אחרי החופשה: קיבלתם דו"ח מחו"ל? הנה מה שכדאי לכם לדעת
אלפי ישראלים שחזרו מחופשה בחו"ל מגלים דו"ח שנשלח בעקבותיהם - מחניה במקום אסור ועד נהיגה במהירות מעל המותר. האם לרשויות בחו"ל יש סמכות לגבות את החוב בישראל? כל מה שכדאי לכם לדעת בנושא
גם אתם קיבלתם קנס בחו"ל? חזרתם מהחופשה והתאקלמתם תוך זמן קצר מדי בשגרה. אולם, מספר שבועות או חודשים לאחר מכן גילתם שהוצאות הנסיעה שלכם כנראה לא יסתכמו בטיסה ומלון וגם הרשויות מעבר לים גובות מחיר על עבירת תנועה שביצעתם.
מדי שנה אלפי ישראלים ששבים ארצה מגלים אחרי זמן מה דרישת תשלום בדואר בדמות דו"ח כזה או אחר – החל מחנייה במקום אסור, המשך בנסיעה במהירות מעל המותר ועד כניסה לדרך שלא היו רשאים לעבור בה.
גם חברת ההשכרה רוצה תשלום
בהתחשב בכך שנסעתם ברכב שכור, בדרך כלל תקבלו "הקדמה" לדו"ח בדמות מכתב מחברת ההשכרה בחו"ל. החברה תציין במכתב שהגיע אליה דו"ח המיוחס לתקופה שבה הרכב היה ברשותכם ושהוא עתיד להגיע אליכם. בנוסף חברות ההשכרה דורשות תשלום שנע סביב ה-30 יורו כ"דמי טיפול" על ההליך. הדרישה הזו רשומה אי שם באותיות הקטנות בחוזה עליו חתמתם כששכרתם את הרכב. זמן מה לאחר מכן צפוי להגיע הקנס.
לרוב, גובה הקנס תלוי בסוג העבירה וכן בזמן שיעבור ממועד שליחת המכתב ועד התשלום. בחלק ממדינות אירופה למשל, בחלק מהקנסות, מי שמשלם בתוך מספר ימים מקבל "הנחה" שיכולה להגיע גם ל-30%, מה שלא ממש עוזר כשהמכתב עושה דרך ארוכה וממושכת עד שהוא מגיע לישראל. המתנה של מעבר לתקופה מסויימת – לרוב חודשיים, תגרור תוספת של כמה עשרות אחוזים לגובה הקנס. מעבר לכך, בדומה לקנסות שלא משולמים במדינתנו, החוב צובר ריבית והצמדה במרוצת הזמן.
קיימת שונות בין המדינות, אך ככלל אצבע ניתן לומר שבמדינות אירופה פחות סלחניים בנושא, בהשוואה לישראל או לארה"ב למשל.
זה נכון גם לגבי מתן הקנס עצמו וגם לגבי התייחסות לאי התשלום. כך למשל במדינות כמו איטליה והולנד, תייר יכול בקלות, בטעות ובתום לב, להיכנס לרחוב הנראה רגיל לחלוטין אך מוגדר כאסור לכניסת כלי רכב מסוימים או אסור בכניסה למי שאינו תושב האיזור. גם אם יש שילוט, הוא אינו מתורגם לאנגלית ולעיתים הוא כלל לא בולט. גם אם התייר יפנה לרשויות ויסביר את הטעות, הסיכוי שיבטלו לו את הקנס לא גדול.
כך באחד המקרים, ישראלי שטעה בדרך נכנס בטעות בתוך זמן קצר 3 פעמים לאותו רחוב האסור בכניסה, וצולם 3 פעמים בהפרש של דקות. הוא פנה לרשויות במכתב וביקש לפחות שיסתפקו בקנס אחד, אך נענה בסירוב.
בשוויץ למשל, אפילו על סטייה קטנה מהמהירות המותרת תקבלו קנס (בהנחה שצולמתם, ומצלמות יש שם לרוב) כאשר גובה הקנס הוא נגזרת של גודל החריגה.
כך ב' מספר ל-ynet שעבר ב-3 קמ"ש בלבד את המהירות המותרת בכביש באיזור ברן שבשוויץ ומספר שבועות אחרי שחזר לארץ קיבל בדואר קנס של כמה עשרות פרנקים. "זה נורא מבאס, אבל בלית ברירה אני מתייחס לזה כחלק מהוצאות הטיול", הוא אומר. "מניסיוני, יש מקומות, למשל בערים גדולות, שגם אם יש לי רכב שכור אני מחנה מחוץ לעיר ומתנייד בתחבורה ציבורית. אתה פשוט לא יודע מאיפה זה יכול לבוא לך, במיוחד שאתה לא מבין את השפה והכללים שנהוגים בכל מקום ולא יודע לקרוא את השלטים והאזהרות".
אין סמכות לנקיטת הליכים בישראל
האם הרשויות בחו"ל יכולות לפעול כנגד ישראלים כאן בישראל בשל חוב שלא שולם, למשל באמצעות הוצאה לפועל?
"בעיקרון לרשויות מחו"ל אין שום סמכות לעשות משהו נגד אזרח ישראלי בישראל", אומר ל-ynet עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין וראש פורום ההוצאה לפועל.
"כדי שיוכלו להתחיל בהליך צריכים להיות כמה תנאים מצטברים, כלומר יש צורך בכולם יחד – במדינה שבה בוצעה העבירה ניהלו הליך משפטי פנימי והצליחו להוציא פסק דין, שלחו אליך לקבלת תגובה ורק לאחר מכן אפשר להתחיל לפתוח הליך חדש בישראל, שבסיומו רק אם התקבל פסק דין שאוכף את פסק הדין מחו"ל, אפשר יהיה להפעיל נגדך גבייה". אם לא די בכל אלה, ויצמן מוסיף ומציין כי יש גם צורך בתרגום נוטריוני להליכים שבוצעו בחו"ל. "בגלל העלויות וכל מה שכרוך בזה, למעשה בכלל לא משתלם להם להתעסק בהליך של פחות מ-100 אלף שקל".
רשויות שונות בחו"ל פונות לעיתים לעורכי דין כאן בארץ כדי שיבצעו עבורם את הגבייה. הללו פונים במכתב "מאיים" לחייב, בדרך כלל אחרי שהחוב תפח, הכפיל ושילש את עצמו במרוצת השנים. נציין בזהירות כי למעשה, מאותה סיבה שהזכרנו קודם, לכאורה ל"איומים" הללו אין תוקף מעשי בישראל וזאת מבלי לגרוע מחובת התשלום, כפי שרואות זאת הרשויות מעבר לים.
ומה לגבי אפשרות הרשויות בחו"ל לפעול נגד החייב שם?
בכל הנוגע לקנסות שלא שולמו, קיימים לא מעט סיפורים על ישראלים שעוכבו, או נדחתה כניסתם למדינה בגלל חוב שמקורו בקנס ישן והיו צריכים לשלם ביוקר כדי לפתור את הבעיה (לשוויץ למשל יצא שם של מדינה קשוחה במיוחד בהיבט הזה). מצד שני, יש גם ישראלים שצברו קנסות, המספרים שלא נתקלו בבעיות כל שהן בביקורים חוזרים. "באירופה יותר קשים מאשר במדינות אחרות. הם שומרים את זה יותר שנים וההתיישנות שם ארוכה יותר", אומר עו"ד ויצמן. "צריך גם לזכור שיש שיתוף פעולה בין מדינות האיחוד".
"מצמידים את הדו"ח למקרר"
בהנחה שהחלטתם לשלם, אחת הבעיות היא המורכבות לבצע את זה. לא כל הדוחות מתורגמים לאנגלית וגם אם כן, לא בכולם יש אפשרות לתשלום אונליין. לעיתים הדרישה היא להעברה בנקאית. בחברת "מאני-נט", העוסקת בשירותי מטבע, החליטו לתת לכך מענה והיא מציעה לציבור הנקנסים לשלם באמצעות אתר ייעודי באינטרנט (payticket.co.il) את הקנסות בצורה נוחה יותר, תמורת עמלה.
החייב ממלא את הפרטים הרלוונטיים באתר, מצרף צילום של הדוח ומשלם בצורה מאובטחת לחברה עצמה בכרטיס אשראי. החברה מבצעת העברה בנקאית לרשות הרלוונטית ושולחת למשלם אסמכתא במייל.
"ראינו שהרבה אנשים מצמידים את הדוחות האלה למקרר ובגלל הקושי שקיים לעיתים בהליך התשלום הם פשוט שוכחים מזה", אומר ישי טריף מנכ"ל בקבוצת "מאני-נט". "המטרה שלנו היא להציע אפשרות נוחה וידידותית לתשלום הדוחות הללו. אנחנו מכירים כבר את דרכי התשלום לרוב הרשויות הרלוונטיות באירופה ובמקומות אחרים".
עלות השירות עומדת על 45 שקל לכל דו"ח – זה סכום לא קטן
"המציאות היא שחלק גדול מאותם אנשים פשוט לא מטפלים בזה והחוב הולך וגדל. יש אפשרות שאנחנו נעשה את העבודה ובמהירות, כך שבתכל'ס להרבה אנשים זה חיסכון גדול".
בעיה נוספת בשירות היא שסכום התשלום נקבע בהתאם לרשום בדו"ח, אולם כאשר הפונה עושה זאת זמן ממושך אחרי קבלת הדוח, ההנחה היא שהחוב גבוה יותר בעוד החברה המספקת את השירות הזה אינה יודעת מה היתרה העדכנית לתשלום, כך שהשירות רלוונטי רק אם הוא נעשה בטווח של מספר חודשים בודדים ממועד קבלת הדו"ח.
לפנייה לכתב/ת 
