החשד לשימוש במידע פנים באל על: בכירים נוספים נחקרים ברשות ני"ע

פיני גינזנבורג, מבעלי השליטה באל על חשוד בשימוש במידע פנים

החשד לשימוש במידע פנים באל על: בכירי אל על הגיעו למשרדי רשות ני"ע

רשות ני"ע ערכה חיפוש במשרדי אל על: חשד לשימוש במידע פנים 

בין בכירי החברה שנחקרו בשבוע שעבר כעדים במשרדי הרשות, נמצאים בין היתר גונן אוסישקין, מנכ"ל החברה; יוסי בראזני, סמנכ"ל תחזוקה והנדסה; אריאל שוורצברג, כלכלן החברה; יעקב שחר, גזבר החברה ורונית דורנבושט, אנליסטית בחברה.

פיני גינזבורג (צילום: בועז אופנהיים)

על פי החשד בחקירה, גיזנבורג ניצל מידע מוקדם על דו"חות כספיים רעים שפרסמה החברה ברבעון השני של 2017, כדי למכור 2% ממניות החברה שהיו בידו בהיקף של 33.6 מיליון שקל.

בחודש אוגוסט 2017, עם פרסום הדו"ח הכספי לרבעון השני, ירדה מניית החברה ב-18.6% ביומיים שלאחר הדיווח. בכך נמנע גינזבורג מהפסד של כ-7 מיליון שקל.

בנוסף על פי החשד, במסגרת מכירת המניות על יד גינזבורג שנעשתה בעסקאות מחוץ לבורסה, הניע גינזבורג את הצד הרוכש לרכוש את מניות החברה תוך העלמת עובדות מהותיות שהיו בנוגע למידע הפנים.

בית משפט השלום בת"א שחרר את גינזבורג ביום חמישי למעצר בית שיסתיים היום. במסגרת תנאי השחרור של גינזבורג, המיוצג על ידי עו"ד אורן אדרת, הוא יפקיד ערבות של 800 אלף שקל, ויקבל צו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.

ביולי האחרון הגישה רשות הגבלים עסקיים כתב אישום נגד גינזבורג בפרשת קרטל המסעות לפולין, על עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והסדרים כובלים. על פי החשד, גינזבורג, באמצעות חברת הלל שבבעלותו, תיאם הצעות מחיר עם חברות אחרות שהטיסו משלחות נוער בין השנים 2010 עד 2016, בהתאם למכרזים של משרד החינוך. לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי בירושלים להקפיא 23 מיליון שקל לחברת הלל ולגינזבורג במסגרת הפרשה.

ד"ר צבי גבאי ממשרד ברנע, המייצג את רונית דורנבושט, מסר: "מרשתי לא נחקרה באזהרה, והתשאול שלה נדרש לצורך מסירת מידע בלבד".

איומים בתביעה נגזרת

הפרשה מגיעה גם לבית המשפט האזרחי, כאשר היום הוגשה למחוזי מרכז בקשה הדורשת מבית המשפט לחייב את אל על למסור מסמכים על מנת שתישקל הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגדה.

תביעה נגזרת היא תביעה המוגשת בדרך כלל על ידי בעל מניות בחברה בשם החברה, בגין עילת תביעה של החברה כנגד צד שלישי, או כנגד מנהלים בחברה שהפרו את חובת האמון או חובת הזהירות כלפיה.

המבקש, אמוץ חורב המחזיק במניות אל על (247 מניות), הגיש לבית המשפט בקשה לפי חוק החברות לגילוי ועיון במסמכים בטרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת. במסגרת הבקשה, מתבקש בית המשפט לחייב את אל על לספק פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון וכל הפרוטוקולים של הוועדות בהן השתתף פנחס גינזבורג החשוד בפרשה, בין אפריל ליולי 2017.

המבקש טוען, באמצעות משרד עו"ד מושקוביץ סטיס ומשרד עו"ד פולינגר, ויקמן, כהן, כי "חקירה פלילית שנפתחה בעניינו של גינזבורג, דירקטור ובעל מניות עיקרי בחברה, העלתה כי הלה השתמש במידע פנים שהיה מצוי ברשותו, מתוקף מעמדו ותפקידיו בחברה, בעת שכרת עסקה למכירת חלק ממניותיו בחברה.

"החקירה העלתה כי ביום 18 ביולי 2017 גינזבורג מכר 10 מיליון מניות של אל על שהוחזקו על ידו, וזאת בתמורה לכ-33 מיליון שקל, תוך שימוש במידע פנים שלילי הנוגע למצבה הפיננסי של החברה נכון לרבעון השני של שנת 2017, וזאת טרם שאותו מידע פורסם לציבור המשקיעים. כעבור כחודש מביצוע העסקה, ביום 16 באוגוסט 2017, עם פרסום הדוחות הכספיים של החברה ליום 30 ביוני 2017, ירד שער מניית החברה בשיעור של 14.3 אחוז ולמחרת היום ירד שער

המניה בשיעור של כ-6.5 אחוז נוספים, כאשר בסך הכול ירד שער מניית החברה בשיעור חד של כ-20 אחוז במהלך היומיים שלאחר פרסום הדוחות הנ"ל. משכך, ההתקשרות בעסקה הפסולה, שנעשתה תוך שימוש במידע פנים על ידי גינזבורג, הובילה לכך שגינזבורג הרוויח כ-9 מיליון שקל".

עוד נטען, כי מטרתה של הבקשה הינה לחייב את החברה למסור למבקש מסמכים המעידים על מידע הפנים שבו עשה גינזבורג שימוש, וזאת כדי לבחון את התשתית הראייתית הנדרשת לשם הגשת תביעה נגזרת. טרם הוגשה תגובת אלעל לבית המשפט.