הממונה על הגבלים מתנגדת להיטל על מלט: "ישלול מהציבור את ההנאה מתחרות"
לפי חוות דעת של מיכל הלפרין, שהוגשה לוועדה המייעצת לשר האוצר, היטל על ייבוא מלט יעלה למשק 350 מיליון שקל בשנה. לדבריה, היטל שקול "למס שיתגלגל בסופו של דבר על הציבור, יחריף את בעיית יוקר המחיה וישפיע לרעה על מחירי הדיור". מפעל הר טוב: "דו"ח אומלל, הממונה במו ידיה תביא כליה על המפעל ועל 120 עובדיו"
"הריני מתכבדת להמליץ להימנע מהמלצה על הטלת היטל היצף": כך כתבה היום (ד') מיכל הלפרין, הממונה על הגבלים עסקיים לוועדה המייעצת לשר האוצר בעניין היטלי היצף על יבוא צמנט (הבסיס למלט ובטון).
הוועדה הוקמה באוגוסט השנה בעקבות המלצות של דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, להטיל היטל על יבואני צמנט מיוון וטורקיה. על פי חוק, שר האוצר ושר הכלכלה אינם מחוייבים לאמץ את המלצתו של דני טל, וכדי להכריע בעניין הוקמה הוועדה. לדעת טל, היבואנים מוכרים את הצמנט במחיר נמוך מדי (נמוך ממחירו בארץ המוצא), עובדה שמסכנת לדעתו את יציבותם של היצרנים המקומיים - מפעל נשר, והר טוב.
הלפרין שלחה היום את חוות דעתה הכתובה לאחר שבקשתה להופיע בפני הוועדה נדחתה על ידי יו"ר הוועדה עו"ד דוד וינצקי, משום שהיא "הוגשה בשיהוי ניכר, וממילא היא (חוות הדעת של הלפרין, א"ג) תונח בפני השר".
וינצקי אפשר להלפרין לשלוח חוות דעת כתובה בלבד, משום שכמה חברים בוועדה סברו כי יש לשמוע את עמדתה. הוועדה תכונס ביום שני הקרוב, עד אז לצדדים נשמרת הזכות להגיב לחוות דעתה של הלפרין.
"הגברת התחרות בענף הצמנט, הנובעת מהגידול שחל ביבוא, נושאת פירות בדמות הורדת מחירי הצמנט והבטון והגדלת הכמות המסופקת", כתבה הלפרין לוועדה, והוסיפה "היטל היצף עלולה לגדוע את התחרות ולשלול מהציבור את פירותיה והכול בשעה שבהטלת היטל אין כל תועלת אשר בכוחה לשמש משקל נגדל לנזק הגדול שייגרם בוודאות לתחרות בענף הצמנט ולציבור".
על פי הלפרין, העלות למשק בעקבות הטלת היטל היצף על היבואנים תהיה כ-350 מיליון שקל בשנה. לדעתה הנהנית העיקרית מצינון ענף הצמנט תהיה נשר מפעלי מלט ישראלים בעלת המונופול בענף. עוד מסבירה הלפרין, כי היטל שקול "למס שיתגלגל בסופו של דבר על הציבור ויחריף את בעיית יוקר המחיה. הדבר ישפיע לרעה על מחירי הבניין והדיור".
בחוות דעתה מתארת הלפרין ממצאים של בחינה מעמיקה שהצוות שלה ערך ובהם נמצא כי ענף הצמנט צומח באופן המתבטא בזינוק של 20% בצריכת צמנט מ-5.6 מיליון טון ב-2014, לכ-7 מיליון טון ב-2017. במקביל באותה תקופה ירד מחיר הצמנט ב-20% מכ-330 שקל לטון, לכ-280 שקל לטון. כל אלה לטענתה הובילו לתנופה גם בענף הבטון: ירידה במחירי בטון, הרחבת פעילותם של מפעלי בטון ופתיחת מפעלי בטון חדשים.
מנגד טוענת הלפרין כי לתעשייה המקומית לא ייגרם כל נזק מהמשך יבוא ללא היטל. על פי חוות דעת המונופול נשר שחולש על יותר מ-60% מאספקת הצמנט הוא למעשה הענף המקומי, ולמפעל לא יגרם נזק ש"ראוי למנוע על דרך של נקיטת צעד דרסטי של הטלת היטל צף".
על פי הלפרין, בתקופה שנבחנה התפוקה של הכבשן של נשר המייצר את הקלניקר - חומר הגלם לצמנט - לא פחתה. לדבריה, כל עוד המפעל עובד באופן יעיל אין חשש לפגיעה בשרשרת ייצור הצמנט. נוסף לכך נשר חילקה ב-2017 דיבידנד שנע בין 215 ל-150 מיליון שקל - עובדה המעידה על איתנותה של החברה, לדברי הלפרין.
באשר ליצרן הקטן החולש על כ-9% מהשוק - מפעל הר טוב, הלפרין גורסת כי הוא סובל מנחיתות טכנולוגית משמעותית ולכן עלויות הייצור בו גבוהות. להערכתה רוכשי המפעל (נשר מכרה אותו למשפחת וייל - א"ג) ביקשו ליהנות מהמחיר הגבוה שנקבע על ידי המונפול נשר. הדרך הנכונה לסייע להישרדותו של המפעל אינה דרך עידוד חוסר יעילות והטלת מס על כל הענף, אלא על ידי מתן תמריצים להתייעלות ולשדרוג המפעל.
התעשיינים: ליבוא בהיצף יש השפעה שלילית על המשק
מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה: "אנו מכבדים את הערתה של הממונה על ההגבלים העסקיים, אולם יש לזכור כי היטלי הסחר נקבעים בשל קיומו של יבוא בהיצף אשר מנוגד לכללי הסחר הבינלאומיים ויש לו השפעה שלילית על המשק.
"מאחר שהנושא נידון במסגרת חוק היטלי סחר, ולא במסגרת דיני ההגבלים העסקיים, הרגולטור הרלוונטי, הממונה על היטלי סחר קיים חקירה מעמיקה בת למעלה משנה, וקבע כי יצרני מלט זרים מטורקיה ומיוון מציפים את השוק הישראלי במלט במחירי הפסד, בהפרה של כללי הסחר הבינלאומיים, באופן שגורם נזק כבד לתעשייה המקומית.
"על אף האמירה של הרשות להגבלים עסקיים, הממונה על היטלי סחר בדק את ההשפעה שתהיה להיטל היצף על התחרות ומצא שההיטל לא יגרום להפסקת הייבוא. יחד עם זאת, הממונה על היטלי סחר קבע כי המשך הייבוא בהיצף יביא לסגירה מפעל מלט הר-טוב, ולפגיעה בתחרות מקומית בת קיימא.
"כזכור, בשנת 2014 הובילו הממונה על הגבלים עסקיים והממשלה מהלך להפרדת מפעל הר-טוב מנשר, במטרה להביא לתחרות בענף המלט. על כן, תמוהה העובדה שהממונה על ההגבלים העסקיים לא התייחסה למשמעות סגירת מפעל מלט הר-טוב ולהשפעותיה ארוכות הטווח על המחיר, התחרות ועובדי המפעל, ועל שמירת ייצור מקומי למלט שהינו מוצר אסטרטגי".
במפעל הר טוב הגיבו בחריפות לחוות הדעת של הלפרין: "בורות מכוונת וזדונית - רק כך ניתן להתייחס לדו"ח האומלל, חסר עמוד השדרה ויושר אינטלקטואלי של הממונה על ההגבלים בנושא המלט. הממונה לא ממש התכוונה לתת חוות דעת לוגית ואובייקטיבית. היא מתעלמת, או מחוסר ידיעה או בכוונת מכוון, מהמציאות לגבינו.
"לא יעלה על הדעת שהממונה שקדם לה כפה על נשר למכור לנו את המפעל כדי ליצור תחרות, אך מצד שני הממונה הנוכחית קושרת לנו את הידיים ואת הרגליים ככל שאנחנו רוצים להתחרות בהגינות, גורמת לנו הפסדים כבדים, מונעת מאיתנו ביטחון רגולטורי ומכאן גם את פיתוח המפעל וכן מתערבת ברגל גסה בהליכים לא לה.
"הממונה במו ידיה תביא כליה על המפעל ועל 120 עובדיו בישוב בפריפריה ותיטיב עם טייקונים הנהנים מקרבה לשלטון בישראל. אם דעתה של הממונה תתקבל בוועדה - התוצאה תהיה כליה על יצור מלט בישראל, הפקרת הענף לאויבי ישראל (ארדואן) ויצירת דואופול, שימכור במחירים אדירים".
לפנייה לכתב/ת 
