ועדת החקירה לטייקונים: אם לא נקבל מספיק חומרים נדרוש ועדת חקירה ממלכתית
שבוע אחרי הופעתם של ראשי בנק הפועלים, הופיעו רקפת רוסק עמינוח ודוד ברודט בוועדה לבחינת האשראי שנתנו הבנקים לטייקונים. הוועדה: "אם נגלה שאנחנו לא מצליחים לקבל חומרים ואין ביכולתנו לקיים את מטרת הוועדה, נמליץ להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא"
ראשי בנק לאומי הופיעו הבוקר (א') בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקירת האשראי שהעניקו הבנקים ללווים גדולים, "ועדת הטייקונים". שבוע אחרי שהופיעו בפני הוועדה אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים, ויו"ר הבנק, עודד ערן, הגיעו לכנסת רקפת רוסק עמינוח ודוד ברודט.
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, אמר בפתיחת הדיון: "האם אנחנו צריכים להקשיב למנכ"לים מסבירים שהכל בסדר, שהכל תוקן ושאין מה לדאוג? לא באנו לשמוע על מה שתוקן. הדיון הוא על מה שהיה, לא על מה שתיקנתם. אנחנו רואים שהפיקוח על הבנקים לא בדיוק עשה את עבודתו כמו שצריך, והציבור משלם".
כבל התרעם על כך שלמרות דרישותיו החוזרות ונשנות לקבל מידע מהבנקים על ההלוואות שנתנו, הם התחמקו בטענה כי המידע הזה נמצא תחת 'סודיות בנקאית'.
"הקשרים עם הלקוח הם קשרי עבודה, גם אם אוכלים איתו ארוחת צהריים"
יו"ר הבנק, דוד ברודט, אמר לוועדה: "כשהגעתי לבנק מצאתי אותו בעיצומה של מהפכת אשראי שהחלה ב-2006. מדוע היה צריך את המהפכה הזו? האופן שבו ניתנו הלוואות עסקיות גדולות היה הרבה פחות משוכלל מהמצב היום, וכתוצאה מכך אופן מתן האשראי לעסקים גדולים דרש בדיקה מחודשת". ברודט הוסיף כי "חובות צריך להחזיר. אם נורמה של אי החזר חובות תשתרש, יתערער הסדר כולו - ולא רק במערכת הבנקאית".
ברודט התייחס גם לקשרים בין הבנק ללקוחות הגדולים, ואמר כי "הקשרים בין הבנק לבין הלקוח הם קשרי עבודה, גם אם אוכלים עם הלקוח ארוחת צהריים".
מנהל הישיבה, ח"כ יואב קיש, פנה למנכ"לית הבנק בשאלה מדוע לא ניתנו פרטים בסיסיים כגון תאריך וכותרת בדוחות אותם ביקשה הוועדה לראות, וסורבה בטענה של סודיות בנקאית. קיש שאל האם הבנק פנה ללווים הגדולים שהשאירו חובות, כגון פישמן, דנקנר ואחרים, ושאל אותם אם הם מוותרים על סודיות, אך נענה בשלילה. קיש דרש מהבנק לעשות זאת.
חברי הוועדה לא הסתירו את מורת רוחם מניסיונות ההתחמקות של לאומי מהצגת חומרים, תחת הטענה של סודיות בנקאית. קיש אמר בדיון: "אם נגלה שלאור כך שאנחנו לא מצליחים לקבל חומרים ואין ביכולתנו לקיים את מטרת הוועדה, נמליץ להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא". מנכ"לית הבנק, עמינוח, אמרה כי "לאומי מנהל תיק אשראי של 275 מיליארד שקל. תמיד יש ליקויים ודברים לתקן. אשראי הוא לא מדע מדוייק".
ח"כ בצלאל סמוטריץ', שאל את ראשי הבנק בנוגע לנהלי מתן האשראי ותהליך אישור ההלוואה והמעקב אחריה גם כאשר הלווה מפגר בתשלומים. "יש פער בין ההסברים שלכם שיש תהליך מסודר לבין זה שיש כשלים, והתפקיד של כולנו זה לחפש איפה התהליך לוקה בחסר בכדי לשפר, כי במקרה פישמן הציבור הפסיד בסוף המון כסף". סמוטריץ' הזכיר כי פישמן רוקן את חשבונו בלאומי והעביר כספים לחשבונות אחרים, במקביל לחוב שלו לבנק שהמשיך להתגלגל, כשלאומי לא מונע ממנו לעשות זאת.
דברים דומים השמיעה חברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין: "מאז 2006 פישמן נמצא במעמד של חייב שממחזר חובות. ידעתם שהחובות גדולים משווי נכסיו אבל המשכתם לאפשר לו לגלגל את האשראי".
סודיות בנקאית
נציין כי היקף החובות של לווים גדולים לבנקים המוגדר בסיכון, עמד נכון לסוף חודש מאי 2017 על 22 מיליארד שקל. זאת, בנוסף למיליארדי שקלים שמחקו הבנקים ללווים הגדולים בשנים האחרונות.
מספרים אלו אינם כוללים תספורות במיליארדי שקלים נוספים שהסבו הטייקונים לציבור הרחב, בעקבות הסדרי חוב בהלוואות שקיבלו מהציבור (באמצעות אגרות חוב שהנפיקו) - אם במסגרת השקעות של הציבור ישירות בשוק ההון, ואם באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל.
למרות ההצהרות והדרמה שניסה יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, לייצר סביב האירוע, חקירת ראשי בנק הפועלים בשבוע הקודם לא הניבה כותרות משמעותיות. ראשי בנק הפועלים הצליחו להתחמק מהשאלות הקשות, הנוגעות בעיקר להלוואות שהעניקו לטייקונים כגון פישמן, דנקנר, לבייב ואחרים - הלוואות שלא הוחזרו - תוך שהם טוענים לסודיות בנקאית.
למרות זאת, בין השורות ברור כי לפחות לגבי העבר נותרו הרבה סימני שאלה בכל הנוגע לביטחונות שנדרשו בגין העמדת הלוואה לאותם בעלי הון - ביטחונות שהבנק לא ממש דרש מהם.
לפנייה לכתב/ת 
