ביהמ"ש: אין לפסול את הילה גרסטל כבוררת בדוראד
השופטת יהודית שבח קבעה כי אמנם השיחות שניהלה גרסטל עם עו"ד איל רוזובסקי שמייצג מולה בבוררות, ובהן התייעצה עמו בעניינה האישי בקשר לפרשת תיק 1270, הן "תקלה", אולם אין פירושה שהבוררת לא תוכל להמשיך ולשבת בדין; הנימוק להחלטה: נסיבות מיוחדות הכוללות קשרים אישיים בין הבוררת לבין מרבית באי הכוח של הצדדים, עליהם היא הצהירה
"התייעצות משפטית של הבוררת בעניינה המשפטי האישי עם מי מעורכי הדין המופיעים בפניה היתה מהלך לא תקין ואין די בתום הלב של השניים כדי להכשירה", כך קבעה היום (ב') שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יהודית שבח בפרשת תפקודה של השופטת בדימוס הילה גרסטל בבוררות דוראד ובבקשה לפסול אותה. יחד עם זאת, למרות הקביעה הזו, פסקה שבח כי אין בדברים הללו כדי להביא לפסילתה של גרסטל כבוררת.
הבקשה לפסול את גרסטל הוגשה לבית המשפט ביולי האחרון, בעקבות הליך הבוררות בתביעה שהגישה אדלקום, אחת מבעלי תחנת הכוח הפרטית דוראד, מול בעלי מניות אחרים. היקף הבוררות הנטען עומד על כ-180 מיליון דולר. אדלקום טענה כי בעודה משמשת כבוררת פנתה בפברואר האחרון גרסטל, נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס, לעו"ד איל רוזובסקי, המייצג את החברה בבוררות, וביקשה להתייעץ דווקא עמו כיצד לפעול בקשר ל"תיק 1270", המכונה גם "פרשת גרסטל", בה היא עצמה מעורבת.
המשטרה: "אין תשתית ראייתית לשוחד בפרשת השופטת גרסטל"
תיק 1270 עוסק בחקירה שניהלה יחידת 433 של משטרת ישראל ואשר נחשפה בפברואר 2018. על פי החשד, ניר חפץ, לשעבר יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פעל עם יועץ התקשורת אלי קמיר, להביא למינויה של גרסטל למשרת יועצת משפטית לממשלה בתמורה לסגירת תיק מעונות ראש הממשלה. בימים האחרונים המליצה המשטרה לסגור את התיק, מחוסר תשתית ראייתית לביצוע העבירות.
לטענת אדלקום המצב החריג בו מכל עורכי הדין הבכירים שעובדים, בחרה גרסטל לפנות להתייעצות בענייניה הפרטיים והאישיים דווקא עם פרקליטה של החברה שמייצג אותה בבוררות בפני גרסטל, יצרה מצב בלתי מתקבל על הדעת ואדלקום חוששת שגרסטל תפסוק נגדה בסופו של דבר, ולו בכדי להוכיח שהיא לא הושפעה מהקשר שלה עם רוזובסקי.
"נסיבות מיוחדות"
בפסק דין החליטה השופטת שבח כי גרסטל תוכל להישאר הבוררת בסכסוך הנרחב בין דוראד אנרגיה לבעלי מניותיה ובינם לבין עצמם: "איני סבורה כך מכיוון שניתן להכשיר את עצם קיום השיחות, שהרי לא ניתן", הסבירה שבח והמשיכה: "אלא בראש ובראשונה משום הנסיבות המיוחדות המתאפיינות בקשר החריג שבין הבוררת לבין ב"כ הצדדים קודם למינויה, בידיעתם המלאה על כך, בשותפותם לקשר זה ובהסכמתם". לדבריה, בגין נסיבות מיוחדות אלו נחסמות החברות שביקשו את הפסילה מלטעון שגרסטל אינה יכולה להמשיך כבוררת.
לדברי השופטת שבח, הוברר כי בין הבוררת לבין מרבית באי כוח הצדדים שוררת מערכת יחסים רבת שנים ידידותית, אישית, חברית, מקצועית לרבות עבודה משותפת עליה הצהירה הבוררת כבר בישיבת הבוררות הראשונה. בפסק הדין נכתב כי למרות שהצדדים היו ערים לכך הם הסכימו "בצעד חריג יש לומר" להפקיד בידי הבוררת את ההכרעה בעניינם.
יחד עם זאת נכתב בהחלטה כי חסימתן של החברות המבקשות במחסום מניעות אינה עומדת בסתירה לכך ששיחות הטלפון בין הבוררת לבין עו"ד רוזובסקי הן אכן "תקלה, שלו היתה עומדת בבידודה, לא ניתן היה להכשירה". עם זאת, פסקה כי לא כל תקלה מצמיחה תרופה ולא כל פגם מצדיק העברת בורר מתפקידו או ביטול פסק הבוררות שניתן על ידו. "יש להבחין בין הבעייתיות שבשיחות שאין ניתן לחלוק על קיומה, לבין תוצאתן המתחייבת שהינה פרטנית וקונקרטית. הליקוי בענייננו, אף שהוא מעורר אי נוחות, אינו יורד לשורשי ההסכמה הקונקרטית להתדיין בפני הבוררת ומשכך אינו מהווה סיבה להעברתה מתפקידה".
לדברי השופטת שבח אף שבעלי הדין הכבירו מילים וטענו שנדרשת קביעת נורמה משפטית מנחה, נראה לה כי הסוגיה אינה כה סבוכה כפי שבעלי הדין מציגים אותה, ודי בדין הקיים ובפסיקה הנוהגת על מנת להגיע לפתרון ההולם את נסיבותיו המיוחדות של המקרה.
בקשר לשאלה האם הבוררת גרסטל אמרה או לא אמרה שאם מי מהצדדים יבקש – היא תתפטר, קבעה השופטת שבח שלא הוכח שהדברים נאמרו אבל גם לא הוכח שגרסטל הכחישה שאמרה את הדברים. "הפולמוס סביב האמירה, היתה או לא היתה - מיותר", כתבה שבח וקבעה כי גם אם גרסטל אמרה את הדברים, הרי שהיא רשאית לחזור בה ממנה. מסיבה זו, לדבריה, יש להניח כי גרסטל לא נגררה למהמורה המיותרת והצהירה כי היא מוכנה לצורך הדיון להניח שהדברים המיוחסים לה נאמרו.
בפסק הדין כותבת שבח כי אין מניחה לקבוע שהשיחות בין גרסטל לעו"ד רוזובסקי נשאו אופי של התייעצות משפטית, "עם זאת, אין מקום להיסחף לכינון יחסי עורך דין לקוח...השיחות לא נגעו כלל לבוררות אלא לעניין אישי של הבוררת. הבוררת קיימה במלואה את חובת הגילוי ובאופן מיידי".
תום הלב לא מספיק
שבח לא קיבלה את ההסבר שסיפקה גרסטל לפיו היא סבורה שמקצועיותה מהווה ערובה מספקת לשמירה על תקינות ההליך והיא כתבה שכללי האתיקה והפסלות לא מבחינים בין בורר בכיר ומכובד בקהילה לבין בורר מן היישוב שמעולם לא נשא בתפקיד נכבד. "הבחינה אינה נעשית בהתאם לרמת מקצועיותו של הבורר המדובר, ודין אחד לכולם". היא הוסיפה כי מסקנת ביניים שנייה היא כי התייעצות משפטית של הבוררת בעניינה המשפטי האישי עם מי מעורכי הדין המופיעים בפניה היתה מהלך לא תקין ו"אין די בתום הלב של השניים כדי להכשירה".
לסיכום נקבע כי הצדדים ישובו להליך הבוררות וימשיכו מהמקום בו הפסיקו. איש מהצדדים לא חויב בהוצאות.
תגובות לפסיקה
עו"ד דוד לשם, ב"כ דורי אנרגיה, המעורבת בסכסוך בדוראד, בירך על ההחלטה ומסר: "כפי שטענו מלכתחילה, בקשות הפסילה היוו נדבך נוסף בשורת מהלכים של הנתבעים בנסיון לסכל ולעכב בכל דרך את בירור התביעה שהגישה נגדם דורי אנרגיה. למרבה הצער, הנתבעים לא בחלו בהכפשות מופרכות ומיותרות של כבוד הבוררת. נקווה שעתה יהיה ניתן להמשיך ולברר את התביעה, שעניינה בטענות חמורות לקנוניה והונאה בהיקף של מאות מיליוני שקלים כלפי דוראד ובעלי מניותיה שלא היו שותפים לכך."
תגובת אדלטק: "אדלטק סבורה כי החלטת בית המשפט שגויה וכי קביעותיה העובדתיות של כבוד השופטת שבח הצדיקו החלטה על פסילתה של הבוררת גרסטל מלהמשיך לכהן כבוררת בתיק זה".
עו"ד רון ברקמן מסר בשמה של אדלטק: "כבוד השופטת שבח קבעה כעובדה כי 'הבוררת קיבלה ייעוץ משפטי מעו"ד רוזובסקי תוך כדי חיי הבוררות, וכי עו"ד רוזובסקי מייצג את אחת הנתבעות בפני הבורר'. כבוד השופטת אף הוסיפה כי 'ההתייעצות המשפטית של הבוררת בעניינה המשפטי האישי עם מי מעורכי הדין המופיעים בפניה הייתה מהלך לא תקין'. אנו סבורים כי קביעות עובדתיות אלו בצירוף העובדה שהשופטת שבח התעלמה מהעובדה שהייעוץ המשפטי ניתן לבוררת בגין התפוצצות פרשה שהסעירה את המדינה ואת המערכת המשפטית מצדיקות פסילת הבוררת ובכוונתנו לפנות לביהמ"ש העליון ולהשיג על ההחלטה".