כחלון: כשכל ה"לשעברים" טוענים שיש תחזיות לא אחראיות, הם פוגעים בכלכלה
שר האוצר תקף בכנס החשב הכללי את הביקורת על מדיניות האוצר ועל הגירעון הגבוה ואמר: "יש כאלה שלא יכולים להיפרד מהתפקיד שלהם, אז גם אחרי חמש שנים הם בחשבות הכללית. אני פונה לכל הלשעברים למיניהם ואומר שלשר האוצר יש אחריות"
הביקורת שמשמיעים גורמים לשעבר באוצר על החריגה מיעד הגירעון אינה אחראית ופוגעת בכלכלה - כך האשים היום (ב') שר האוצר, משה כחלון, שדיבר בכנס אגף החשב הכללי לדורותיו. בשבוע האחרון נשמעה במשק ביקורת על הנתונים שפרסם האוצר, ולפיהם הגירעון ל-12 החודשים האחרונים עומד על 3.6% מהתוצר, בעוד יעד הגירעון ל-2018 הוא 2.9%.
כלכלת בחירות מסוכנת או צמצום פערים? צפו בעימות סוער על הגירעון בתקציב
"הגירעון מסוכן, עלולים להגיע למצב של מדיניות צנע"
משרד האוצר מאבד שליטה: הגירעון באוקטובר עומד על 3.6%
"בנושא הגירעון, הוצאנו הוצאות אזרחיות גבוהות אבל לא מעבר למה שצפינו ומעבר למה שחזינו", אמר כחלון, "עם תחזיות אמיתיות ומאתגרות צריך להתמודד, גם אם צריך להתמודד עם כל מיני 'לשעברים' שמומחים בשם עצמם, אז נתמודד. יש כאלה שלא יכולים להיפרד מהתפקיד שלהם, אז גם אחרי חמש שנים הם בחשבות הכללית... נגיע לסוף דצמבר-תחילת ינואר ונראה את המספרים האמיתיים".
"אני שמח שבמשרד האוצר בתקופתי לפחות לא המספרים הם במרכז, האזרח הוא במרכז, הנכים הם במרכז, קצבאות הקשישים, חיילי החובה של צה"ל במרכז. זו תפיסת העולם שלי, ואני מאוד שמח שמימשתי אותה על אף כל הקשיים. אני יודע שיש הרבה מאוד אנשים, חלקם לשעברים, שחושבים שהחלשים אשמים בחולשה שלהם ולא צריך לעזור להם, ושצריך מדיניות קפיטליסטית תחרותית, ואם אתה נזנח אז אתה בפינה. זו לא המדיניות שלי, ואני שמח שהאוצר לקח חלק במדיניות הזו".
שר האוצר ציין עוד: "ב-2015 יעד הגירעון היה 2.8% והסתיים בפועל 2.2%. יעד הגירעון ב-2016 היה 2.9% והסתיים עם 2.15%. ב-2017 היעד היה 2.9% והסתיים ב-2% וזה היה בסדר, לא היו שטיקים.
"אני פונה לכל הלשעברים למיניהם ואומר שלשר האוצר יש אחריות. הייתי חבר בממשלה, ב-2013... מי שעשה את הנומרטור זה אנחנו, אז שאף אחד לא ילמד אותנו אחריות. המבקרים, אף אחד מהם לא עשה את זה ואף אחד לא העז לדבר בצורה הזו ולהגיד: 'תירגעו, יש פה אחריות תקציבית'. לכן שלוש וחצי שנים שאנחנו כאן בקדנציה שלי, אנחנו רואים כלכלה אחרת. אז יש האטה פה האטה שם, נחכה ונדע בימים הקרובים את הנתונים האמיתיים ונפעל לפי זה.
"כשכל הלשעברים טוענים שיש תחזיות לא אחראיות, הם פוגעים בכלכלה. גופים בינלאומיים באים אליי ואומרים: 'אמרו ככה', אז זה פשוט חוסר אחריות. אם זו היתה בורות אז מילא, אבל זה הרבה יותר גרוע.
"כשמדברים על סוג של גירעון ומנסים לייצר משבר מלאכותי, יש אינדיקטורים, רואים את מצב הצמיחה, מצב האבטלה והכל בסדר, לא דולקת נורה אדומה. נבדוק מה הסיבה, וזה לא מספרים גדולים, זה לא סוף העולם ואנחנו מתייחסים לזה ברצינות. אם זה יחלוף זה יחלוף, ואם לא, נצטרך ללמוד ולטפל גם בזה".
החשב הכללי: "כל אחד נהיה מומחה לאפס פסיק משהו"
החשב הכללי, רוני חזקיהו, התייחס בדבריו לתוכנית "תשתיות 2030" שגיבש צוות בראשותו, ושפרטיה נחשפו ב"כלכליסט". התוכנית קוראת להכפיל את ההשקעה בתשתיות בישראל בעשור וחצי הבאים, ולהנהיג עקרונות חדשים לבחינת פרויקטים ולשילוב יזמים פרטיים בהם.
"החלטנו לקחת צעד קדימה ולפעול ביוזמה ובנושא זה מתוך ראיית טובת המשק לטווח הארוך", אמר חזקיהו, "החלטנו לקחת נושאים כדי להצמיח את המשק קדימה לשנים הקרובות, וזה נעשה בשיתוף פעולה מלא עם גורמים באוצר ומחוצה לו.
"כך הובלנו את פרויקט תשתיות 2030, וכעת אנחנו ממשיכים את העשייה ועובדים ימים כלילות. יש להניח שבמהלך 2019 נוכל להציג לממשלה זו או לממשלה החדשה תוכנית מפורטת יותר, המדברת על מספרים ויעדים מאוד מאתגרים בנושא תשתיות 2030.
"מצב המשק הוא טוב ואפילו טוב מאוד. נקודת הפתיחה הזו מלווה אותנו מאז המשבר הפיננסי העולמי שנכנסנו אליו במצב טוב, ולכן היה לנו יתרון יחסי בהמשך. מדינת ישראל לא נדרשה להציל את מצבם של בנקים כפי שאירע בהרבה מהמדינות המפותחות הקיימות, וכך מדינת ישראל נכנסה לעשור האחרון במצב טוב.
"ביחד עם זאת היו לנו מנועי צמיחה טובים שעזרו לנו, ההיי-טק, התשתיות וגילוי הגז יצרו את הצמיחה העודפת בשנים האחרונות. הזמן להשקיע הוא כשהמצב טוב, המשק צומח והאבטלה בנתונים מאוד נמוכים, כדי לשמור על היתרון הזה גם לעתיד. לא עושים שינויים במשבר. חשוב מה שאנחנו עושים היום, כדי שישפיע לנו על העתיד.
"הירתמות החשב הכללי להשפיע בפרויקטים גדולים מאוד חשובה בעת הנוכחית. אנחנו משקיעים ביעדים שיביאו את המשק לקפיצת מדרגה, העולם כרגע בהאטה. אנחנו צריכים לשמר את הפער על ידי הגדלת הצמיחה בהמשך ולא נוכל להישאר באותם אחוזי צמיחה. לשם כך נועדו פרויקטים שנעשים בממשלה כולה".
חזקיהו התייחס גם לנושא הגירעון ואמר: "אנחנו בשליטה על ההוצאות, והיחידים שיודעים את הנתונים. אנחנו יודעים לוודא שההוצאות יתכנסו לתקציב המאושר, אין מצב של ביצוע הוצאה שלא במסגרת החוק. לא הכל בשליטתנו לגבי הגירעון, אבל הסטייה להערכתנו לא תהיה גבוהה".
בנוגע לביקורת על מדיניות האוצר אמר: "כל אחד נהיה מומחה לאפס פסיק משהו, אבל כל נתון יש להסתכל עליו בראייה רב-שנתית. כתוצאה מעודף הכנסות של 10 מיליארד שקל כל שנה בשנים האחרונות ירד רף הגירעון. העודפים האלה הם עוד מחמאה לממשלה ולמשילותה ולאנשי האוצר. הממשלה בעצם לקחה את העודפים האדירים האלה והורידה חוב, ההוצאה בוצעה ב-100% ולא ב-110%, והעודף באחריות גדולה הוסט להורדת החוב לקרוב ל-60%.
"זו בעצם כרית הביטחון שלנו. כשאתה נכנס למצבים פחות טובים, והשנים הבאות יהיו אולי יותר לחוצות, אז מה שחשוב הוא לא אם אתה נכנס בגירעון 2.95% או 3.05% אלא באיזו רמת חוב אתה נכנס, ואתה נכנס ברמת חוב המאפשרת לך להכיל את התקופות הלחוצות. אנחנו עושים דברים תוך הקפדה כדבר שגרה, קלה כחמורה.
"לגבי הגירעון הצפוי לסוף 2018: עובדה ראשונה, הגוף היחיד שיש בידיו הנתונים המלאים לגבי הוצאות הממשלה והמשרדים זה החשב הכללי, ועל בסיס זה אנחנו מעריכים ביצוע מלא של התקציב. עובדה שנייה היא שתחזית ההכנסות לסוף השנה תינתן בשבוע הבא על ידי הכלכלן הראשי, והוא הסמכות והוא יודע, וזה הבסיס להערכתנו את גובה הגירעון. עד שלא נקבל את התחזית מהכלכלן הראשי לא נדע את תחזית הגירעון, ואנשים ממהרים.
"אין מתיחות בתוך האוצר, אנחנו עובדים בתיאום וביחד בכל נושא ונושא. הניסיון לייצר פה ליבוי מתחים הוא מיותר. שכל אחד יעסוק היום במה שהוא עוסק היום, ולא במה שעסק אתמול. מי שנותן נתונים והוא לא האוצר, יוצר נזק".
"הבירוקרטיה היא שתוקעת את התחבורה הציבורית"
פרופ' צביקה אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל והיום ראש מכון ארהן למדיניות כלכלית, נשאל בפאנל מדוע הגענו למצב שאליו הגענו בתחום התחבורה והאם מצב התשתיות אכן כל כך גרוע. הוא השיב כי "למעשה, ישראל נמצאת בפיגור עמוק-עמוק בתשתיות, עם תת השקעה של עשורים. ההשקעה הציבורית לנפש בתחבורה בישראל נמוכה ב-60% מהרמה המקובלת במדינות דומות ומפותחות.
"כדי לסגור את הפער הזה", מסביר אקשטיין, "צריך יהיה להגדיל את ההשקעה באחוז וחצי תוצר לשנה, וזה המון. אם נעשה את זה 15 שנה, נסגור את הפערים. פריון העבודה בישראל נמוך בכ-40% ממדינות מפותחות אחרות - רבע מזה נובע מפיגור בתשתיות ובמיוחד מפיגור בתשתיות התחבורה הציבורית, שבאמת ברמה מאוד נמוכה בארץ".
"אני לא חושבת שהבעיה שמונעת היום לפתח תשתיות תחבורה היא כסף, אלא החסם המרכזי הוא בירוקרטיה. למשל, יש לנו שלושה נת"צים שמחכים להיסלל בתל אביב ועיריית תל אביב פשוט לא נותנת לנו לעשות אותם". כך אמרה מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר-אייל בכנס.
בפאנל שעסק בתוכנית התשתיות לשנת 2030, נשאלה טרנר-אייל האם קיימת בעיה של כסף בהוצאה של מאות מיליארדי שקלים על תשתיות של תחבורה כדי לצמצם את הפערים של ישראל בתחום לעומת מדינות מפותחות. טרנר-אייל השיבה, כאמור, כי "החסם המרכזי הוא בירוקרטיה, אם בתוך הממשלה, אם ברשויות המקומיות. נכון להיום המגבלה היא לא כסף".
לפנייה לכתב/ת 
