ה-OECD: "הגירעון גבוה מדי, צריך להשאיר מרחב לתמרון"

הצמיחה הטובה במשק צפויה להימשך אך להתמתן קלות עד סוף 2020, בעוד שהגירעון התקציבי הצפוי גבוה מדי בשלב זה. הגדלת ההוצאה הממשלתית, שהתבססה בחלקה על הכנסות חד-פעמיות ממיסים, תקשה על הממשלה לעמוד ביעדיה התקציביים, ועל בנק ישראל לשקול להעלות בהדרגה את מדיניות הריבית הנמוכה מאוד - כך קובע ה-OECD בפרק המתייחס לישראל מתוך התחזית הכלכלית שמפרסם היום (ד') הארגון.

משרד האוצר מאבד שליטה: הגירעון באוקטובר עומד על 3.6%

כחלון: כשכל ה"לשעברים" טוענים שיש תחזיות לא אחראיות, הם פוגעים בכלכלה

ה-OECD על ישראל: הכלכלה חזקה אך יותר עובדים עניים; ביקורת על מחיר למשתכן

בדו"ח התחזית הכלכלית השני שמפרסם השנה ה-OECD, נכללים ניתוחים ותחזיות לגבי כל אחת מ-36 הכלכלות החברות בארגון.

(צילום: shutterstock)

ב-OECD צופים שהצמיחה הטובה במשק תימשך, אך תתמתן מעט עד סוף 2020, ושהמדיניות הפיסקלית המרחיבה, לצד שיעורי הריבית הנמוכים, יגדילו את הביקושים המקומיים. עוד צופים בארגון כי האינפלציה תצמח לכיוון מרכז טווח היעד של בנק ישראל.

"הגירעון התקציבי המתוכנן גבוה מדיי לשלב זה של המחזור", נכתב בדו"ח, "ייצוב פיסקלי ממושך יידרש על מנת להפחית את החוב הציבורי ביחס לתמ"ג ועל מנת להשאיר מספיק מרחב לתמרון בהאטה הכלכלית הבאה במשק. עם עלייתה של האינפלציה בחזרה לטווח היעד ובעוד ששיעור האבטלה נמוך, על הרשויות המוניטאריות בישראל לשקול להעלות בהדרגה את הריבית האולטרה נמוכה הנוכחית".

הצמיחה הבסיסית במשק נשארה חזקה למרות האטה זמנית באמצע השנה, וההשקעות בדיור צנחו יחסית מהר, בעוד השקעות אחרות וביקושי הצרכנים נשארו יציבים, נכתב בדו"ח. שיעור האבטלה הגיע אמנם לשפל, אך לפי ה-OECD, הוא אינו ממשיך להצטמצם עוד. האינפלציה היתה במגמת עלייה במהלך 2018 עם הגידול בשכר ועליית מחירי האנרגיה, אבל היא נותרת בחצי התחתון של טווח היעד של בנק ישראל, שנע בין 1%-3%.

בהתבסס על המחויבויות הנוכחיות של הממשלה, הוצאה ממשלתית גדולה יותר תעצים את הצמיחה לשנת 2018 וכן לשנת 2019, קובע ה-OECD. הגידול בהוצאות הממשלה, שתרמו לו בחלקן הכנסות חד-פעמיות ממסים (בשנת 2017, בעקבות מבצע מס הדיבידנד וההכנסות מעסקת מכירת מובילאיי) – יקשה על הממשלה ביתר שאת לעמוד ביעדיה הפיסיקליים הנוכחיים, מזהיר הדו"ח.

ה-OECD מזהיר כי יידרשו קיצוצים בהוצאות הממשלה והעלאת מיסים בשנים הקרובות כדי להפחית את יחס החוב לתוצר וכדי לוודא שיישאר מספיק מרחב לתמרון בהאטה כלכלית אפשרית.

"בנק ישראל שמר על ריבית בשיעור של 0.1% מאז מרס 2015", נכתב בדו"ח, "עם חזרתה של האינפלציה לטווח היעד של הבנק המרכזי לראשונה מאז 2013, ועם שיעור אבטלה נמוך והתרחבות חיובית של פער התוצר, נדרשת העלאה הדרגתית של הריבית, כפי שמתכונן".

העלאת הריבית הצפויה תסייע להאט את הצריכה הפרטית ואת הגידול בהשקעות. התחזית היא שהביקושים המקומיים יפחתו בהדרגה ושיעור האבטלה יגדל באיטיות ויתייצב על רמה ארוכת-טווח.

"ב-2019, הפיתוח של שדות גז טבעי חדשים צפוי לצמצם את יבוא האנרגיה ולהמריץ את המאזן המסחרי", נכתב, "בסך הכל, כוחות אלה יתמכו בצמיחת התמ"ג, שלמרות זאת יפחת בהדרגה לכיוון רמות יותר בנות-קיימא. התעצמותם של מתחים גיאופוליטיים באזור ישקפו סיכון לתחזית, בעוד שפיתוח מהיר יותר מהצפוי של שדות גז ועסקאות חדשות של יבוא גז, יוכלו להגדיל את צמיחת התמ"ג".

האינפלציה תגדל, הצמיחה תתמתן

תחזית הצמיחה של ישראל במחירים קבועים ב-2018 היא 3.6%, ב-2019 - 3.5% וב-2020 - 3.3%. זאת לעומת צמיחה של 3.4% בשנת 2017 ו-4% בשנת 2016.

התחזית לגבי שיעור האבטלה ב-2018 היא 4%, ב-2019 - 4.1% וב-2020 - 4.1%, זאת לעומת 4.2% ב-2017 ו-4.8% ב-2016.

תחזית האינפלציה ל-2018 היא 0.9%, ל-2019 - 1.4% ול-2020 - 1.4%, זאת לעומת 0.2% ב-2017 ו-0.5%- בשנת 2016.

תחזית גירעון הממשלה הרחבה, הכוללת את השלטון המרכזי ואת השלטון המקומי (שאינו מהווה את גירעון תקציב המדינה) מתוך התמ"ג ל-2018 היא 3%, ל-2019 - 3.2% ול-2020 - 3%. זאת לעומת 1% ב-2017 ו-1.4% ב-2016.

הצמיחה העולמית צפויה להאט מ-3.7% ב-2018 ל-3.5% ב-2019-2020. "הכלכלה העולמית מנווטת דרך מים לא קלים", כך נכתב. "צמיחת התמ"ג הגלובלית חזקה אך כבר הגיעה לשיא. במדינות רבות האבטלה נמוכה בהרבה מהרמות שהכרנו לפני המשבר העולמי והאינפלציה נותרה פושרת. עם זאת, הסחר העולמי וההשקעות כבר מאטים בעוד שמספר רב של כלכלות מתעוררות חוות בריחת הון והיחלשות של המטבע שלהן. קובעי המדיניות יצטרכו לנווט את הכלכלות שלהם בזהירות לעבר צמיחה בת-קיימא, אם כי איטית יותר".

ה-OECD חוזר גם בדו"ח זה, כמו בדו"חותיו הקודמים, על הצורך ביישום רפורמות מבניות שיגדילו את שיעור השתתפותן של האוכלוסיות החלשות בישראל בשוק

העבודה ויגדילו את שיעורי פריון העבודה שלהן. "רפורמות כאלה צריכות לכוון לשיפור ההכשרה המקצועית שניתנת לאוכלוסייה הערבית-ישראלית ולאוכלוסייה החרדית", נכתב בדו"ח, "רפורמות נוספות יש ליישם בתחום התפקוד של שוק המוצרים והתפקוד של תשתיות התחבורה הציבורית. אלה יגדילו את הכללתן של אוכלוסיות אלה בחברה".

עוד יש לקדם מדיניות שתסגור את פערי השכר בין גברים ונשים בישראל, וב-OECD מציעים לעשות זאת למשל באמצעות עידודן של יותר נשים להשתתף בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, הן במסגרת ההשכלה התיכונית והן במסגרת ההשכלה הגבוהה.