועלים, חמישה מהם נהרגו בתאונות עבודה.
מניעת תאונות העבודה בבניין היא כמובן חלק עיקרי ובלתי נפרד מכל שיח על ייעול התהליך. לאחרונה הכריז הממשל הסיני על 36 אתרי בנייה כמסוכנים ואסר על פועלי הבניין לעבוד בהם. בסין מרשתים כל מבנה, בונים מעקה בכל מיפתח וגם את הפיגומים בונים לפי תקן מודרני.
פיגומים חדשניים הם עסק יקר מאוד, בבחינת הקבלנים מדובר בהשקעה של מיליונים. בישראל, אתרי הבנייה נבנים בשיטת טלאי על טלאי, ולא פלא שהשנה נרשם כבר גידול של כמעט 30 אחוז במספר הפועלים הנופלים מבניינים, ומשלמים על כך בחייהם פעמים רבות. שיעור תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין בישראל הוא פי שניים ויותר מאשר באיחוד האירופי. ישראל ניסתה לאמץ את התקן האירופאי הנוקשה באשר לפיגומים, אבל מאז 2014 לא נמצא מי שיתרגם את התקן המסובך לעברית. פשוט לא ייאמן.
הפעם האחרונה שבה עודכנו תקנות הפיגומים בישראל הייתה לפני 30 שנה, ב-1988. התקן אמנם מבוסס על סטנדרטים אירופיים, אך אינו מחייב את הקבלנים, שמשתמשים זה עשרות שנים באותו פיגום מסוכן. לאחרונה הודיע שר העבודה והרווחה, חיים כץ, כי הנחה את גורמי המקצוע במינהל הבטיחות התעסוקתית לפעול להחלת התקן האירופי על הפיגומים בישראל, אבל כמה שבועות אחר כך הבין שזה לא בסמכותו ופנה למשרד הכלכלה. בינתיים, הנושא נופל בין הכסאות, ופועלים ממשיכים ליפול.
אחד המיקומים המסוכנים יותר בפרויקט שבנייתו נמצאת בעיצומה הוא חדר המדרגות. במגדל משרדים בן עשרות קומות, יש מהלכי מדרגות רבים, מה שמצריך שימוש בפועלים רבים ואורך זמן רב. איך מונעים אסונות? אחד החידושים שנכנסו לאחרונה לישראל היא קונסטרוקציית גרם מדרגות ממתכת, שמשפר את הבטיחות בכך שהוא מצריך עזרה של פחות פועלים. זהו מוצר המיובא מסין. הוא מחליף את מדרגות הבטון שנוצקו בתוך הבניינים עד לפני כמה שנים, הצריכו שימוש בכוח עבודה גדול, ודרשו זמן עבודה ממושך. גרם המדרגות המתועש מובל ישירות מהמפעל לאתר ושני פועלים בלבד נדרשים להרכבתו בכל קומה וקומה. "בעבר היו צריכים להיכנס לחדר המדרגות יותר פועלים, להקים פיגומים וליצוק מדרגות מבטון. אחר כך היו צריכים לפרק את הפיגומים ולהקים אותם שוב בקומה מעל וחוזר חלילה. התהליך החדש חוסך כ-50 אחוז בכוח האדם ובזמן הנדרש להקמת גרמי המדרגות במגדל", מציין ברוך חדד מעומר הנדסה.
עוד שיטה שיובאה מהעולם באחרונה היא השימוש באבן טבעית בעובי מילימטר אחד בלבד. האבן הדקה היא תוצאה של פטנט גרמני, שמעבר לצמצום העובי שלה מאפשר לאבן להיות אלסטית וגמישה. היתרון המרכזי הוא כמובן המשקל: אריח אבן רגיל בעובי שני סנטימטר שוקל 50 קילוגרמים למ"ר, ואילו האבן הדקה שוקלת רק שני קילוגרמים למ"ר. השינוע שלה קל מאוד. ניתן להשיג את האבן הדקה במידות גדולות של 120/240 מ"מ וכן במידות קטנות יותר לפי דרישה. האבן עמידה במים ויפה אם אוהבים את האסתטיקה הטבעית. משתמשים בה כמו טפט, ולכן השימוש בה הוא מהיר מאוד וקל במיוחד.
שיטת טויוטה
אבל כדי להגדיל את השפעת התיעוש על קיצור משך הבנייה, יש להתחיל בו עוד בשלבי תכנון הפרויקט. לדברי טל הרשקוביץ, מנכ"ל קבוצת תדהר בנייה ומשנה למנכ"ל הקבוצה, היום עושה החברה שימוש נרחב במתודולוגיה יפנית ל"ניהול רזה", Lean Production, השאובה מגישת הניהול של חברת טויוטה היפנית ומיושמת בחברות ייצור מהמצליחות בעולם.
השיטה דוגלת בשיפור מתמיד המתרחש במקביל בניהול, בתפעול ובייצור, במטרה לשפר את ביצועי החברה כך שיביאו ערך מקסימלי ללקוח ויצמצמו למינימום את הבזבוזים בשרשרת הערך. בין השאר, במסגרתה עושה תדהר שימוש במערכות מידע בתלת־ממד לתכנון הפרויקט. "יישום השיטה לרוחב הארגון - בייזום, בתכנון ובביצוע, מאפשר לנו לצמצם באופן משמעותי את לוחות הזמנים, לבנות בניינים איכותיים יותר בזמן קצר יותר ולשמור על סטנדרט ניהול גבוה באופן קבוע", מסביר הרשקוביץ.
לתכנון המבנה משתמשים בשיטת (BIM - Building Information Modeling), המהווה בסיס לנתוני הפרויקט. מדובר במערך של תוכנות תלת-ממדיות המאפשרות יצירת מודל מידע אחד משותף לכל האספקטים של הפרויקט - מהאדריכלות, דרך הקונסטרוקציה והמערכות השונות, ועד הוצאת כתבי הכמויות, ותכנון המשאבים הנדרשים. בנוסף, מציעה השיטה עוד רובד של בנייה וירטואלית, המביאה תוכניות לרמת הייצור וכן שימוש במודל לממדים נוספים כגון הזמן והתקציב.
פרויקט תדהר על הפארק שבשכונת פסגות-אפק בראש-העין, לדוגמה, המונה יותר מ-1,000 דירות, תוכנן במשך חצי שנה בלבד באמצעות מערכות תלת-ממד כאלו. במצב סטנדרטי תכנון בסדר גודל זה אורך כשנה עד שנה וחצי. גם קצב ביצוע השלד השתפר בכ-50 אחוז, מארבע קומות בחודש לשש קומות על בסיס אותם המשאבים. "כך שבפועל הצלחנו לסיים את בניית כל הפרויקט בזמן שיא של ארבע שנים", אומר הרשקוביץ.
אדריכל גיל שנהב ממשרד כנען-שנהב אדריכלים ויו"ר המועצה הישראלית לגורדי שחקים, נחשף לשימוש בטכנולוגיות בנייה בעולם וליעילותן. "נהוג לחשוב כי עבודה מהירה פוגעת באיכות התוצרים, אך במקרה של שימוש בטכנולוגיות בנייה, עבודת הבנייה המהירה היא גם נקייה ומדויקת ומספקת תוצאות ברמה גבוהה", הוא אומר. העבודה עם הטכנולוגיות השונות מעודדת שימוש בכוח אדם מצומצם ומקצועי שמספק תוצר איכותי יותר בעלויות כוללות נמוכות יותר".
הטכנולוגיות החדשות מועילות גם מבחינת השמירה על איכות הסביבה. "החדשנות בענף מגיעה ברמת החומר והשלד, תהליכי תכנון וטכנולוגיות לייצור אנרגיה, המאפשרות לבניין להיות מאופס ויעיל, לייתר חשבונות חשמל ואף לייצר כסף עבור הדייר", טוענת הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ומוסיפה: "אנו עדיין תלויים בפועלים ובשיטות בנייה מיושנות, אך ניתן לראות כיצד בהדרגה טכנולוגיות מתועשות מקצרות את זמן הבנייה. בהדרגה, בעתיד הקרוב רובוטיקה תוכל גם להחליף פעולות אנושיות חזרתיות שכיום נסמכות בעיקר על כוח אדם נטול השכלה".
האם ניתן להכניס טכנולוגיות בנייה חדשות לישראל בשנה־שנתיים הקרובות? התשובה, למרבה הצער, שלילית. זה בהחלט ייקח עוד זמן. אבל בינתיים, אפשר לפחות לנצח בשיטה. חברת שפיר זכתה במכרז מקרקעין ראשון מסוגו בשיטת תכנן ובנה שקידם שר הבינוי והשיכון גלנט. איך זה עובד? בעוד שבמכרזים רגילים חברות הבנייה מתמודדות רק עם בניית הדירות, ואילו עבודות הפיתוח ובניית מוסדות הציבור מבוצעות בנפרד, הרי שכאן החברה קיבלה מתחם לבניית 1,196 דירות ושטחי מסחר בשכונות אור־המזרח בחריש, ותטפל גם בתכנון וביצוע עבודות הפיתוח של המתחם, ובניית מוסדות החינוך ומבני הציבור בו. החברה מתכננת ובונה, משלב הניירות ועד המפתח. במידה והחברה לא תצליח לעמוד בלו"ז הדחוק תוך 40 חודשים, היא תאלץ לשלם קנס אדיר. מכרז זה הוא פיילוט ראשון לקראת מכרזים נוספים לבניית מתחמים אחרים שעתיד להוציא משרד הבינוי. אולי כך נזרז את קצב הבנייה, עד שהטכנולוגיות החדשות יתפסו את מקומן.
הראש הישראלי
הצצה לחממה הטכנולוגית של ענף הנדל"ן
תחום שצובר תאוצה בשנים האחרונות הוא הקונסטרקשן-טק (ConTech), הסטארט-אפים של ענף הבנייה. לפני כשנתיים הקימו משרד הבינוי והשיכון משרד הכלכלה והתאחדות בוני הארץ תוכנית חדשנות שבמסגרתה חברות טכנולוגיות מפתחות טכנולוגיות להפחתת טעויות בתכנון ובביצוע הבנייה, לחומרי בנייה חדשניים, לקיצור הליכי ביצוע, לבניית מנופים אוטונומיים (ללא מפעיל) ועוד. כך, למשל, מיזם בשם Versatile Natures, נועד להפוך את העגורן באתר הבנייה למכשיר חכם, באמצעות התקנת סנסורים שמספקים אינפורמציה על התנועה שלו ומשפרים את ביצועיו בשלושה מישורים: בטיחות, יעילות שליטה וניהול האתר.
הסטארט-אפ שייפדו (Shapedo), שכלול אף הוא בתוכנית, מבקש להקטין את חוסר הוודאות והסיכונים הנגרמים עקב שינויים תכופים בתוכניות שנעשים תוך כדי הבנייה. הוא מציע מערכת מקוונת לשליטה ובקרה הנדסית על התכנון, הביצוע והחוזה, המשווה בין התוכניות לבנייה בפועל ומתריעה בפני המנהלים בשטח במקרה של אי התאמה.
סטארט-אפ נוסף שהצטרף לאחרונה לתוכנית החדשנות, קריאטרה (Criaterra), פיתח סדרת אריחי חיפוי לקירות פנים שעשויים מחומרים טבעיים. מדובר בטכנולוגיה חדשנית וירוקה ובחומר מבוסס אדמה וסיבים מן הצומח. גם חיזוק המבנים מפני רעידות האדמה דורש דחיפה טכנולוגית קדימה. ד"ר דורון שלו, חבר ועד בתא קונסטרוקציה של איגוד המהנדסים ובעלים של משרד דורון שלו הנדסה, אומר: "אחת השיטות החדשניות לשיפור עמידות מבנים היא התקנת אביזרים 'מרסנים', הדומים לג'קים הידראוליים, שביכולתם לקלוט את אנרגיית תנועת הקרקע בעת פעילות סיסמית ו'לבזבז' אותה, ובכך להפחית למינימום את כמות האנרגיה אשר תועבר אל המבנה. באופן כזה המבנה לא יידרש לעמוד בעוצמה המלאה של הרעידה". העתיד אם כן נראה מבטיח.
"כפי שסטארט-אפים וחברות ישראליות מתחומי הרכב, הרפואה ומים, פיתחו טכנולוגיות פורצות דרך ושמו עצמם במקום ראשון בעולם בתחומם, אני משוכנע כי נצליח לעשות זאת גם בענף הבנייה", אומר צחי פלאטו, מנהל קונקט. "בשנה הראשונה לפעילותינו כבר הספקנו להגיע עם שורה של טכנולוגיות ייחודיות לפיילוטים בחברות בנייה מרכזיות בישראל ובעולם, ואנו מקבלים פידבקים חיוביים מהשטח".
לפנייה לכתב/ת 
