שוק המט"ח: השקל מזנק אחרי העלאת הריבית
העלאה ראשונה אחרי שבע וחצי שנים: בנק ישראל החליט להעלות את הריבית מ-0.1% לרמה של 0.25%; הדולר והאירו נחלשים ב-0.5% מול המטבע הישראלי, הדולר נסחר תמורת 3.709 שקלים, והאירו ברמה של 4.216 שקלים
השקל קופץ בשוק המט"ח המקומי אחרי העלאת הריבית הראשונה מזה שבע וחצי שנים. הדולר והאירו נחלשים ב-0.5% מול המטבע הישראלי. הדולר נסחר ברמה של 3.709 שקלים, והאירו ברמה של 4.216 שקלים.
אחרי 7 וחצי שנים: העלאת ריבית ראשונה
שבע וחצי שנים אחרי העלאת הריבית האחרונה ושלוש וחצי שנים לאחר שהריבית עמדה על שיעור של 0.1%, הועלתה היום הריבית לשיעור של 0.25% בהחלטה הראשונה של בנק ישראל ללא הנגידה לשעבר קרנית פלוג.
מוקדם יותר היום נקבעו השערים היציגים - הדולר נחלש ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 3.729 שקלים, האירו ירד ב-0.3% ונקבע על 4.237 שקלים.
שוקי המט"ח הבינלאומיים יושפעו השבוע מהתפתחויות בארבע חזיתות עיקריות: מתקרבים להכרעה על הברקזיט, כאשר סימן השאלה הוא כמובן ההצעה בפרלמנט הבריטי; המגעים בין אירופה לאיטליה בנושאי התקציב; הפגישה הצפויה השבוע בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג, וההתפתחויות בנושאי הסחר; שוקי הנפט - המשך הירידות במחירי הנפט עשוי לחזק את הדולר, שלרוב מתנהל במגמה הפוכה למחירי הסחורה.
נכון לעכשיו בשווקים העולמיים: היורו מתחזק ב-0.3% ל-1.137 דולר; הפאונד עולה ב-0.2% ל-1.284 דולר.
העלאת ריבית ראשונה אחרי שבע וחצי שנים
בהודעת הוועדה המוניטרית ציינה הוועדה כי "לאחר עלייה מתמשכת באינפלציה מתחילת 2018, האינפלציה מתייצבת מעט מעל הגבול התחתון של היעד, והיא צפויה להיוותר בתחום זה גם בחודשים הקרובים. הציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביב רמה של 1%. הציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מבוססות בתוך תחום היעד. עליית השכר במשק והמדיניות הפיסקלית המרחיבה יתמכו בהמשך התבססות האינפלציה ביעד. הסיכון העיקרי לכך הוא האפשרות לייסוף חד בשקל".
הוועדה הדגישה כי "גם לאחר העלאת הריבית ב-0.15 נקודות אחוז המדיניות המוניטרית הנה מרחיבה, ותמשיך לתמוך בהשגת יעדי המדיניות. הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר".
"בתחילת החודש שעבר החליט בנק ישראל לא להעלות את הריבית על אף שהשווקים כבר היו מוכנים ומזומנים להעלאה ההיסטורית. מאז, הגורמים שבנק ישראל ציין כגורמים שעיכבו את העלאת הריבית, חזרו לתמוך בהעלאתה", אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות. בין גורמים אלה מונה גרינפלד את מדדי המחירים לצרכן של ספטמבר ואוקטובר (שהראו שההאטה באינפלציה הייתה זמנית בלבד). "השקל המשיך להיחלש ואפילו נתוני הצמיחה החלשים לכאורה לא באמת מלמדים על האטה אם מנטרלים את השפעת הרכבים.
"בשורה התחתונה, במידה שההנחה שאכן בבנק ישראל רוצים להעלות את הריבית, התנאים לעשות זאת אכן בשלו. עם זאת, כיוון שהנגיד החדש עדיין לא נכנס לתפקיד לא ברור אם הוועדה המוניטארית והנגידה הזמנית שבראשה יחליטו להציב עובדות בשטח או לחכות עם מהלך כה משמעותי עד לתחילת הכהונה של אמיר ירון", אומר גרינפלד.
יוטב קוסטיקה, הכלכלן הראשי במור בית השקעות, מעריך גם הוא שהבנק ידחה את העלאת הריבית לשנה הבאה. "בתחילת 2018 צפה בנק ישראל שהעלאת הריבית הראשונה תהיה ברבעון האחרון של השנה, מה שבפועל לא קרה, בעיקר בגלל שהאינפלציה הנמוכה טרם התבססה בתוך יעד בנק ישראל (היעד עומד על 1% עד 3%). ההערכות כרגע מדברות על כך שהאינפלציה ב-2018 תסתכם בכ-0.8% בלבד. בנוסף לכך, כניסתו של הנגיד החדש, פרופסור אמיר ירון, מחזקת את הערכתנו כי לא צפויה הפתעה בהודעה, ונראה כי הריבית תישאר על כנה ברמת ה-0.1%".
"שנת 2019 תעמוד בסימן העלאת הריבית הראשונה, שכאמור עומדת על 0.1% מאז מרץ 2015. הפרוטוקולים של הדיונים האחרונים בוועדה המוניטרית מגלים כי כבר היום שניים מתוך שישה חברים הצביעו בעד העלאת הריבית. אנו מסכימים עם דעת המיעוט וסבורים כי מצב המשק המקומי בהחלט מצדיק העלאת ריבית בשנה הבאה, בעיקר לצורך צבירת "תחמושת" למשבר הבא, כשיגיע (ואיננו מתיימרים להגיד מתי). נקודה נוספת שיש לבחון מקרוב בשנה הקרובה היא כיוון השקל אשר מהווה אינדיקטור חשוב למקבלי ההחלטות בבנק ישראל", אמר עוד קוסטיקה.
בשונה מפסגות ומור, בדיסקונט צופים העלאת ריבית כבר בהחלטה שתתקבל היום. כך לפי נירה שמיר, הכלכלנית הראשית בבנק. "בשלו התנאים להעלאת ריבית, ולפיכך, אנו צופים שבנק ישראל יודיע היום על העלאה ל-0.25%. העובדה שהנגיד הנבחר עדיין לא ייקח חלק בוועדה הנוכחית, לא אמורה למנוע מיתר החברים להחליט על העלאה".
שמיר מסבירה: "ראשית, סביבת האינפלציה מעוגנת כבר מספר חודשים מעל הגבול התחתון של היעד, השקל נחלש מול הדולר בכ-8% מראשית השנה (כ-3% מאז ההחלטה האחרונה), וגם מול הסל נחלש השקל". עוד מוסיפה שמיר כי "המשק צומח בהתאם לפוטנציאל הצמיחה, שוק העבודה בתעסוקה מלאה, השכר הריאלי במגזר העסקי עולה בקצב שנתי של כ-4% והמדינית הפיסקאלית מאד מרחיבה. "לא פחות חשוב מכך, חלון ההזדמנויות של בנק ישראל הוא צר ביותר".
לפנייה לכתב/ת 
